איגרות חוב

מהו Treasury Yield

מהו Treasury Yield ?

תשואת Treasury Yield היא התשואה על ההשקעה, המתבטאת באחוזים, על התחייבויות החוב של ממשלת ארה"ב. אם מסתכלים על דרך אחרת, תשואת האוצר היא הריבית האפקטיבית שמשלמת ארה"ב כדי ללוות כסף לפרקי זמן שונים.

תשואות האוצר לא משפיעות רק על הסכום שהממשלה משלמת כדי ללוות וכמה משקיעים מרוויחים ברכישת אג"ח ממשלתיות. הם משפיעים גם על שיעורי הריבית שמשלמים אנשים ועסקים כדי ללוות כסף לרכישת נדל"ן, כלי רכב וציוד. תשואות האוצר מספרות לנו גם מה המשקיעים חשים בכלכלה. ככל שהתשואות גבוהות יותר ב Treasury Yield של ארה"ב לטווח הארוך, כך יש יותר אמון במשקיעים בתחזית הכלכלית. אך תשואות גבוהות לטווח הארוך יכולות להיות גם איתות לעלייה באינפלציה בעתיד.

נקודות מפתח

  • Treasury Yield היא הריבית שמשלמת ממשלת ארה"ב כדי ללוות כסף לפרקי זמן שונים.
  • לכל אחת מניירות הערך של האוצר (אג"ח, שטרות) תשואה שונה, ניירות ערך ארוכי טווח ארוכים בדרך כלל בעלי תשואה גבוהה יותר מניירות ערך קצרי טווח קצרים יותר.
  • תשואות האוצר משקפות את תחושת המשקיעים בכלכלה, ככל שהתשואות על מכשירים ארוכי טווח גבוהות יותר, כך התחזית שלהם אופטימית יותר.

הבנת Treasury Yield

כאשר ממשלת ארה"ב צריכה לגייס הון לפרויקטים מקוריים, כמו בניית תשתיות חדשות, היא מנפיקה מכשירי חוב באמצעות משרד האוצר האמריקני. סוגי מכשירי החוב שהממשלה מנפיקה כוללים שטרות אוצר (T-Bill), שטרות T-Bill ואגרות חוב ממשלתיות (אג"ח T), המגיעים לפדיון שונה עד 30 שנה. השטרות (T-Bill הם אגרות חוב קצרות טווח אשר פוקעות בתוך שנה, שטרי ה- T מועדים לפדיון של 10 שנים או פחות, ואג"ח ה- T הם אגרות חוב ארוכות טווח המציעות תקופת זמן של 20 ו- 30 שנה.

גורמים המניעים את תשואת האוצר

גזרי החשבון נחשבים כהשקעה בסיכון נמוך מכיוון שהם מגובים באמונה ובאשראי המלא של ממשלת ארה"ב. משקיעים שרוכשים את ה Treasury האלה מלווים את הכסף הממשלתי. הממשלה מצידה, מבצעת תשלומי ריבית למחזיקי אגרות חוב אלה כפיצוי על ההלוואה שניתנה. תשלומי הריבית, המכונים קופונים, מייצגים את עלות ההלוואות לממשלה. שיעור התשואה או התשואה הנדרשים על ידי המשקיעים לצורך הלוואת כספם לממשלה נקבע על פי היצע וביקוש.

Treasuries מונפקים לפי ערך נקוב וריבית קבועה ונמכרים במכירה הפומבית הראשונית או בשוק המשני למציע הגבוה ביותר.

כשיש ביקוש רב לניירות ערך, המחיר מוגש מעבר לערכו הנקוב ונסחר בפרמיה. זה מוריד את התשואה שתקבל המשקיע מכיוון שהממשלה מחזירה רק את הערך הנקוב של המכשיר במועד הפירעון. לדוגמא, משקיע שרוכש איגרת חוב תמורת 10,090 דולר יוחזר רק לערך הנקוב של 10,000 דולר עם פקיעתו. כאשר תשואת האוצר יורדת, גם שיעורי ההלוואות לצרכנים ולעסקים יורדים.

אם הביקוש ל Treasuries נמוך, תשואת האוצר עולה כדי לפצות על הביקוש הנמוך יותר. כאשר הביקוש נמוך, המשקיעים מוכנים לשלם רק סכום מתחת לערך הנקוב. זה מגדיל את התשואה למשקיע מכיוון שהוא יכול לרכוש את האג"ח בהנחה ולהחזיר את מלוא הערך הנקוב במועד הפירעון. כאשר תשואת ה Treasuries עולה, הריבית במשק עולה גם מכיוון שעל הממשלה לשלם ריביות גבוהות יותר כדי למשוך יותר קונים במכירות פומביות עתידיות.

תשואות האוצר יכולות לעלות אם הפדרל ריזרב מגדיל את יעדו לשיעור הקרנות הפדרליות (במילים אחרות, אם הוא מחמיר את המדיניות המוניטרית), או אפילו אם המשקיעים רק מצפים ששיעור הקרנות fed יעלה.

לכל אחת מניירות הערך Treasuries תשואה שונה. בנסיבות רגילות, לניירות ערך ארוכי טווח תשואה גבוהה יותר מניירות ערך קצרי טווח. מכיוון שהפדיון בשטרות Treasuries קצרים מאוד, הם בדרך כלל מציעים את התשואה הנמוכה ביותר בהשוואה לשטרות האג"ח ולאיגרות החוב. החל מ- 7 בפברואר 2020, תשואת Treasuries בגין שטר של 3 חודשים היא 1.56% ה Treasuries לעשר שנים הוא 1.59%, ואג"ח 30 השנים הוא 2.05%. ה Treasuries האמריקני מפרסם את התשואות עבור כל ניירות הערך הללו מדי יום באתר האינטרנט שלו.

תשואה על שטרות ה Treasuries

בעוד שטרות האג"ח ואגרות החוב מציעים תשלומי קופון למחזיקי אגרות חוב, T-bill דומה לאג"ח קופון ללא אגרות, אך מונפק ב discount. משקיע רוכש את השטר במכירה פומבית שבועית בפחות משווי נקוב ומממש אותו בפדיון תמורת ערך נקוב. במקרה זה, ההפרש בין מחיר המכירה הפומבית לערך הנקוב הוא הריבית בה ניתן לחשב את תשואת ה Treasuries. משרד האוצר משתמש בשתי שיטות לחישוב התשואה על שטרות מחייבת עם תקופת פחות משנה: שיטת ההיוון ושיטת ההשקעה.

תשואה לשטרות (Treasury) ואג"ח

שיעור התשואה למשקיעים המחזיקים בשטרות אוגרות חוב, כולל את תשלומי הקופון שהם מקבלים חצי שנה ואת הערך הנקוב של האג"ח שהם מוחזרים בפדיון. ניתן לרכוש שטרי T ואג"ח בשווי, בהנחה או בפרמיה, בהתאם לביקוש ולהיצע של ניירות ערך אלה במכירה פומבית או בשווקים המשניים. אם נרכש Treasury בשווי par, הרי שתשואתו שווה לשיעור הקופון, אם בהנחה, התשואה תהיה גבוהה משיעור הקופון והתשואה תהיה נמוכה משיעור הקופון אם היא נרכשת בפרמיה.

איגרות חוב אלה הינן מסוכנות יותר שכן הסיכוי שהמנפיק יפרע או יחווה אירוע אשראי גבוה יותר.

פוסטים קשורים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Back to top button
דילוג לתוכן