מהי אחריות ארוכת זנב?
מהי אחריות ארוכת זנב? התחייבות ארוכת זנב היא סוג של התחייבות הנושאת תקופת סילוק ארוכה. התחייבויות ארוכות זנב עשויות לגרום לתביעות גבוהות שהתקבלו אך לא מדווחות (IBNR), מכיוון שעשוי להימשך פרק זמן ארוך עד שהתביעות יוסדרו.
מהי אחריות ארוכת זנב? – נקודות מרכזיות
הבנת אחריות ארוכת זנב
האם תקופת פשרה לתביעת ביטוח נחשבת כאחריות ארוכת זנב או לטווח קצר משתנה בהתאם לסוג הסיכון המכוסה. תביעות ביטוח רכוש נוטות להסתיים במהירות יחסית, בעוד שתביעות ביטוח אחריות מסווגות לרוב כהתחייבויות ארוכות זנב.
ספקי ביטוח אחריות רואים לעתים קרובות תביעות חדשות מוגשות זמן רב לאחר התרחשות אירוע התביעה. תקופת הסילוק הארוכה או חבות הזנב הארוך יכולה להתרחש ממגוון סיבות, כולל:
השפעה פיננסית של התחייבויות ארוכות זנב
חברות ביטוח המציעות כיסוי לסיכונים הנחשבים לזנב ארוך עשויים להיות בעלי יחסי הכנסה מהשקעה (הכנסה נטו מהשקעה / פרמיות שהרווחו) גבוהים יותר מאשר לחברות המציעות כיסוי להתחייבויות לטווח קצר. יחס ההכנסה מהשקעה משמש לקביעת הרווחיות של חברת ביטוח. חברות הביטוח משקיעות בדרך כלל את הפרמיות שהן מקבלות מלקוחותיהן. לפוליסות המכסות סיכונים ארוכי זנב יש פער גדול יותר בין מועד גביית הפרמיות לעומת מועד תשלום התביעות. כתוצאה מכך, לספקי ביטוח זנב ארוך יש יותר זמן להשקיע את הפרמיות שלהם, מה שמאפשר להם יותר זמן להרוויח שיעור תשואה גבוה יותר.
עם זאת, פוליסות המכסות התחייבויות זנב ארוך נוטות להיות בעלי יחסי הפסד גבוהים יותר (הפסדים שנגרמו חלקי פרמיות שהרווחו) ויחסים משולבים גבוהים יותר (הוצאות התאמת הפסדים והפסדים חלקי פרמיה שהרווחת). היחס המשולב גם עוזר לקבוע את הרווחיות של מבטח. היחס כולל את הפרמיות שנגבו, התביעות ששולמו וכל הוצאות הקשורות לתביעה. יחס משולב מתחת ל-100% מצביע על כך שהמבטח מרוויח בעוד שיחס מעל 100% פירושו שהחברה משלמת יותר בתביעות מאשר גובה הפרמיות.
נסיבות ייחודיות
מאחר ויכולים לחלוף שנים, או אפילו עשרות שנים, עד שתוגש תביעה ועושה את דרכה בבתי משפט, שמירה נאותה של רישום היא הכרחית. חברות העומדות בפני פוטנציאל של תביעות חבות ארוכות זנב צריכות להיזהר עם רישומים ישנים ולשמור אותם עד שנעשה מאמץ לקבוע אם פוליסות ביטוח, או ראיות לפוליסות ביטוח, נמצאות ביניהן.
אם חברה לא מצליחה לאתר פוליסת אחריות ישנה, עליה להסתמך במקום זאת על ראיות משניות כדי להראות שקיימת פוליסה ושהיא אבדה או נהרסה ללא כוונה להונות את המבטח. ראיות כאלה יכולות לכלול פרוטוקולים ארגוניים, פנקסי חשבונות, דוחות שנתיים, מזכרים פנימיים, רישומי עסקאות ואפילו לוחות שנה של פגישות אישיות – אבל אין דבר חשוב יותר מאשר איתור מספר הפוליסה עצמו.
דוגמאות לתביעות חבות ארוכות זנב
למרות שסוג התביעה ומשך הליך הפשרה יכולים להשתנות, להלן כמה מתביעות האחריות הנפוצות ביותר.
