מהי תורת הקונפליקט?
מהי תורת הקונפליקט? תיאוריית הקונפליקט, שפותחה לראשונה על ידי קרל מרקס, היא תיאוריה לפיה החברה נמצאת במצב של קונפליקט תמידי בגלל תחרות על משאבים מוגבלים. תיאוריית הקונפליקט גורסת שסדר חברתי נשמר על ידי שליטה וכוח, ולא על ידי קונצנזוס וקונפורמיות. על פי תורת הסכסוך, בעלי העושר והכוח להחזיק בו בכל אמצעי אפשרי, בעיקר על ידי דיכוי העניים וחסרי הכוח. הנחת יסוד של תיאוריית הקונפליקט היא שיחידים וקבוצות בתוך החברה יפעלו כדי לנסות למקסם את העושר והכוח שלהם.מהי תורת הקונפליקט? תיאוריית הקונפליקט היא תיאוריה סוציו-פוליטית שמקורה בקארל מרקס. הוא מבקש להסביר אירועים פוליטיים וכלכליים במונחים של מאבק מתמשך על משאבים סופיים. במאבק זה, מרקס מדגיש את היחסים האנטגוניסטיים בין המעמדות החברתיים, בפרט את היחסים בין בעלי ההון – אותם מכנה מרקס "הבורגנות" – לבין מעמד הפועלים, שאותו הוא מכנה "הפרולטריון". לתורת הקונפליקט הייתה השפעה עמוקה על המחשבה של המאה ה-19 וה-20 והיא ממשיכה להשפיע על דיונים פוליטיים עד היום.
מהי תורת הקונפליקט? – תיאוריית הקונפליקט גורסת שסדר חברתי נשמר על ידי שליטה וכוח, ולא על ידי קונצנזוס וקונפורמיות. על פי תורת הסכסוך, בעלי העושר והכוח להחזיק בו בכל אמצעי אפשרי, בעיקר על ידי דיכוי העניים וחסרי הכוח. הנחת יסוד של תיאוריית הקונפליקט היא שיחידים וקבוצות בתוך החברה יפעלו כדי לנסות למקסם את העושר והכוח שלהם.
מהי תורת הקונפליקט? – מהי תורת הקונפליקט?
תיאוריית הקונפליקט היא תיאוריה סוציו-פוליטית שמקורה בקארל מרקס. הוא מבקש להסביר אירועים פוליטיים וכלכליים במונחים של מאבק מתמשך על משאבים סופיים. במאבק זה, מרקס מדגיש את היחסים האנטגוניסטיים בין המעמדות החברתיים, בפרט את היחסים בין בעלי ההון – אותם מכנה מרקס "הבורגנות" – לבין מעמד הפועלים, שאותו הוא מכנה "הפרולטריון". לתורת הקונפליקט הייתה השפעה עמוקה על המחשבה של המאה ה-19 וה-20 והיא ממשיכה להשפיע על דיונים פוליטיים עד היום.
נקודות מרכזיות
1:23
תורת הקונפליקט
הבנת תורת הקונפליקט
תיאוריית הקונפליקט ביקשה להסביר מגוון רחב של תופעות חברתיות, כולל מלחמות, מהפכות, עוני, אפליה ואלימות במשפחה. היא מייחסת את רוב ההתפתחויות הבסיסיות בהיסטוריה האנושית, כמו דמוקרטיה וזכויות אזרח, לנסיונות קפיטליסטיים לשלוט בהמונים (בניגוד לרצון לסדר חברתי). העקרונות המרכזיים של תורת הסכסוכים הם המושגים של אי שוויון חברתי, חלוקת משאבים והקונפליקטים הקיימים בין מעמדות סוציו-אקונומיים שונים.
העקרונות המרכזיים של תורת הקונפליקטים יכולים להסביר סוגים רבים של קונפליקטים חברתיים לאורך ההיסטוריה. כמה תיאורטיקנים מאמינים, כפי שעשה מרקס, שקונפליקט חברתי הוא הכוח שמניע בסופו של דבר את השינוי וההתפתחות בחברה.
הגרסה של מרקס לתיאוריית הקונפליקט התמקדה בקונפליקט בין שני מעמדות ראשוניים. כל כיתה מורכבת מקבוצה של אנשים הקשורים באינטרסים הדדיים ובמידה מסוימת של בעלות על רכוש. מרקס חשב על הבורגנות, קבוצה שייצגה את חברי החברה המחזיקים ברוב האמצעים העושר. הפרולטריון הוא הקבוצה האחרת: הוא כולל את אלו שנחשבים לעניים-מעמד הפועלים.
עם עליית הקפיטליזם, מרקס תיארה שהבורגנות, מיעוט בתוך האוכלוסייה, תשתמש בהשפעתה כדי לדכא את הפרולטריון, מעמד הרוב. דרך חשיבה זו קשורה לדימוי נפוץ הקשור למודלים מבוססי תיאוריות קונפליקטים של החברה; חסידי הפילוסופיה הזו נוטים להאמין בהסדר פירמידה במונחים של אופן הפצת הסחורות והשירותים בחברה. בראש הפירמידה נמצאת קבוצה קטנה של אליטות שמכתיבות תנאים והגבלות לחלק הגדול יותר של החברה מכיוון שיש להן כמות עצומה של שליטה על משאבים וכוח.
חלוקה לא אחידה בתוך החברה צפויה להישמר באמצעות כפייה אידיאולוגית; הבורגנות תכריח את הפרולטריון לקבל את התנאים הנוכחיים. תיאוריית הקונפליקט מניחה שהאליטה תקים מערכות של חוקים, מסורות ומבנים חברתיים אחרים על מנת לתמוך עוד יותר בדומיננטיות של עצמם תוך מניעת הצטרפות מאחרים לשורותיהם.
מרקס תיארה שככל שמעמד הפועלים והעני היו נתונים להחמרה בתנאים, תודעה קולקטיבית תעלה יותר מודעות לאי-שוויון, וזה עלול לגרום למרד. אם לאחר המרד יותאמו התנאים לטובת דאגות הפרולטריון, מעגל הסכסוך יחזור בסופו של דבר אך בכיוון ההפוך. הבורגנות תהפוך בסופו של דבר לתוקפן ולמורד, ותאחז בחזרתם של המבנים ששמרו בעבר על הדומיננטיות שלהם.
הנחות תורת הקונפליקט
לתיאוריית הסכסוך הנוכחית יש ארבע הנחות עיקריות שמועילות להבנה: תחרות, מהפכה, אי שוויון מבני ומלחמה.
תַחֲרוּת
תיאורטיקנים של קונפליקטים מאמינים שתחרות היא גורם קבוע ולעתים מכריע כמעט בכל מערכת יחסים ואינטראקציה אנושית. תחרות מתקיימת כתוצאה ממחסור במשאבים, לרבות משאבים חומריים – כסף, רכוש, סחורות ועוד. מעבר למשאבים החומריים, יחידים וקבוצות בתוך חברה מתחרים גם על משאבים בלתי מוחשיים. אלה יכולים לכלול שעות פנאי, דומיננטיות, מעמד חברתי, בני זוג מיניים וכו'. תיאורטיקנים של קונפליקטים מניחים שתחרות היא ברירת המחדל (ולא שיתוף פעולה).
מַהְפֵּכָה
בהתחשב בהנחה של תיאורטיקנים של קונפליקטים שקונפליקט מתרחש בין מעמדות חברתיים, אחת התוצאות של הסכסוך הזה היא אירוע מהפכני. הרעיון הוא ששינוי בדינמיקה כוחנית בין קבוצות לא קורה כתוצאה מהסתגלות הדרגתית. במקום זאת, זה מגיע כסימפטום לקונפליקט בין הקבוצות הללו. בדרך זו, שינויים בדינמיקה של כוח הם לעתים קרובות פתאומיים וגדולים בקנה מידה, ולא הדרגתי ואבולוציוני.
אי שוויון מבני
הנחה חשובה של תיאוריית הקונפליקט היא שמערכות יחסים אנושיות ומבנים חברתיים חווים כולם אי שוויון כוח. בדרך זו, חלק מהיחידים והקבוצות מפתחים מטבעם יותר כוח ותגמול מאחרים. בעקבות זאת, אותם יחידים וקבוצות הנהנים ממבנה מסוים של החברה נוטים לפעול לשמירה על אותם מבנים כדרך לשמר ולהעצים את כוחם.
מִלחָמָה
תיאורטיקנים של קונפליקטים נוטים לראות במלחמה כמאחד או כ"מנקה" של חברות. בתורת הקונפליקט, מלחמה היא תוצאה של קונפליקט מצטבר ומתגבר בין יחידים וקבוצות ובין חברות שלמות. בהקשר של מלחמה, חברה עשויה להתאחד במובנים מסוימים, אך עדיין נותר קונפליקט בין מספר חברות. מצד שני, מלחמה עלולה לגרום גם לסופה הסיטונאי של חברה.
נסיבות ייחודיות
מרקס ראה בקפיטליזם חלק מהתקדמות היסטורית של מערכות כלכליות. הוא האמין שהקפיטליזם הוא מצרכים שורשיים, או דברים שנרכשים ומוכרים. לדוגמה, הוא האמין שעבודה היא סוג של סחורה. מכיוון שלפועלים יש מעט שליטה או כוח במערכת הכלכלית (מכיוון שאין להם מפעלים או חומרים), ניתן להפחית בערכם לאורך זמן. הדבר עלול ליצור חוסר איזון בין בעלי העסקים לעובדיהם, שעלול להוביל בסופו של דבר לקונפליקטים חברתיים. הוא האמין שבעיות אלו יתוקנו בסופו של דבר באמצעות מהפכה חברתית וכלכלית.
עיבודים לתיאוריית הקונפליקט של מרקס
מקס ובר, סוציולוג, פילוסוף, משפטן וכלכלן פוליטי גרמני, אימץ היבטים רבים של תיאוריית הקונפליקט של מרקס ומאוחר יותר חידד עוד כמה מרעיונותיו של מרקס. ובר האמין שקונפליקט על רכוש אינו מוגבל לתרחיש ספציפי אחד. במקום זאת, הוא האמין שישנם מספר רבדים של סכסוך הקיימים בכל רגע נתון ובכל חברה.
בעוד שמרקס הגדיר את השקפתו על קונפליקט כאחד בין בעלים לעובדים, וובר הוסיף גם מרכיב רגשי לרעיונותיו על קונפליקט. ובר אמר: "אלה הם שעומדים בבסיס כוחה של הדת והופכים אותה לבעלת ברית חשובה של המדינה; שהופכים מעמדות לקבוצות מעמד, ועושים את אותו הדבר לקהילות טריטוריאליות בנסיבות מסוימות… והופכים את 'לגיטימיות' ל- מיקוד מכריע למאמצי שליטה".
אמונותיו של ובר בנוגע לקונפליקט מתרחבות מעבר לאלו של מרקס מכיוון שהן מציעות שכמה צורות של אינטראקציה חברתית, כולל קונפליקט, מייצרות אמונות וסולידריות בין יחידים וקבוצות בתוך חברה. בדרך זו, תגובותיו של אדם לאי-שוויון עשויות להיות שונות בהתאם לקבוצות שאליהן הוא משויך; האם הם תופסים את בעלי הכוח כלגיטימיים; וכולי.
תיאורטיקנים של קונפליקטים של המאות ה-20 המאוחרות ותחילת ה-21 המשיכו להרחיב את תורת הסכסוכים מעבר למעמדות הכלכליים הנוקשים שהציב מרקס, אם כי יחסים כלכליים נותרו מאפיין מרכזי של אי השוויון בין הקבוצות בענפים השונים של תורת הסכסוכים. תיאוריית הסכסוכים היא בעלת השפעה רבה בתיאוריות מודרניות ופוסט-מודרניות של אי שוויון מיני וגזעי, חקר שלום וסכסוכים, והמגוון הרב של מחקרי זהות שהתעוררו ברחבי האקדמיה המערבית בעשורים האחרונים.
דוגמאות לתיאוריית הקונפליקט
תיאורטיקנים של קונפליקטים רואים את היחסים בין בעל מתחם דיור לדייר כמבוסס בעיקר על קונפליקט במקום איזון או הרמוניה, למרות שייתכן שיש יותר הרמוניה מקונפליקט. הם מאמינים שהם מוגדרים על ידי קבלת כל המשאבים שהם יכולים זה מזה.
בדוגמה שלעיל, חלק מהמשאבים המוגבלים שעלולים לתרום לסכסוכים בין הדיירים לבעל המתחם כוללים את השטח המצומצם בתוך המתחם, מספר היחידות המצומצם, הכסף שמשלמים הדיירים לבעל המתחם עבור שכר דירה וכן הלאה. . בסופו של דבר, תיאורטיקנים של קונפליקטים רואים בדינמיקה זו אחת של התנגשות על משאבים אלה.
בעל המתחם, אדיב ככל שיהיה, מתמקד ביסודו בלמלא כמה שיותר יחידות דירות כדי שיוכלו להרוויח כמה שיותר כסף בשכר דירה, במיוחד אם חייבים לכסות חשבונות כמו משכנתאות ושירותים. הדבר עלול להוביל לקונפליקט בין מתחמי דיור, בקרב מבקשי דיירים המעוניינים לעבור דירה וכדומה. בצד השני של הסכסוך, השוכרים עצמם מחפשים להשיג את הדירה הטובה ביותר האפשרית במינימום סכום כסף בשכר דירה.
המשבר הפיננסי של 2008 וחילוץ הבנקים שלאחר מכן הם דוגמאות טובות לתיאוריית סכסוך בחיים האמיתיים, לפי המחברים אלן סירס וג'יימס קיירנס בספרם "ספר טוב, בתיאוריה". הם רואים במשבר הפיננסי את התוצאה הבלתי נמנעת של אי השוויון ואי היציבות של המערכת הכלכלית העולמית, המאפשרים לבנקים ולמוסדות הגדולים ביותר להימנע מפיקוח ממשלתי ולקחת סיכונים עצומים שמתגמלים רק מעטים נבחרים.
סירס וקיירנס מציינים כי בנקים גדולים ועסקים גדולים קיבלו לאחר מכן כספי חילוץ מאותן ממשלות שטענו שאין להן מספיק כספים עבור תוכניות חברתיות בקנה מידה גדול כמו שירותי בריאות אוניברסליים. דיכוטומיה זו תומכת בהנחה בסיסית של תיאוריית הסכסוך, שהיא שמוסדות פוליטיים מיינסטרים פרקטיקות תרבותיות מעדיפות קבוצות ויחידים דומיננטיים.
דוגמה זו ממחישה שקונפליקט יכול להיות טבוע בכל סוגי מערכות היחסים, כולל אלה שלא נראים על פני השטח כאנטגוניסטיים. זה גם מראה שאפילו תרחיש פשוט יכול להוביל למספר רבדים של קונפליקט.
מהן כמה ביקורות נפוצות על תורת הקונפליקט?
אחת הביקורות הנפוצות על תיאוריית הקונפליקט היא שהיא לא מצליחה לתפוס את הדרך שבה אינטראקציות כלכליות יכולות להועיל הדדית למעמדות השונים המעורבים. לדוגמה, תיאוריית הקונפליקט מתארת את היחסים בין מעסיקים לעובדים כיחסים של קונפליקט, שבו המעסיקים רוצים לשלם כמה שפחות עבור עבודתם של העובדים, בעוד שהעובדים רוצים למקסם את שכרם. אולם בפועל, עובדים ומעסיקים מקיימים לרוב מערכת יחסים הרמונית. יתרה מכך, מוסדות כמו תוכניות פנסיה ותגמול מבוסס מניות יכולים לטשטש עוד יותר את הגבול בין עובדים ותאגידים על ידי מתן חלק נוסף לעובדים בהצלחת המעסיק שלהם.
מי זוכה להמצאת תיאוריית הקונפליקט?
תורת הסכסוך מיוחסת לקרל מרקס, פילוסוף פוליטי בן המאה ה-19 שהוביל את התפתחות הקומוניזם כאסכולה בכלכלה. שתי היצירות המפורסמות ביותר של קרל מרקס הן המניפסט הקומוניסטי, שפרסם ב-1848; andDas Kapital, שפורסם ב-1867. למרות שהוא חי במאה ה-19, למרקס הייתה השפעה מהותית על פוליטיקה וכלכלה במאה ה-20, והוא נחשב בדרך כלל לאחד מהוגי ההיסטוריה המשפיעים והשנויים במחלוקת.
