מהי הטיית ראייה לאחור?
מהי הטיית ראייה לאחור? הטיית ראייה לאחור היא תופעה פסיכולוגית המאפשרת לאנשים לשכנע את עצמם לאחר אירוע שהם חזו אותו במדויק לפני שהוא התרחש. זה יכול להוביל אנשים למסקנה שהם יכולים לחזות במדויק אירועים אחרים. הטיית ראייה לאחור נחקרת כלכלית לא התנהגותית מכיוון שהיא כשל נפוץ של משקיעים בודדים.
מהי הטיית ראייה לאחור? – נקודות מרכזיות
הבנת הטיית ראייה לאחור
הטיית ראייה לאחור היא כאשר אדם מסתכל אחורה על אירוע ומאמין שהוא חזה את התוצאה, גם אם הוא לא הצליח לפעול על פי אותה "תחזית". למרבה הצער, זה גורם לאנשים לחשוב שכושר השיפוט שלהם טוב ממה שהוא. הרעיון הוא שברגע שאנחנו יודעים את התוצאה, הרבה יותר קל לבנות הסבר הגיוני. עם זה, אנו הופכים פחות ביקורתיים לגבי ההחלטות שלנו, מה שמוביל לקבלת החלטות לקויה בעתיד. הטיית ראייה לאחור נגרמת על ידי:
ההטיה מתרחשת כאשר אנו זוכרים משהו שאנו מאמינים שחזינו ורואים בו בזמן הנוכחי אירוע בלתי נמנע שידענו שיקרה.
משקיעים חשים לעתים קרובות לחץ לתזמן בצורה מושלמת קנייה או מכירה של מניות כדי למקסם את התשואות שלהם. כשהם סובלים מאובדן, הם מתחרטים שלא פעלו מוקדם יותר. עם חרטה מגיעה המחשבה שהם ראו את זה מגיע כל הזמן.
למעשה, זו הייתה אחת מהאפשרויות הרבות שאולי צפו. לא משנה מי מהם יגיע, המשקיע משתכנע שהוא ראה את זה מגיע. זה מאפשר להם לקבל החלטות גרועות בעתיד מבלי לדעת. מניעת הטיה בדיעבד כרוכה ביכולת לבצע תחזיות מראש, כגון ניהול יומן קבלת החלטות, המאפשר למשקיע להשוות מאוחר יותר.
מה גורם להטיה בדיעבד?
הטיית ראייה לאחור מתרחשת כאשר מידע חדש מתגלה על חוויה – משנה את האופן שבו אנו זוכרים את החוויה הזו. אנו זוכרים באופן סלקטיבי רק את המידע שמאשר את מה שאנו יודעים או מאמינים שהוא נכון. ואז, אם אנחנו מרגישים שכבר ידענו מה יקרה לאורך כל הדרך, אנחנו לא מצליחים לסקור בזהירות את התוצאה (או את הסיבה לתוצאה).
הטיית ראייה לאחור כרוכה בשינוי ההסתברות לתוצאה לאחר מעשה. לאחר שידעו את התוצאה, אנשים נוטים להגזים במידת התחזית שלהם לגבי האירוע. ניתן למצוא הטיות אלה כמעט בכל מצב, כולל חיזוי מזג האוויר או בחירות.
הטיית ראייה לאחור נעוצה בביטחון יתר ובעיגון. לאחר מתרחש אירוע, אנו משתמשים בידע על התוצאה כעוגן כדי לצרף את השיפוטים הקודמים שלנו לתוצאה. ייתכן שהנושא גם בחלקו מבוסס מדעי. הטיית ראייה לאחור עשויה לא להיות קשורה רק לעיבוד לא יעיל של מידע אלא להיות מושרשת בלמידה אדפטיבית.
מה גורם להטיה בדיעבד?
הטיית ראייה לאחור נגרמת על ידי עיוות זיכרון, יכולת צפויה ובלתי נמנעת, כאשר אנו זוכרים משהו שאנו מאמינים שחזינו ורואים בו בזמן הנוכחי אירוע בלתי נמנע שידענו שיקרה.
כיצד להימנע מהטיית ראייה לאחור
משקיעים צריכים להיות זהירים כאשר הם מעריכים את יכולתם לחזות כיצד אירועים נוכחיים ישפיעו על הביצועים העתידיים של ניירות ערך. האמונה שאפשר לחזות תוצאות עתידיות עלולה להוביל לעודף ביטחון עצמי, וביטחון עצמי מופרז יכול להוביל לבחירת מניות או השקעות מתוך ניחוש, לא לביצועים פיננסיים או לערך. הנה כמה טיפים שיעזרו לך להימנע מהטיה זו:
הערכת שווי פנימית
הטיית ראייה לאחור יכולה להסיח את דעתם של המשקיעים מניתוח אובייקטיבי של חברה. היצמדות לשיטות הערכה מהותית עוזרת להם להחליט על גורמים מונעי נתונים, לא על גורמים אישיים. ערך פנימי מתייחס לתפיסה של הערך האמיתי של מניה בהתבסס על כל ההיבטים של העסק – ייתכן שהוא לא עולה בקנה אחד עם שווי השוק הנוכחי של ההשקעה.
כדי להימנע מבסיס בדיעבד, עדיף להשתמש במודל מתמטי. זה מוציא הרבה מהניחושים וההטיה מניתוח חברה. גורמים כמותיים, כגון דוחות כספיים ויחסים, מעידים הרבה יותר על ביצועים מאשר דעות המבוססות על ניסיון אישי. היבטים כמותיים כגון ניתוח דוחות כספיים מציעים תובנות לגבי האם מחיר השוק הנוכחי מדויק או שהחברה מוערכת יתר על המידה או מוערכת בחסר.
הערכת שווי פנימית תיקח בחשבון גם גורמים איכותיים כמו המודל העסקי של החברה, הממשל התאגידי ושוק היעד.
דוגמאות להטיה בדיעבד
בועות פיננסיות תמיד נתונות להטיה משמעותית בדיעבד לאחר התפוצצותן. לדוגמה, בעקבות בועת thedot-com בסוף שנות ה-90 והמיתון הגדול של 2008, מבקרים ואנליסטים רבים הוכיחו את הידע המדויק שלהם כיצד אירועים שנראו טריוויאליים באותה תקופה היו מבשרים לצרות פיננסיות עתידיות.
הם צדקו, אבל אירועים מקבילים אחרים חיזקו את ההנחה שזמני הפריחה לעולם לא יסתיימו. למעשה, אם היה קל לזהות בועה פיננסית כשהיא התרחשה, סביר להניח שהיא הייתה נמנעת לחלוטין.
הבכורה של שנות ה-80 במחשב
הנושאים הרגילים של הטיה בדיעבד אינם בקנה מידה זה. למשל, משקיעים רבים בשנות ה-80 התעניינו בטכנולוגיה, בתעשייה ובחומרים, אבל תוכנות מחשב וחומרה רק הגיעו לראשונה – רבים לא ראו שהתעשייה מסתכמת בשום דבר. כתוצאה מכך, יש אולי מיליוני משקיעים מאותה תקופה שמתחרטים מאוד שלא קנו מניות במיקרוסופט או אפל כשהם "ראו את זה מגיע".
אנשי מקצוע ומנהלים
אנשי מקצוע עסקיים ישתמשו לעתים קרובות בהטיה בדיעבד בקבלת החלטות – בהנחה שאסטרטגיה עבדה בעבר, היא תמשיך לעבוד. למרבה הצער, הטיה בדיעבד פירושה שמנהלים יכולים ועשויים לקבל החלטות מסוכנות או מנותחות בצורה גרועה. כל מי ששמע את האמירות הישנות, "זה עבד קודם, זה צריך לעבוד שוב" או "ככה תמיד עשינו את זה" בעבודה חווה דוגמה להטיה בדיעבד במרחב המקצועי.
מדוע הטיית ראייה לאחור חשובה בפסיכולוגיה?
זה חשוב כי זה מעיב על היכולת שלנו ללמוד מחוויות ולקבל החלטות עתידיות.
מה ההבדל בין הטיית ראייה לאחור והטיית אישור?
הטיית אישור היא כאשר אתה מחפש מידע כדי לתמוך באמונות שלך, בעוד שהטיה בדיעבד היא האמונה שניבאת אירוע בעבר.
סיכום ומסקנות
הטיית ראייה לאחור היא תגובה אנושית טבעית לאירועי העבר שבהם אנו מאמינים שידענו שהאירוע יקרה. לאחר מכן אנו מקשרים את האמונה הזו לאירועים חדשים, גם כאשר הנסיבות שיכולות להשפיע על התוצאה שונות. זה יכול להיות קשה לזהות מתי אתה מושפע מהטיה בדיעבד, אבל שימוש בכלים לניתוח אירועים כדי למצוא פתרונות יכול למנוע ממך ליפול לטריק הפסיכולוגי הזה שהמוח שלך משחק עליך.
שמירה ועיון חוזר ביומנים, דיון באירוע עם עמיתים וניתוח הנסיבות שמסביב תוך דמיון של תוצאות חלופיות הן דרכים שבהן תוכל להימנע מקבלת החלטות כאשר אתה תחת השפעת הטיה בדיעבד.
