ספירלת שכר-מחיר: הגדרה ומה היא אוסרת ומגינה

מהי ספירלת השכר-מחיר?

מהי ספירלת השכר-מחיר? ספירלת השכר-מחיר היא תיאוריה מאקרו-כלכלית המשמשת כדי להסביר את הקשר של סיבה ותוצאה בין עליית שכר לעליית מחירים, או אינפלציה. ספירלת המחירים השכר מעידה כי עליית השכר הגדילה את ההכנסה הפנויה, העלתה את הביקוש לסחורות וגורמת לעליית המחירים. עליית המחירים מגדילה את הביקוש לשכר גבוה יותר, מה שמוביל לעלויות ייצור גבוהות יותר וללחץ נוסף כלפי מעלה על המחירים ויוצר ספירלה רעיונית.

post-image-3

מהי ספירלת השכר-מחיר? – ספירלת השכר-מחיר והאינפלציה

ספירלת השכר-מחיר היא מונח כלכלי המתאר את תופעת עליית המחירים כתוצאה מעליית שכר. כאשר עובדים מקבלים העלאת שכר, הם דורשים יותר סחורות ושירותים וזה, בתורו, גורם לעליית מחירים. העלאת השכר מגדילה למעשה את ההוצאות העסקיות הכלליות המוחזרות לצרכן כמחירים גבוהים יותר. זהו בעצם לולאה או מחזור תמידי של עליות מחירים עקביות. ספירלת השכר משקפת את הסיבות וההשלכות של האינפלציה, ולכן היא אופיינית לתיאוריה הכלכלית הקיינסיאנית. זה ידוע גם כמקור העלות לדחיפת האינפלציה. סיבה נוספת לאינפלציה ידועה בשם אינפלציית משיכה של ביקוש, שתיאורטיקנים מוניטאריים מאמינים שמקורה בהיצע הכסף.

נקודות מרכזיות

מהי ספירלת השכר-מחיר?

  • ספירלת השכר-מחיר מתארת ​​מחזוריות מתמדת לפיה עליית השכר יוצרת עליית מחירים ולהיפך.
  • בנקים מרכזיים משתמשים במדיניות המוניטרית, בריבית, בדרישות הרזרבה ובפעולות השוק הפתוח כדי לרסן את ספירלת השכר.
  • מיקוד אינפלציה הוא סוג של מדיניות מוניטרית שמטרתה להשיג ולקיים ריבית קבועה לאורך תקופה.
  • איך מתחילה ספירלת שכר-מחיר

    ספירלת שכר-מחיר נגרמת מהשפעת ההיצע והביקוש על המחירים המצרפים. אנשים שמרוויחים יותר מיוקר המחיה בוחרים בתמהיל הקצאה בין חיסכון והוצאות צרכניות. ככל שהשכר עולה, כך עולה גם נטיית הצרכן לחסוך וגם לצרוך.

    אם שכר המינימום של משק גדל, למשל, זה יגרום לצרכנים בתוך המשק לרכוש יותר מוצר, מה שיגדיל את הביקוש. העלייה בביקוש המצרפי ונטל השכר המוגבר גורמים לעסקים להעלות את מחירי המוצרים והשירותים. למרות שהשכר גבוה יותר, העלייה במחירים גורמת לעובדים לדרוש משכורות גבוהות עוד יותר. אם יינתן שכר גבוה יותר, עלולה להתרחש ספירלה שבה המחירים יעלו לאחר מכן החוזרת על המחזור עד שלא ניתן עוד לתמוך ברמות השכר.

    עצירת ספירלת שכר-מחיר

    ממשלות וכלכלות בעד אינפלציה יציבה – או עליות מחירים. ספירלת שכר-מחיר גורמת לרוב לאינפלציה גבוהה מהאידיאלי. לממשלות יש אפשרות לעצור את הסביבה האינפלציונית הזו באמצעות פעולות של הפדרל ריזרב או הבנק המרכזי. הבנק המרכזי של מדינה יכול להשתמש במדיניות מוניטרית, בריבית, דרישות מילואים או פעולות בשוק הפתוח כדי לרסן את ספירלת המחירים-שכר.

    דוגמה בעולם האמיתי

    ארצות הברית השתמשה בעבר במדיניות מוניטרית כדי לרסן את האינפלציה, אך התוצאה הייתה נסיגה. שנות ה-70 היו תקופה של עליות מחירי הנפט על ידי אופ"ק שהביאו לעלייה באינפלציה המקומית. הפדרל ריזרב הגיב בהעלאת הריבית כדי לשלוט באינפלציה, עצירת הספירלה בטווח הקצר, אך שימש כזרז למיתון בתחילת שנות ה-80.

    מדינות רבות משתמשות במיקוד אינפלציה כדרך לשלוט באינפלציה. מיקוד אינפלציה הוא אסטרטגיה למדיניות מוניטרית לפיה הבנק המרכזי קובע יעד אינפלציה לאורך תקופה ומבצע התאמות כדי להשיג ולשמור על שיעור זה. עם זאת, הספר שיצא לאור בשנת 2018 על ידי בן ס. ברננקי, תומס לאובאך, פרדריק ס. מישקין ואדם ס. פוזן, Inflation Targeting: Lessons from the International Experience, התעמק ביתרונות ובחסרונות העבר של מיקוד אינפלציה כדי להבחין אם יש הוא חיובי נטו בשימושו ככלל מדיניות מוניטרית. החוקרים מסכמים כי אין כלל מוחלט למדיניות המוניטרית וכי ממשלות צריכות להשתמש בשיקול הדעת שלהן בהתבסס על הנסיבות כאשר הן מחליטות להשתמש ביעד אינפלציה ככלי לשליטה בכלכלה.

    מהי מדיניות מוניטרית?

    מדיניות מוניטרית היא אוסף של כלים שיש לבנק המרכזי של המדינה כדי לקדם צמיחה כלכלית בת קיימא על ידי שליטה באספקת הכסף הכוללת העומדת לרשות הבנקים של המדינה, צרכניה ועסקיה. למשרד האוצר האמריקני יש את היכולת ליצור כסף, אבל הפדרל ריזרב, הנקרא גם הפד, משפיע על אספקת הכסף בכלכלה, בעיקר באמצעות פעולות בשוק הפתוח (OMO). בעיקרו של דבר, המשמעות היא רכישת ניירות ערך פיננסיים בעת הקלה במדיניות המוניטרית ומכירת ניירות ערך פיננסיים בעת הידוק המדיניות המוניטרית. ניירות הערך המועדפים של הפד עבור OMO הם אג"ח ארה"ב וניירות ערך מגובי משכנתאות סוכנויות. המטרה היא להמשיך ולזמזם את הכלכלה בקצב לא חם מדי ולא קר מדי. הבנק המרכזי עשוי להעלות את הריבית על הלוואות כדי להרתיע את ההוצאות או להכריח את הריבית כדי לעורר יותר הלוואות והוצאה. הנשק העיקרי שעומד לרשותה הוא כספי האומה. הבנק המרכזי קובע את התעריפים שהוא גובה כדי להלוות כסף לבנקים של המדינה. כאשר היא מעלה או מורידה את התעריפים שלה, כל המוסדות הפיננסיים משנים את התעריפים שהם גובים מכל הלקוחות שלהם, החל מעסקים גדולים הלוואות לפרויקטים גדולים ועד לרוכשי דירות המבקשים משכנתא.

    משרד האוצר האמריקאי מול הפדרל ריזרב: מה ההבדל?

    משרד האוצר האמריקאי והפדרל ריזרב הן ישויות נפרדות. האוצר מנהל את כל הכסף שנכנס לממשלה ומשולם על ידה. האחריות העיקרית של הפדרל ריזרב היא לשמור על יציבות הכלכלה על ידי ניהול אספקת הכסף במחזור. משרד האוצר מנהל את ההוצאות הפדרליות. הוא גובה את הכנסות הממשלה ממסים, מחלק את תקציבה, מנפיק את אגרות החוב, השטרות והשטרות, וממש מדפיס את הכסף. בראש משרד האוצר עומד מינוי בדרג הקבינט המייעץ לנשיא בנושא מדיניות מוניטרית וכלכלית. הפדרל ריזרב היא מערכת הבנקאות המרכזית של ארצות הברית ומנוהלת על ידי מועצת נגידים המפקחת על 12 בנקים אזוריים של הפדרל ריזרב. מטרותיה העיקריות הן להסדיר את הבנקים הפרטיים במדינה ולנהל את היצע הכסף הכולל על מנת לשמור על יציבות שיעור האינפלציה ושיעור התעסוקה. מועצת הפדרל ריזרב אחראית לקונגרס האמריקני, לא לנשיא.

    מה זה מיקוד אינפלציה?

    מיקוד אינפלציה הוא מדיניות בנקאית מרכזית שסובבת סביב התאמת המדיניות המוניטרית להשגת שיעור אינפלציה שנתי מוגדר. עקרון מיקוד האינפלציה מבוסס על האמונה שצמיחה כלכלית ארוכת טווח מושגת בצורה הטובה ביותר על ידי שמירה על יציבות מחירים ויציבות מחירים מושגת על ידי שליטה באינפלציה.

    tradingpedia.co.il -> powered by : Sakara

    פוסטים קשורים

    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

    תבדוק גם את זה
    Close
    Back to top button
    דילוג לתוכן