מהי צבירת הנחה?

מהי צבירת הנחה?

מהי צבירת הנחה? צבירת ניכיון היא העלייה בערכו של מכשיר מהוון ככל שחולף הזמן ותאריך הפירעון מתקרב. ערך המכשיר יצטבר (יגדל) בשיעור הריבית המשתמע ממחיר ההנפקה המהוון, הערך בפדיון וטווח הפירעון.

מהי צבירת הנחה? – נקודות מרכזיות

צבירת הניכיון היא התייחסות לעליית הערך של נייר ערך מהוון עם סגירת מועד הפירעון שלו.

מהי צבירת הנחה?

זהו תהליך חשבונאי המשמש להתאמת הערך של מכשיר פיננסי שנקנה בשיעור מוזל.

בעוד שאיגרת חוב ניתנת לקנייה לפי נקוב, בפרמיה או בהנחה, ערכה הוא בשווי הנקוב בזמן הפדיון.

איגרת חוב שנרכשה בדיסקאונט תעלה לאט לאט בערכה עד שתגיע לערך נקוב בפדיון; תהליך זה הוא צבירת הנחה.

איך עובדת צבירת הנחות

ניתן לרכוש איגרת חוב, בפרמיה או בהנחה. עם זאת, ללא קשר למחיר הרכישה של האג"ח, כל איגרות החוב מבשילות לפי ערך נקוב. הערך הנקוב הוא סכום הכסף שמשקיע באג"ח יפרע בפדיון. לאג"ח שנרכשת בפרמיה יש ערך מעל הנקוב. ככל שהאג"ח מתקרבת לפדיון, ערך האג"ח יורד עד שהוא שווה לתאריך הפירעון. הירידה בערך לאורך זמן מכונה הפחתת פרמיה.

איגרת חוב שמונפקת בהנחה היא בעלת ערך הנמוך מהערך הנקוב. ככל שהאג"ח מתקרב למועד הפדיון שלה, היא תגדל בערכה עד שתתכנס עם הערך הנקוב בפדיון. עליית ערך זו לאורך זמן מכונה צבירת הנחה. לדוגמה, איגרת חוב לשלוש שנים בשווי נקוב של $1,000 מונפקת ב-$975. בין הנפקה לפדיון, ערך האג"ח יעלה עד שתגיע למלוא שוויה הנקוב של 1,000$, שהוא הסכום שישולם למחזיק האג"ח במועד הפירעון.

נסיבות ייחודיות

ניתן לתאר את ההצטברות באמצעות שיטת קו ישר, לפיה העלייה מתפרסת באופן שווה לאורך כל הטווח. באמצעות שיטה זו של חשבונאות תיקים, ניתן לומר שצבירת הניכיון היא הצטברות קו ישר של רווח הון על איגרת ניכיון בציפייה לקבלת הנקוב בפדיון.

ניתן להתייחס להצטברות גם באמצעות תשואה קבועה, לפיה העלייה היא הקרובה ביותר לפדיון. שיטת התשואה הקבועה היא השיטה הנדרשת על ידי מס הכנסה (IRS) לחישוב בסיס העלות המתואמת מסכום הרכישה לסכום הפדיון הצפוי. שיטה זו פורסת את הרווח על פני יתרת חיי האג"ח, במקום להכיר ברווח בשנת פדיון האג"ח.

חישוב הצטברות

כדי לחשב את כמות ההצטברות, השתמש בנוסחה:

סכום צבירה = בסיס רכישה x (YTM / תקופות צבירה בשנה) – ריבית קופון

השלב הראשון בשיטת התשואה הקבועה הוא קביעת התשואה לפדיון (YTM) שהיא התשואה שתושג על איגרת חוב המוחזקת עד לפדיון. התשואה לפדיון תלויה בתדירות ההרכבה של התשואה. מס הכנסה מאפשר למשלם המסים גמישות מסוימת בקביעה באיזו תקופת צבירה להשתמש לצורך מחשוב התשואה. לדוגמה, איגרת חוב בשווי של 100$ ע.נ ושיעור קופון של 2% מונפקת תמורת 75$ עם תאריך פירעון של 10 שנים. הבה נניח שהוא מורכב מדי שנה למען הפשטות. לפיכך, ניתן לחשב את ה-YTM כך:

$100 ערך נקוב = $75 x (1 + r)10

$100/$75 = (1 + r)10

1.3333 = (1 + r)10

r = 2.92%

ריבית הקופון על האג"ח היא 2% x $100 ערך נקוב = $2. לָכֵן,

Accretionperiod1= ($75 x 2.92%) – ריבית קופון

תקופת צבירה1= $2.19 – $2

תקופת צבירה1= $0.19

מחיר הרכישה של $75 מייצג את בסיס האג"ח בהנפקה. עם זאת, בתקופות שלאחר מכן, הבסיס הופך למחיר הרכישה בתוספת ריבית נצברת. לדוגמה, לאחר שנה 2, ניתן לחשב את הצבירה כך:

Accretionperiod2= [($75 + $0.19) x 2.92%] – $2

תקופת צבירה2= $0.20

באמצעות דוגמה זו, ניתן לראות שלאג"ח דיסקונט יש צבירה חיובית; במילים אחרות, הבסיס מצטבר, עולה עם הזמן מ-$0.19, $0.20 וכן הלאה. ניתן לחשב תקופות 3 עד 10 באופן דומה, תוך שימוש בצבירה של התקופה הקודמת כדי לחשב את בסיס התקופה הנוכחית.

tradingpedia.co.il -> powered by : Sakara