הגדרת שוק walrasian

מהו שוק Walrasian?

מהו שוק Walrasian? שוק Walrasian הוא מודל כלכלי של תהליך שוק שבו הזמנות נאספות לקבוצות של קניות ומכירה ולאחר מכן מנותחות כדי לקבוע מחיר סליקה שיכריע את מחיר השוק. זה מכונה גם שוק acal.

post-image-3

מהו שוק Walrasian? – נקודות מרכזיות

  • שוק Walrasian הוא שוק שבו הזמנות מצטברות ומנתחות כדי לקבוע מחיר סליקה שיקבע את מחיר השוק.
  • מהו שוק Walrasian?

  • השוק Walrasian פותח על ידי ליאון Walras כדי להדגים שיכול להתקיים מצב של שיווי משקל כללי בו יש היצע וביקוש שווים בו זמנית בכל השווקים.
  • לקונים ולמוכרים אין הרבה מה לומר על המחירים הסופיים של העסקאות שלהם בשוק וולרסאי, שלא כמו שווקי מכירות פומביות, שבהם פועלים כוחות השוק.
  • בתוך שוק Walrasian, הזמנות קנייה ומכירה מקובצות יחד ואז מבוצעות בזמנים ספציפיים במקום לבצע אחת אחת ברציפות.
  • NYSE משתמשת בתהליך דומה לשוק Walrasian לפני פעמון הפתיחה כדי לקבוע מחירי פתיחה.
  • הבנת שוק וולרסאי

    מהו שוק Walrasian?שוק Walrasian פותח על ידי Leon Walras. הוא פיתח את הרעיון בתגובה לבעיה של הפילוסוף והמתמטיקאי הצרפתי אנטואן קורנו. Cournot טען כי לא ניתן להדגים מצב של שיווי משקל כללי שיש בו היצע וביקוש שווה בכל השווקים.

    מודל השוק Walrasian נמצא בשימוש קבוע בשווקים הפיננסיים. בורסת ניו יורק (NYSE) משתמשת בתהליך דומה לפני פעמון הפתיחה כדי לקבוע מחירי פתיחה. מומחה בוחן את כל ההזמנות שנאספו עבור נייר ערך מסוים ובוחר את המחיר שיסלק את המספר הגדול ביותר של עסקאות. למעשה, עד 1871, כל המסחר בבורסת ניו יורק התבצע בצורה זו.

    בתוך שוק Walrasian, הזמנות קניה ומכירה מקובצות יחד ולאחר מכן מבוצעות בזמנים ספציפיים במקום לבצע אחת אחת ברציפות. מנהל מכירות פומביות Walrasian אוסף מחירים לגבי הזמנות וקובע את המחיר הסופי. המכרז צפוי לתפקד בשוק עם מידע מלא ומושלם על הזמנות.

    שוק Walrasian לעומת שוק מכירות פומביות

    שוק Walrasian שונה משוק מכירות פומביות, שבו קונים ומוכרים סוחרים ברציפות. בשווקי מכירות פומביות, כוחות השוק קובעים את המחיר הסופי בצורה ישירה יותר, בעוד שלקונים ולמוכרים בשוק וולרסאי אין את המילה האחרונה לגבי המחיר הסופי בעסקאותיהם.

    בשוק מכירות פומביות, קונים מזינים הצעות תחרותיות והמוכרים מזינים הצעות תחרותיות בו-זמנית. המחיר שבו נסחרת מניה הוא ייצוג של המחיר הגבוה ביותר שקונה מוכן לשלם והמחיר הנמוך ביותר שמוכר מוכן לקבל. הצעות והצעות תואמות מוצמדות לאחר מכן וההזמנות מושלמות. שווקים וולרסיים יכולים להיות מועילים יותר בשווקים שבהם יש מעט קונים, מוכרים ומניות לסחור.

    דוגמה לשוק וולרסאי

    לדוגמה, נניח שאלו הן הזמנות הקנייה של המניה של חברה A:

  • קנה 1,000 מניות ב-$5.25
  • קנה 500 מניות ב-$5.00
  • קנה 700 מניות ב-$5.50
  • קנה 500 מניות ב-$5.25
  • למכור 1,000 מניות ב-$5.25
  • למכור 500 מניות ב-$5.00
  • למכור 700 מניות ב-$5.50
  • למכור 500 מניות ב-$5.25
  • בשוק וולרסאי, הזמנות הקנייה מקובצות יחד ומבוצעות במחיר ובזמן שינקו את רוב ההזמנות הללו. במקרה זה, המחיר הזה עשוי להיות $5.25. למרות שחלק מהצדדים מוכנים לקנות או למכור תמורת 5.00$, המחיר שמסלק את רוב העסקאות הוא 5.25$, ובשוק וולרסאי זה המחיר שבו אנליסט השוק של הבורסה מבצע את העסקאות הללו.

    מהו חוק וולרס?

    תיאוריה כלכלית, חוק Walras קובע כי עודף היצע בשוק אחד חייב להיות מותאם לעודף ביקוש בשוק אחר כך ששני הגורמים ישללו זה את זה. החוק קובע ששוק מסוים חייב להיות בשיווי משקל אם כל השווקים נמצאים בשיווי משקל.

    מהי תורת שיווי המשקל הכללית של וולרס?

    תיאוריית שיווי המשקל הכללי של וולרס מבקשת להראות שכל השווקים נוטים לשיווי משקל בטווח הארוך בניגוד לשיווי משקל חלקי, שבו רק חלק מהשווקים בכלכלה מגיעים לשיווי משקל. ההיבט המרכזי של התיאוריה הוא לא שכל השווקים מגיעים לשיווי משקל אלא שהם נוטים לשיווי משקל.

    מהי התיאוריה הקלאסית של כסף?

    התיאוריה הקלאסית של הכסף קובעת שכמות הכסף שמשק בית דורש בנקודת זמן נתונה היא פרופורציונלית לערך הדולר של הביקוש שלו לסחורות. רכישת סחורה בשווי גבוה יותר תדרוש ממשק בית להחזיק יותר מזומנים בהישג יד. זה ידוע בתור הנטייה להחזיק כסף.

    איך פותרים שיווי משקל וולרסאי?

    כדי לפתור את שיווי המשקל הוולרסאי יש ארבעה שלבים מעורבים. שלב 1 הוא חישוב תוצאות מעשיות, שלב 2 הוא פתרון לאופטימום, שלב 3 הוא פתרון למחירים התומכים בתוכנית הייצור האופטימלית, ושלב 4 הוא מסביר מדוע הביקוש של הצרכנים שווה להיצע במחירים אלו.

    tradingpedia.co.il -> powered by : Sakara

    פוסטים קשורים

    תבדוק גם את זה
    Close
    Back to top button
    דילוג לתוכן