מהי ליברליזציה של סחר?
מהי ליברליזציה של סחר? ליברליזציה של סחר היא הסרה או הפחתה של הגבלות או חסמים על חילופי סחורות חופשיים בין מדינות. חסמים אלה כוללים תעריפים, כגון מכסים והיטלים, וחסמים לא-תעריפים, כגון כללי רישוי ומכסות. כלכלנים רואים לעתים קרובות בהקלה או מיגורן של הגבלות אלו כצעדים לקידום סחר חופשי.
מהי ליברליזציה של סחר? – נקודות מרכזיות
1:28
ליברליזציה של הסחר
הבנת ליברליזציה של סחר
ליברליזציה של הסחר היא נושא שנוי במחלוקת. מבקרי ליברליזציה של הסחר טוענים שהמדיניות עלולה לעלות במקומות עבודה מכיוון שסחורות זולות יותר יציפו את השוק המקומי של המדינה. מבקרים גם טוענים שהסחורה יכולה להיות באיכות נחותה ופחות בטוחה ממוצרים מקומיים מתחרים שאולי עברו בדיקות בטיחות ואיכות קפדניות יותר.
תומכי ליברליזציה של סחר, לעומת זאת, טוענים שבסופו של דבר היא מורידה את עלויות הצרכן, מגבירה את היעילות ומטפחת צמיחה כלכלית. פרוטקציוניזם, ההפך מליברליזציה של סחר, מאופיין במחסומים קפדניים ובתקנת שוק. התוצאה של ליברליזציה של הסחר והשילוב הנובע מכך בין מדינות ידועה כגלובליזציה.
יתרונות וחסרונות של ליברליזציה של סחר
ליברליזציה של הסחר מקדמת סחר חופשי, המאפשר למדינות לסחור בסחורות ללא חסמים רגולטוריים או עלויות הנלוות להם. הרגולציה המופחתת הזו מקטינה את העלויות עבור מדינות הסוחרות עם מדינות אחרות ועשויה, בסופו של דבר, לגרום למחירים נמוכים יותר לצרכן מכיוון שהיבוא כפוף לעמלות נמוכות יותר והתחרות צפויה לגדול.
הגברת התחרות מחו"ל כתוצאה מהליברליזציה של הסחר יוצרת תמריץ ליעילות רבה יותר וייצור זול יותר על ידי חברות מקומיות. תחרות זו עשויה גם לדרבן מדינה להעביר משאבים לתעשיות שבהן יש לה יתרון תחרותי. לדוגמה, ליברליזציה של הסחר עודדה את בריטניה להתרכז במגזר השירותים שלה ולא בייצור.
עם זאת, ליברליזציה של הסחר יכולה להשפיע לרעה על עסקים מסוימים בתוך מדינה בגלל תחרות גדולה יותר מצד יצרנים זרים ועלולה לגרום לתמיכה מקומית פחותה בתעשיות הללו. ייתכן גם סיכון פיננסי וחברתי אם מוצרים או חומרי גלם מגיעים ממדינות עם סטנדרטים סביבתיים נמוכים יותר.
ליברליזציה של הסחר יכולה להוות איום על מדינות או כלכלות מתפתחות מכיוון שהם נאלצים להתחרות באותו שוק כמו כלכלות או מדינות חזקות יותר. אתגר זה יכול לחנוק תעשיות מקומיות מבוססות או לגרום לכישלון של תעשיות חדשות שפותחו שם.
מדינות עם מערכות חינוך מתקדמות נוטות להסתגל במהירות לכלכלת סחר חופשי מכיוון שיש להן שוק עבודה שיכול להסתגל לביקושים משתנים ומתקני ייצור שיכולים להעביר את המיקוד שלהן לסחורות מבוקשות יותר. מדינות עם סטנדרטים חינוכיים נמוכים יותר עלולות להיאבק להסתגל לסביבה כלכלית משתנה.
דוגמה לליברליזציה של סחר
הסכם הסחר החופשי של צפון אמריקה (NAFTA) נחתם ב-17 בדצמבר 1992 על ידי קנדה, מקסיקו וארה"ב. הוא נכנס לתוקף ב-1 בינואר 1994. ההסכם ביטל את המכסים על מוצרים שנסחרו בין שלוש המדינות. אחת המטרות של NAFTA הייתה לשלב את מקסיקו עם הכלכלות המפותחות של ארצות הברית וקנדה, בין השאר משום שמקסיקו נחשבה לשוק חדש ומכניס עבור קנדה וארצות הברית. שלוש הממשלות גם קיוו שהסכם הסחר ישפר את כלכלת מקסיקו
עם הזמן, הסחר האזורי גדל פי שלושה, וההשקעות חוצות הגבולות גדלו בין המדינות. עם זאת, הנשיא לשעבר דונלד ג'יי טראמפ ראה שההסכם פוגע במקומות העבודה והייצור בארה"ב. ב- 30 בספטמבר 2018, ממשל טראמפ סיכם את המשא ומתן על הסכם מעודכן, הסכם Theu.s.-Mexico-Canada (USMCA), שנכנס לתוקף ב -1 ביולי 2020.
רוב הכלכלנים מסכימים כי NAFTA היה מועיל לכלכלות קנדה וארה"ב. לפי דו"ח של המועצה ליחסי חוץ, הסחר האזורי גדל מ-290 מיליארד דולר ב-1993 ליותר מ-1.1 טריליון דולר ב-2016, ומניות השקעות זרות ישירות (FDI) של ארה"ב במקסיקו גדלו מ-15 מיליארד דולר ליותר מ-100 מיליארד דולר. עם זאת, כלכלנים אומרים גם שייתכן וגורמים אחרים תרמו לתוצאות אלה, כגון שינוי טכנולוגי וסחר מורחב עם סין.
מבקרי NAFTA טוענים שההסכם גרם לאובדן מקומות עבודה ולסטגנציה בשכר בארצות הברית מכיוון שחברות העבירו את הייצור שלהן למקסיקו כדי לנצל את עלויות העבודה הנמוכות יותר. נותר לראות כיצד USMCA ישפיע על גורמים אלה.
