מעשה דוד-פרנק: מה זה עושה, מרכיבים עיקריים, ביקורת

מהו חוק הרפורמה והגנת הצרכן של דוד-פרנק בוול סטריט?

מהו חוק הרפורמה והגנת הצרכן של דוד-פרנק בוול סטריט? חוק הרפורמה והגנת הצרכן של דוד-פרנק בוול סטריט הוא חקיקה שהתקבלה על ידי הקונגרס האמריקני בתגובה להתנהגות התעשייה הפיננסית שהובילה למשבר הפיננסי של 2007–2008. היא ביקשה להפוך את המערכת הפיננסית של ארה"ב לבטוחה יותר עבור צרכנים ומשלמי מסים. המעשה, שנקרא על שם נותני החסות סנטור כריסטופר ג'יי דוד (D-Conn.) והנציג בארני פרנק (D-Mass.), מכיל הוראות רבות, המפורטות על פני 848 עמודים, שהיו אמורים להיות מיושמים על פני תקופה של מספר שנים .

post-image-3

מהו חוק הרפורמה והגנת הצרכן של דוד-פרנק בוול סטריט? – המעשה, שנקרא על שם נותני החסות סנטור כריסטופר ג'יי דוד (D-Conn.) והנציג בארני פרנק (D-Mass.), מכיל הוראות רבות, המפורטות על פני 848 עמודים, שהיו אמורים להיות מיושמים על פני תקופה של מספר שנים .

מהו חוק הרפורמה והגנת הצרכן של דוד-פרנק בוול סטריט? – נקודות מרכזיות

  • חוק דוד-פרנק כוון למגזרי מערכת פיננסית שהאמינו שגרמו למשבר הפיננסי של 2007–2008.
  • מהו חוק הרפורמה והגנת הצרכן של דוד-פרנק בוול סטריט?

  • לקראת 2007, תקנות רופפות הובילו לשיטות הלוואות מסוכנות ביותר, שגרמו לבועה במגזר הדיור שבסופו של דבר התפוצצה והניעה את המשבר העולמי, הצורך בחילוץ ציבורי של מוסדות פיננסיים, והמיתון.
  • המוסדות שנחשבו כאחראים למשבר הפיננסי של 2007–2008 כללו בנקים, חברות ביטוח, חברות בנקאות להשקעות, מלווי משכנתאות וסוכנויות דירוג אשראי.
  • מבקרי החוק טוענים שהעומסים הרגולטוריים שהוא מטיל עלולים להפוך חברות אמריקאיות לפחות תחרותיות מעמיתיהן הזרות.
  • בשנת 2018, הקונגרס העביר חוק חדש שהחזיר חלק מההגבלות של דוד-פרנק.
  • הבנת חוק דוד-פרנק

    חוק הרפורמה והגנת הצרכן של דוד-פרנק בוול סטריט הוא חתיכת חקיקה ענקית של רפורמה פיננסית שהתקבלה ב-2010, בתקופת ממשל אובמה.

    הידוע בכינויו חוק דוד-פרנק, או דוד-פרנק, הוא הקים מספר סוכנויות ממשלתיות חדשות המופקדות על פיקוח על המרכיבים השונים של החוק, ובהמשך, על היבטים שונים של המערכת הפיננסית.

    המשבר הפיננסי של 2007–2008 הוא אולי האסון הכלכלי הגרוע ביותר שפקד את המדינה (ואת העולם) מאז התרסקות וול סטריט ב-1929. באופן כללי, הוא נגרם על ידי התנהגות מונעת בצע ופיקוח רופף על מוסדות פיננסיים.

    התרופפות תקנות התעשייה הפיננסית בעשורים שקדמו ל-2007 אפשרה לסוגים שונים של מוסדות בתעשיית השירותים הפיננסיים בארה"ב להלוות כסף בדרכים שהיו מסוכנות מאי פעם. תחום הדיור בפרט חווה צמיחה מסיבית שלא ניתן היה לתמוך בה.

    הבועה התפוצצה והובילה את תעשיית הבנקאות ואת שוקי המניות העולמיים לנפילה. זה יצר את המיתון העולמי החמור ביותר בדורות.

    דוד-פרנק נוצר כדי למנוע מכל דבר דומה לקרות שוב.

    מרכיבי חוק דוד-פרנק

    להלן כמה מההוראות העיקריות של החוק וכיצד הן פועלות:

  • יציבות פיננסית: על פי חוק דוד-פרנק, המועצה לפיקוח על היציבות הפיננסית ורשות הפירוק המסודרת עוקבות אחר היציבות הפיננסית של חברות פיננסיות גדולות. כישלון החברות הללו (שנחשב גדול מדי מכדי להיכשל) עלול להשפיע לרעה על כלכלת ארה"ב. החוק קובע גם פירוקים או ארגון מחדש באמצעות קרן פירוק מסודר. קרן זו הוקמה כדי לסייע בפירוק חברות פיננסיות שהוכנסו לכינוס נכסים כדי למנוע שימוש בכספי מס לתמיכה בחברות כאלה. למועצה יש סמכות לפרק בנקים הנחשבים כה גדולים עד כדי סיכון פוזיסיסטמי. זה גם יכול לאלץ את הבנקים להגדיל את דרישות הרזרבות שלהם. באופן דומה, על משרד הביטוח הפדרלי החדש הוטל לזהות ולפקח על חברות ביטוח שגם הרגישו שהן גדולות מכדי להיכשל.
  • לשכת ההגנה הפיננסית לצרכן: לשכת ההגנה הפיננסית לצרכן (CFPB), שהוקמה תחת דוד-פרנק, קיבלה את התפקיד למנוע הלוואות משכנתא טורפות ולעזור לצרכנים להבין את תנאי המשכנתא לפני שהסכים לה. זה שיקף את הסנטימנט הנרחב ששוק המשכנתאות הסאב-פריים היה הגורם הבסיסי לאסון 2007–2008. ה-CFPB מרתיע את מתווכים במשכנתאות מלהרוויח עמלות גבוהות יותר עבור סגירת הלוואות עם עמלות גבוהות יותר ו/או ריביות גבוהות יותר. זה מחייב שמוציאי משכנתאות לא יפנו לווים פוטנציאליים להלוואה שתגרום לתשלום הגבוה ביותר עבור היזם. ה-CFPB שולט גם בסוגים אחרים של הלוואות צרכניות, כולל כרטיסי אשראי וכרטיסי חיוב, ומתייחס לתלונות צרכנים. זה מחייב מלווים, למעט מלווי רכב, לחשוף מידע בצורה שקל לצרכנים לקרוא ולהבין. דוגמה כזו היא התנאים הפשוטים כיום באפליקציות של כרטיסי אשראי.
  • חוק Volcker: TheVolcker Ruler מגביל כיצד בנקים יכולים להשקיע, מגביל מסחר ספקולטיבי ומבטל מסחר קנייני. אסור לבנקים להיות מעורבים עם קרנות גידור או חברות הון פרטיות, הנחשבות מסוכנות מדי. כדי למזער ניגודי עניינים אפשריים, חברות פיננסיות אינן מורשות לסחור בקניין ללא מספיק "עור במשחק". חוק וולקר הוא בבירור דחיפה לכיוון חוק Glass-Steagall משנת 1933, אשר הכיר לראשונה בסכנות הטמונות של גופים פיננסיים המעניקים שירותים בנקאיים מסחריים והשקעות בו-זמנית. החוק מכיל גם הוראה להסדרת נגזרים, כגון מחדל האשראי חילופים שקיבלו האשמה נרחבת בתרומה למשבר הפיננסי של 2007–2008. דוד-פרנק הקים בורסות מרוכזות למסחר בחלפים כדי לצמצם את האפשרות של ברירת מחדל של צד נגדי. זה דרש חשיפה גדולה יותר של מידע מסחר בחלפים כדי להגביר את השקיפות בשווקים אלה. כלל וולקר מסדיר גם את השימוש של חברות פיננסיות בנגזרים בניסיון למנוע ממוסדות "גדולים מכדי להיכשל" לקחת סיכונים גדולים שעלולים להמיט הרס על הכלכלה הרחבה יותר.
  • משרד דירוג האשראי של רשות ניירות ערך (SEC): דוד-פרנק הקים את משרד דירוג האשראי של ה-SEC מכיוון שסוכנויות דירוג האשראי הואשמו במתן דירוגי השקעות מטעים ומטעים לקראת המשבר הפיננסי. המשרד מופקד על כך שהסוכנויות יספקו דירוג אשראי משמעותי ומהימן של העסקים, העיריות וגופים אחרים שהם מעריכים.
  • תוכנית חושפי שחיתויות: דוד-פרנק גם חיזקה והרחיבה את תכנית הלשייניות הקיימת שהוכרזה על ידי חוק סרבינס-אוקסלי (SOX) משנת 2002. באופן ספציפי, היא הקימה תכנית פרס חובה שבמסגרתה חושפי שחיתויות יכולים לקבל מ-10% עד 30% מהתמורה מהסדר ליטיגציה , הרחיב את היקף העובד המכוסה על ידי הכללת עובדי חברות בנות ושלוחות של חברה, והרחיב את תקופת ההתיישנות שלפיה חושפי שחיתויות יכולים להגיש תביעה נגד מעסיקם מ-90 ל-180 ימים לאחר גילוי הפרה.
  • חוק הצמיחה הכלכלית, ההקלות הרגולטוריות והגנת הצרכן

    כשדונלד טראמפ נבחר לנשיא ב-2016, הוא התחייב לבטל את דוד-פרנק. לצד המבקרים, הקונגרס האמריקני העביר את חוק הצמיחה הכלכלית, סיוע רגולטורי והגנת הצרכן, שהחזיר חלקים משמעותיים מחוק דוד-פרנק.

    הוא נחתם לחוק על ידי הנשיא דאז טראמפ ב-24 במאי 2018.

    להלן חלק מהוראות חוק זה, וחלק מהתחומים בהם שוחררו התקנים הקודמים:

  • החוק החדש הקל על תקנות Dodd-Frank עבור בנקים קטנים ואזוריים על ידי הגדלת סף הנכסים ליישום תקני זהירות, דרישות בדיקות לחץ וועדות סיכון מחייבות.
  • עבור מוסדות שיש להם משמורת על נכסי הלקוחות אך אינם מתפקדים כמלווים או בנקאים מסורתיים, החוק החדש קבע דרישות הון נמוכות יותר ויחסי מינוף.
  • החוק החדש החריג דרישות נאמנות עבור הלוואות משכנתא למגורים המוחזקות על ידי מוסד פיקדון או איגוד אשראי בתנאים מסוימים. היא גם הנחה את הסוכנות הפדרלית למימון דיור (FHFA) לקבוע סטנדרטים עבור פרדי מקאנד פאני מאטו לשקול שיטות ניקוד אשראי חלופיות.
  • החוק פטור מלווים עם נכסים של פחות מ-10 מיליארד דולר מדרישות חוק וולקר והטיל נורמות דיווח והון פחות מחמירות על מלווים קטנים.
  • החוק דרש ששלוש סוכנויות דיווח האשראי הגדולות יאפשרו לצרכנים להקפיא את תיקי האשראי שלהם ללא תשלום כדרך להרתיע הונאה.
  • לאחר שג'וזף ביידן נבחר לנשיא ב-2020, ה-CFPB התמקד בביטול חוקים מתקופת טראמפ שהיו בסתירה ישירה עם אמנת ה-CFPB.

    ביוני 2021, הנשיא ביידן, יחד עם משרד החינוך האמריקני ותמיכת ה-CFPB, הכריז על תוכניות לבטל יותר מ-500 מיליון דולר של חובות הלוואות סטודנטים, אשר נותרו נושא לליטיגציה מתמשכת. ה-CFPB חיזק את הפיקוח שלו על מכללות רווח כדי לצמצם את שיטות הלוואות טורפות לסטודנטים.

    ממשל ביידן גם הודיע ​​על כוונתו להקים מחדש כללים נגד צורות אחרות של הלוואות טורפות, כגון הלוואות ביום תשלום.

    ביקורת על חוק דוד-פרנק

    תומכי דוד-פרנק האמינו שהחוק ימנע מהכלכלה לחוות משבר כמו זה של 2007–2008 ויגן על הצרכנים מפני רבים מההתעללות שתרמו למשבר.

    מהו חוק הרפורמה והגנת הצרכן של דוד-פרנק בוול סטריט?לעומת זאת, המתנגדים טענו כי החוק עלול לפגוע בתחרותיות של חברות אמריקאיות ביחס לעמיתיהם הזרות. בפרט, הם טוענים שדרישות הציות הרגולטוריות שלה מכבידות יתר על המידה על בנקים קהילתיים ומוסדות פיננסיים קטנים יותר, למרות העובדה שהם לא מילאו תפקיד בגרימת המשבר הפיננסי.

    בולטים בעולם הפיננסי כמו שר האוצר לשעבר, לארי סאמרס, מנכ"ל Blackstone Group L.P. (BX) סטיבן שוורצמן, האקטיביסט קארל איקאן, ומנכ"ל ג'יימי דיימון של ג'יי.פי מורגן צ'ייס ושות' (JPM) טוענים כי אף שכל מוסד ללא ספק בטוח יותר בשל אילוצי הון שהוטלו על ידי דוד-פרנק, האילוצים יוצרים שוק יותר נזיל בסך הכל.

    המחסור בנזילות יכול להיות חזק במיוחד בשוק האג"ח, שבו כל ניירות הערך אינם מסומנים לשיווק ואיגרות חוב רבות חסרות היצע קבוע של קונים ומוכרים. דרישות השמירה הגבוהות יותר תחת דוד-פרנק אומרות שהבנקים חייבים לשמור אחוז גבוה יותר מהנכסים שלהם במזומן. זה מקטין את הסכום שהם מסוגלים להחזיק בניירות ערך סחירים.

    למעשה, זה מגביל את תפקיד עשיית שוק האג"ח שהבנקים נטלו על עצמם באופן מסורתי. מכיוון שהבנקים אינם מסוגלים למלא תפקיד של יצרן שוק, סביר להניח שלקונים פוטנציאליים יהיה קשה יותר למצוא מוכרים מתנגדים. חשוב מכך, למוכרים פוטנציאליים יהיה קשה יותר למצוא קונים מנוגדים.

    מהי המטרה של חוק דוד-פרנק?

    דוד-פרנק נועד לרסן את הפעילות הפיננסית המסוכנת ביותר שהובילה למשבר הפיננסי של 2007–2008. מטרתו הייתה, ועדיין היא, להגן על צרכנים ומשלמי מסים מפני שיטות חריגות כמו הלוואות טורפות.

    האם חוק דוד-פרנק עדיין בתוקף?

    כן זה כן; עם זאת, עוצמתו הרגולטורית דוללה עם העברת חוק הצמיחה הכלכלית, ההקלות הרגולטוריות והגנת הצרכן בשנת 2018. ובכל זאת, היבטים מסוימים, כמו מבחני הקיצון של הבנקים שהוא דרש, נמצאים בשימוש כיום. הפדרל ריזרב מפרסם תוצאות מבחני מאמץ באופן קבוע.

    מהן כמה ביקורות על חוק דוד-פרנק?

    מתנגדים לחוק דוד-פרנק טענו כי החוק עלול לפגוע בתחרותיות של חברות אמריקאיות ביחס לעמיתיהם הזרות. בפרט, מבקרים טוענים שדרישות הציות לרגולציה שלה מכבידות יתר על המידה על בנקים קהילתיים ומוסדות פיננסיים קטנים יותר – למרות העובדה שהם לא מילאו תפקיד בגרימת המשבר הפיננסי. כמה בולטים בעולם הפיננסי טענו גם כי בעוד שכל מוסד ללא ספק בטוח יותר בשל מגבלות ההון שהוטלו על ידי דוד-פרנק, המגבלות גם גורמות לשוק לא נזיל יותר בסך הכל.

    האם חוק דוד-פרנק יכול להשפיע על שוק האג"ח?

    חוסר הנזילות הפוטנציאלי בגלל דרישות הרזרבה הגבוהות יותר תחת דוד-פרנק פירושו שהבנקים חייבים להחזיק אחוז גבוה יותר מהנכסים שלהם במזומן. זה מקטין את הסכום שהם מסוגלים להחזיק בניירות ערך סחירים. למעשה, זה מגביל את תפקיד יצירת שוק האג"ח שהבנקים נטלו על עצמם באופן מסורתי. מכיוון שהבנקים אינם מסוגלים למלא את תפקידם של עושי שוק, סביר להניח שלקונים פוטנציאליים יהיה קשה יותר למצוא מוכרים מתנגדים. חשוב מכך, למוכרים פוטנציאליים יהיה קשה יותר למצוא קונים מנוגדים.

    מה הייתה ההשפעה של החזרת תקנות דוד-פרנק לשנת 2018?

    בשנת 2018, חקיקתו של חוק הצמיחה הכלכלית, ההקלה הרגולטורית והגנת הצרכן החזירה לאחור תקנות רבות שהוקמו בחוק דוד-פרנק. על פי חוקי דוד-פרנק, בנקים עם נכסים של 50 מיליארד דולר היו כפופים לדרישות הון ונזילות מאומצות יותר, אך החוק החדש ב-2018 העלה את רף הנכסים ל-250 מיליארד דולר. שינוי זה הרפה את התקנות עבור בנקים קטנים ובינוניים. כאשר בנק עמק הסיליקון קרס במרץ 2023, משקיפים טענו כי היעדר פיקוח רגולטורי על מוסדות פיננסיים בסדר גודל כזה שיחק תפקיד מרכזי בכישלון הבנק.

    סיכום ומסקנות

    מהו חוק הרפורמה והגנת הצרכן של דוד-פרנק בוול סטריט?חוק דוד-פרנק, שנחקק ב-2010, היה תגובה ישירה למשבר הפיננסי של 2007-2008 ולחילוצי החילוץ הממשלתיים בעקבותיו במסגרת תוכנית הסיוע לנכסים בעייתיים (TARP).

    חוק זה קבע מגוון רחב של רפורמות בכל המערכת הפיננסית, במטרה למנוע חזרה של המשבר של 2007–2008 והצורך בסיוע ממשלתי נוסף. חוק דוד-פרנק כלל גם הגנות נוספות לצרכנים.

    למרות שממשל טראמפ הפך והחליש כמה היבטים של חוק דוד-פרנק, במיוחד אלו המשפיעים על צרכנים, ממשל ביידן מתכוון לבסס מחדש ולחזק את ההיפוכים הקודמים כדי להגן על אנשים שעלולים להיות כפופים לשיטות הלוואות טורפות בתעשיות כמו חינוך למטרות רווח. ומכוניות.

    tradingpedia.co.il -> powered by : Sakara

    פוסטים קשורים

    תבדוק גם את זה
    Close
    Back to top button
    דילוג לתוכן