בחירה שלילית: הגדרה, איך זה עובד ובעיית הלימונים

מהי בחירה שלילית?

מהי בחירה שלילית?מהי בחירה שלילית? בחירה שלילי מתייחסת בדרך כלל למצב שבו למוכרים יש מידע שאין לקונים, או להיפך, לגבי היבט כלשהו של איכות המוצר. במילים אחרות, זהו מקרה שבו מידע א-סימטרי מנוצל. מידע א-סימטרי, הנקרא גם כשל מידע, מתרחש כאשר לצד אחד לעסקה יש ידע מהותי יותר מהצד השני. בדרך כלל, הצד הבקיא יותר הוא המוכר. מידע סימטרי הוא כאשר לשני הצדדים יש ידע שווה. במקרה של ביטוח, בחירה שלילית היא הנטייה של אנשים בעבודות מסוכנות או באורח חיים בסיכון גבוה לרכוש מוצרים כמו ביטוח חיים. במקרים אלה, הקונה הוא זה שבאמת יש לו יותר ידע (כלומר, על בריאותו). כדי להילחם בבחירה שלילית, חברות הביטוח מפחיתות את החשיפה לתביעות גדולות על ידי הגבלת הכיסוי או העלאת פרמיות.

post-image-3

מהי בחירה שלילית? – בדרך כלל, הצד הבקיא יותר הוא המוכר. מידע סימטרי הוא כאשר לשני הצדדים יש ידע שווה.

מהי בחירה שלילית? – במקרה של ביטוח, בחירה שלילית היא הנטייה של אנשים בעבודות מסוכנות או באורח חיים בסיכון גבוה לרכוש מוצרים כמו ביטוח חיים. במקרים אלה, הקונה הוא זה שבאמת יש לו יותר ידע (כלומר, על בריאותו). כדי להילחם בבחירה שלילית, חברות הביטוח מפחיתות את החשיפה לתביעות גדולות על ידי הגבלת הכיסוי או העלאת פרמיות.

מהי בחירה שלילית? – נקודות מרכזיות

  • בחירה שלילית היא כאשר למוכרים יש מידע שאין לקונים, או להיפך, לגבי היבט כלשהו של איכות המוצר.
  • מהי בחירה שלילית?

  • לכן, זו הנטייה של מי שנמצא בעבודות מסוכנות או באורח חיים בסיכון גבוה לרכוש ביטוח חיים או אובדן כושר עבודה כאשר הסיכויים גבוהים יותר שהם יגבו עליו.
  • למוכר עשוי גם להיות מידע טוב יותר מאשר לקונה לגבי מוצרים ושירותים המוצעים, מה שמציב את הקונה בעמדת נחיתות בעסקה.
  • ניתן לראות מבחר שלילי בשווקי המכוניות המשומשות או הביטוחים.
  • הבנת בחירה שלילית

    מהי בחירה שלילית?בחירה שלילית מתרחשת כאשר לצד אחד במשא ומתן יש מידע רלוונטי שחסר לצד השני. האסימטריה של המידע מובילה לעתים קרובות לקבלת החלטות גרועות, כמו עשיית עסקים רבים יותר עם פלחי שוק פחות רווחיים או מסוכנים יותר.

    במקרה של ביטוח, הימנעות מבחירה לרעה מחייבת לזהות קבוצות של אנשים בסיכון גבוה יותר מהאוכלוסייה הכללית ולגבות מהם יותר כסף. לדוגמה, חברות ביטוח חיים עוברות חיתום כאשר הן בוחנות האם לתת למועמד פוליסה ומה הפרמיה לגבות.

    חתמים מעריכים בדרך כלל את גובהו, משקלו, בריאותו הנוכחית, ההיסטוריה הרפואית, ההיסטוריה המשפחתית, העיסוק, התחביבים, רישומי הנהיגה וסיכונים באורח החיים של המבקש, כגון עישון; כל הנושאים הללו משפיעים על בריאותו של הפונה ועל הפוטנציאל של החברה לתשלום תביעה. לאחר מכן, חברת הביטוח קובעת אם לתת למבקש פוליסה ואיזו פרמיה לגבות עבור נטילת הסיכון.

    השלכות של בחירה שלילית

    מהי בחירה שלילית?למוכר עשוי להיות מידע טוב יותר מאשר לקונה לגבי מוצרים ושירותים המוצעים, מה שמציב את הקונה בעמדת נחיתות בעסקה. לדוגמה, מנהלי חברה עשויים להנפיק מניות ברצון רב יותר כאשר הם יודעים שמחיר המניה מוערך יתר על המידה בהשוואה לערך הקיים; קונים יכולים בסופו של דבר לקנות מניות מוערכות מדי ולהפסיד כסף. בשוק רכב יד שנייה, מוכר עשוי לדעת על הפגם ברכב ולחייב את הקונה יותר מבלי לחשוף את הנושא.

    ההשלכה הכללית של בחירה שלילית היא שהיא מגדילה את העלויות מאחר שלצרכנים חסר מידע המוחזק על ידי מוכרים או יצרנים, מה שיוצר אסימטריה בשוק. זה גם יכול להפחית את הצריכה שכן הקונים עשויים להיזהר מאיכות המוצרים המוצעים למכירה. לחלופין, היא עשויה להוציא צרכנים מסוימים שאין להם גישה או שאינם יכולים להרשות לעצמם להשיג מידע שעלול להוביל אותם לקבל החלטות קנייה טובות יותר.

    השפעה עקיפה אחת של זה היא השפעה שלילית על בריאותם ורווחתם של הצרכנים. אם אתה קונה מוצר פגום או תרופה מסוכנת בגלל שאין לך מידע טוב, צריכת מוצרים אלה עלולה לגרום לנזק פיזי. לחלופין, על ידי הימנעות מקניית מוצרי בריאות מסוימים (למשל, חיסונים), צרכנים עשויים לשפוט בטעות התערבות בטוחה כמסוכנת מדי.

    בחירה שלילית בביטוח

    בגלל בחירה שלילית, מבטחים מגלים שאנשים בסיכון גבוה מוכנים יותר לקחת ולשלם פרמיות גבוהות יותר עבור פוליסות. אם החברה גובה מחיר ממוצע אבל רק צרכנים בסיכון גבוה קונים, החברה לוקחת הפסד כספי על ידי תשלום הטבות או תביעות נוספות.

    מהי בחירה שלילית?עם זאת, על ידי הגדלת הפרמיות למבוטחים בסיכון גבוה, לחברה יש יותר כסף לשלם את ההטבות הללו. לדוגמה, חברת ביטוח חיים גובה פרמיות גבוהות יותר עבור נהגי מכוניות מירוץ. חברת ביטוח רכב גובה יותר עבור לקוחות המתגוררים באזורים עתירי פשיעה. חברת ביטוח בריאות גובה פרמיות גבוהות יותר עבור לקוחות מעשנים. לעומת זאת, לקוחות שאינם מבצעים התנהגויות מסוכנות נוטים פחות לשלם עבור ביטוח עקב עלויות הפוליסה הגדלות.

    דוגמה מצוינת לבחירה שלילית בקשר לכיסוי ביטוח חיים או בריאות היא מעשן שמצליח להשיג כיסוי ביטוחי כמי שאינו מעשן. עישון הוא גורם סיכון מרכזי מזוהה עבור ביטוח חיים או ביטוח בריאות, ולכן מעשן חייב לשלם פרמיות גבוהות יותר כדי לקבל את אותה רמת כיסוי כמו לא מעשן. על ידי הסתרת בחירתו ההתנהגותית לעשן, הפונה מוביל את חברת הביטוח לקבל החלטות לגבי עלויות כיסוי או פרמיה הפוגעות בניהול הסיכון הפיננסי של חברת הביטוח.

    דוגמה נוספת לבחירה שלילית במקרה של ביטוח רכב תהיה מצב שבו המבקש משיג כיסוי ביטוחי על בסיס מתן כתובת מגורים באזור עם שיעור פשיעה נמוך מאוד כאשר המבקש מתגורר בפועל באזור עם שיעור פשיעה גבוה מאוד. מן הסתם, הסיכון של גניבה, השחתה או נזק אחר של רכבו של המבקש כאשר הוא חנה באופן קבוע באזור פשיעה גבוה באופן משמעותי מאשר אם הרכב היה חונה באופן קבוע באזור דל פשיעה.

    כיצד למזער בחירה שלילית

    מהי בחירה שלילית?בחירה שלילית על ידי הגדלת הגישה למידע, ובכך למזער אסימטריות. עבור צרכנים, האינטרנט הגדיל מאוד את הגישה תוך הפחתת עלויות. מידע במיקור המונים בצורה של ביקורות משתמשים יחד עם ביקורות רשמיות יותר על ידי בלוגרים או אתרי אינטרנט מומחים הם לרוב בחינם ומזהירים קונים פוטנציאליים מפני בעיות לא ברורות אחרת בנוגע לאיכות.

    אחריות וערבויות המוצעים על ידי המוכרים יכולים גם לעזור, לאפשר לצרכנים להשתמש במוצר ללא סיכון לתקופה מסוימת כדי לראות אם יש לו פגמים או בעיות איכות ואת היכולת להחזיר אותם ללא השלכות אם יש בעיות. גם חוקים ותקנות יכולים לעזור, כמו חוקי לימון בתעשיית הרכב המשומש. רשויות רגולטוריות פדרליות כמו ה-FDA עוזרות גם להבטיח שהמוצרים בטוחים ויעילים לצרכנים.

    מבטחים מפחיתים את הבחירה השלילית על ידי בקשת מידע רפואי מפונים בצורה של דרישת בדיקות פרא-רפואיות, שאילתות במשרדי רופאים לתיעוד רפואי, ועיון בהיסטוריה המשפחתית של האדם. זה נותן לחברת הביטוח מידע נוסף שהמבקש עלול שלא לחשוף בעצמו.

    סיכון מוסרי לעומת בחירה שלילית

    כמו בחירה שלילית, סכנה מוסרית מתרחשת כאשר יש מידע א-סימטרי בין שני צדדים, אך כאשר שינוי בהתנהגות של צד אחד נחשף לאחר כריתת עסקה. בחירה שלילית מתרחשת כאשר יש חוסר במידע סימטרי לפני עסקה בין קונה למוכר.

    מפגע מוסרי הוא הסיכון שצד אחד לא התקשר בחוזה בתום לב או סיפק פרטים כוזבים לגבי נכסיו, התחייבויותיו או יכולת האשראי שלו. למשל, בתחום הבנקאות להשקעות, ייתכן שנודע שגופים רגולטוריים ממשלתיים יחלצו בנקים כושלים; כתוצאה מכך, עובדי הבנק עלולים לקחת על עצמם כמויות מופרזות של סיכון כדי לזכות בבונוסים משתלמים בידיעה שאם ההימורים המסוכנים שלהם לא ייגמרו, הבנק יינצל בכל מקרה.

    בעיית הלימונים

    מהי בחירה שלילית?בעיית Thelemons מתייחסת לבעיות המתעוררות בנוגע לערך של השקעה או מוצר עקב מידע א-סימטרי שבידי הקונה והמוכר.

    בעיית הלימונים הועלתה במאמר מחקר, "השוק ל'לימונים': חוסר ודאות באיכות ומנגנון השוק", שנכתב בסוף שנות ה-60 על ידי ג'ורג' א. אקרלוף, כלכלן ופרופסור באוניברסיטת קליפורניה, ברקלי. ביטוי התג המזהה את הבעיה הגיע מהדוגמה של מכוניות משומשות שאקרלוף השתמש בהן כדי להמחיש את הרעיון של מידע א-סימטרי, שכן מכוניות משומשות פגומות נהוגות להתייחס לסלמונים. ההנחה היא שבשל מבחר שלילי, המכוניות המשומשות היחידות שנותרו בשוק יהיו בסופו של דבר לימונים.

    בעיית הלימונים קיימת בשוק של מוצרי צריכה ועסקים כאחד, וגם בזירת ההשקעות, הקשורה לפער בשווי הנתפס של השקעה בין קונים למוכרים. בעיית הלימונים נפוצה גם בתחומי המגזר הפיננסי, לרבות בשווקי הביטוח והאשראי. לדוגמה, בתחום המימון התאגידי, למלווה יש מידע א-סימטרי ופחות אידיאלי לגבי כושר האשראי האמיתי של הלווה.

    למה זה נקרא בחירה שלילית?

    "שלילי" פירושו שלילי או מזיק. בחירה שלילית היא אפוא כאשר קבוצות מסוימות נמצאות בסיכון גבוה יותר מכיוון שחסר להן מידע מלא. למעשה, הם נבחרים (או בוחרים לבחור) להיכנס לעסקה בדיוק בגלל שהם נמצאים בחיסרון (או יתרון).

    כיצד בחירה שלילי משפיעה על השווקים?

    בחירה שלילית נובעת מאסימטריות מידע. בתיאוריה הכלכלית, מניחים שהשווקים יעילים ושלכל אחד יש מידע מלא ו"מושלם". כאשר לחלקם יש יותר מידע מאחרים, הם יכולים לנצל את אלה שפחות מודיעים, לעתים קרובות לרעתם. זה יוצר חוסר יעילות בשוק שיכול להעלות מחירים או למנוע התרחשות של עסקאות.

    מהי דוגמה לבחירה שלילית במסחר והשקעות?

    בשוקי המניות, יש כמה אסימטריות מידע טבעיות. לדוגמה, חברות שמנפיקות מניות יודעות יותר על הכספים והרווחים הפנימיים שלהן לפני שהציבור הרחב יודע. זה יכול להוביל למקרים של מסחר במידע פנים, שבהם אלה שבקיאים מרוויחים ממסחר במניות לפני פרסום הודעות פומביות (שזה מנהג בלתי חוקי). אסימטריה נוספת כרוכה במלאי של עושי שוק וכמה סוחרים מוסדיים. בעוד שמחזיקים גדולים במניות של חברה מפורסמים לציבור, מידע זה מופץ רק על בסיס רבעוני. המשמעות היא שלשחקנים אלו בשוק עשוי להיות "גרזן לטחון" מסוים – למשל, רצון או צורך עז לקנות או למכור – שאינו מוכר לציבור המשקיעים.

    סיכום ומסקנות

    בניגוד להנחות של מודלים כלכליים ופיננסיים מיינסטרים, המידע אינו נגיש באופן סימטרי וזמין לכל השחקנים בשוק. בפרט, למוכרים וליצרנים יש הרבה יותר מידע על מה שהם מוכרים מאשר לקונים. אסימטריית מידע זו עלולה להוביל לחוסר יעילות בשוק באמצעות מה שמכונה בחירה שלילית. בשווקי הביטוח, למבקשים יש יותר מידע על עצמם מאשר למבטחים, כלומר הם מחזיקים מידע מפתח על היותם בסיכון גבוה יותר.

    tradingpedia.co.il -> powered by : Sakara

    פוסטים קשורים

    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

    תבדוק גם את זה
    Close
    Back to top button
    דילוג לתוכן