מהי עתודת שווי?
מהי עתודת שווי? הערכת שווי שומרת על הגדרות שחברות הביטוח מפרישות לפי חוק המדינה כדי להפחית את הסיכון לירידות בשווי ההשקעות שהן מחזיקות. הם מתפקדים כסגן לתיק השקעות ומבטיחים שחברת ביטוח תישאר סולבנטית. מכיוון שפוליסות כגון ביטוח חיים, ביטוחי בריאות וקצבאות שונות עשויות להיות בתוקף לפרקי זמן ממושכים, עתודות הערכת שווי מגנות על חברת הביטוח מפני הפסדים מהשקעות שאולי לא יפעלו כמצופה. זה עוזר להבטיח שהמבוטחים מקבלים תשלום עבור תביעות ושמחזיקי קצבה יקבלו הכנסה גם אם נכסי חברת ביטוח יאבדו מערכם.
מהי עתודת שווי? – מכיוון שפוליסות כגון ביטוח חיים, ביטוחי בריאות וקצבאות שונות עשויות להיות בתוקף לפרקי זמן ממושכים, עתודות הערכת שווי מגנות על חברת הביטוח מפני הפסדים מהשקעות שאולי לא יפעלו כמצופה. זה עוזר להבטיח שהמבוטחים מקבלים תשלום עבור תביעות ושמחזיקי קצבה יקבלו הכנסה גם אם נכסי חברת ביטוח יאבדו מערכם.
מהי עתודת שווי? – נקודות מרכזיות
הבנת עתודת הערכת שווי
חברות הביטוח מקבלות פרמיות עבור השירותים שהן מספקות. בתמורה, כאשר לקוח מגיש תביעת ביטוח שיש לשלם, חברת ביטוח חייבת לוודא שיש לה כסף בהישג יד לכבד בקשה זו.
כך גם לגבי כל קצבה שחברת ביטוח מנפיקה. עליה להבטיח כי תוכל לעמוד בתשלומים הקבועים של קצבה. מסיבות אלו חיוני שחברת ביטוח תפקח על הרזרבות וההשקעות שלה כך שהיא תישאר סולבנטית. עתודות הערכת שווי עוזרות לחברות הביטוח לעשות זאת.
עתודות הערכת שווי מוודאות שחברת ביטוח מחזיקה מספיק נכסים כדי לכסות את כל הסיכונים הנובעים מהחוזים שהיא חתמה. הרגולטורים מתמקדים בשימוש בדרישות הון מבוססות סיכון כדי למדוד את רמות הפירעון של חברות הביטוח, המהווה ראייה של נכסי חברה מול התחייבויותיה בנפרד ולא נכסיה מול התחייבויותיה יחד.
היסטוריה של עתודות הערכת שווי
דרישות העתודה להערכה השתנו במהלך השנים. לפני 1992, נדרשה האגודה הלאומית של נציבי הביטוח קרן חובה להערכת שווי ניירות ערך כדי להגן מפני ירידת ערך ניירות הערך שחברת ביטוח מחזיקה.
עם זאת, לאחר 1992, דרישות העתודה המחייבת להערכת שווי ניירות ערך שונו כדי לכלול עתודה להערכת שווי נכס ועתודה לשמירה על ריבית. זה שיקף את אופי עסקי הביטוח, כאשר חברות מחזיקות בקטגוריות שונות של נכסים ולקוחות רוכשים יותר מוצרים הקשורים לקצבה.
שינוי דרישות עתודה להערכת שווי
על חברות ביטוח החיים מוטלת החובה לשלם למוטבים הרוכשים ביטוח וקצבאות. חברות אלו צריכות להחזיק רמה מתאימה של נכסים ברזרבה כדי לוודא שהן יכולות לעמוד בהתחייבויות אלו לאורך השנים הרבות שהפוליסות עשויות להיות בתוקף.
חוקים ותקנים שונים של המדינה דורשים שרמה זו תחושב על בסיס אנקטוארי. גישה זו מתייחסת לתביעות צפויות בקרב מבוטחים, בתוספת תחזיות לגבי פרמיות עתידיות שהחברה תקבל וכמה ריבית יכולה החברה לצפות להרוויח.
עם זאת, שוק מוצרי הביטוח והקצבה השתנה בשנות ה-80. המועצה האמריקאית למבטחי חיים דיווחה כי בשנת 1980, ביטוח חיים היוו 51% מהעתודות שהוחזקו על ידי חברות בעוד שהעתודות שהוחזקו עבור קצבאות בודדות היוו רק 8%. לאחר מכן, עד 1990, הרזרבות לביטוח חיים ירדו ל-29% מכלל הרזרבות, בעוד שהאחוז שהוחזק עבור קצבאות בודדות עלה ל-23%. זה שיקף את הצמיחה בפופולריות של תוכניות פרישה שנוהלו על ידי חברות הביטוח.
אקלים משתנה של ריבית יכול ליצור סיכון המשפיע על הרזרבות הנדרשות לתשלומי קצבה שוטפים יותר מאשר עבור תגמולי ביטוח חיים המשולמים בסכום חד פעמי. על ידי המלצה על שינוי התקנות להפרדה בין עתודות הערכת נכס לבין עתודות שמירת ריבית, הכיר האיגוד הלאומי של נציבי הביטוח בצורך להגן מפני תנודות בערך של רווחי הון והפסדים הקשורים לאשראי באופן שונה מרווחים והפסדים הקשורים בריבית.
