מהי תקופת החזקה?
מהי תקופת החזקה? תקופת החזקה היא משך הזמן שבו ההשקעה מוחזקת על ידי משקיע, או התקופה שבין רכישה למכירה של נייר ערך. בפוזיציית לונג, תקופת ההחזקה מתייחסת לזמן שבין רכישת הנכס למכירתו. בעמדת אופציות שורט, תקופת ההחזקה היא הזמן שבין המוכר בחסר קונה בחזרה את ניירות הערך ועד למסירת נייר הערך למלווה לסגירת פוזיציית השורט.
מהי תקופת החזקה? – היסודות של תקופת החזקה
תקופת ההחזקה של השקעה משמשת לקביעת מיסוי רווחי הון או הפסדי הון. תקופת החזקה ארוכת טווח היא שנה אחת או יותר ללא תפוגה. כל השקעה שיש להן החזקה של פחות משנה אחת תהיה החזקות לטווח קצר. גם לתשלום דיבידנדים לחשבון תהיה תקופת החזקה.
תשואת תקופת ההחזקה היא אפוא התשואה הכוללת המתקבלת מהחזקת נכס או תיק נכסים על פני פרק זמן מוגדר, מבוטא בדרך כלל באחוזים. תשואת תקופת ההחזקה מחושבת על בסיס סך התשואות מהנכס או התיק (הכנסה בתוספת שינויי ערך). זה שימושי במיוחד להשוואת תשואות בין השקעות המוחזקות לפרקי זמן שונים.
נקודות מרכזיות
חישוב תקופת החזקה
החל מיום רכישת נייר הערך ועד ליום סילוקו או מכירתו, תקופת ההחזקה קובעת השלכות מס. לדוגמה, שרה קנתה 100 מניות ב-2 בינואר 2016. בעת קביעת תקופת ההחזקה שלה, היא מתחילה לספור ב-3 בינואר 2016. היום השלישי בכל חודש לאחר מכן נחשב כתחילת חודש חדש, ללא קשר של כמה ימים מכיל כל חודש.
אם שרה תמכור את המניות שלה ב-23 בדצמבר 2016, היא תממש רווח הון לטווח קצר או הפסד הון מכיוון שתקופת ההחזקה שלה היא פחות משנה אחת. אם היא תמכור את המניות שלה ב-3 בינואר 2017, היא תממש רווח או הפסד לטווח ארוך מכיוון שתקופת ההחזקה שלה היא יותר משנה אחת.
תשואה לתקופת החזקה יכולה להיות מיוצגת על ידי הנוסחה הבאה:
החזקת תקופת החזר = הכנסה + (eopv – iv) ivwhere: eopv = סוף התקופה valutiv = ערך ראשוני \ התחל {מיושר} & \ טקסט {החזרת תקופת החזר} = \ frac {\ text {הכנסה} + (\ טקסט {eopv } – \text{IV} ) }{ \text{IV} } \\ &\textbf{כאשר:} \\ &\text{EOPV} = \text{ערך סוף תקופה} \\ &\text{IV} = \text{ערך התחלתי} \\ \end{aligned}החזקה תקופת Return=IVIncome+(EOPV−IV)כאשר:EOPV=end of period valueIV=initial value
כללים שונים המגדירים תקופות החזקה
בעת קבלת מתנה של מלאי מוערך או ניירת ערך אחרת, קביעת בסיס העלות של המקבל מבוססת על בסיס התורם. כמו כן, תקופת ההחזקה של הנמען כוללת את משך תקופת ההחזקה של התורם. המשך זה של החזקה נקרא "הדבקה" מכיוון שתקופת ההחזקה של הנמען מוסיפה ערך לתקופת ההחזקה של התורם. במקרים שבהם בסיס הנמען נקבע על פי שווי השוק ההוגן של נייר הערך, כגון מתנה של מניות שירד בערכו, תקופת ההחזקה של הנמען מתחילה ביום שלאחר קבלת המתנה.
1 שנה
כאשר משקיע מקבל דיבידנד במניות, תקופת ההחזקה של המניות החדשות, או חלקים של מניה חדשה, זהה לזו של המניות הישנות. עמידה בתקופת ההחזקה המינימלית היא הדרישה העיקרית כדי שהדיבידנדים ייקבעו ככשירים. עבור מניות רגילות, ההחזקה חייבת לעלות על 60 יום לאורך תקופת 120 הימים, שמתחילה 60 יום לפני מועד האקס-דיבידנד. מניה מועדפת חייבת להיות בעלת תקופת החזקה של לפחות 90 יום במהלך תקופת 180 הימים שמתחילה 90 יום לפני תאריך הדיבידנד לשעבר של המניה.
החזקה חלה גם בעת קבלת מניות חדשות בחברה שנפרדה מהחברה המקורית שבה המשקיע רכש מניות. לדוגמה, פול רכש 100 מניות של מניות באפריל 2015. ביוני 2016, החברה הכריזה על פיצול של שניים על אחד. לפול היו אז 200 מניות של החברה עם אותה תקופת החזקה, החל מתאריך הרכישה באפריל 2015.
