מה זה משקולת?
מה זה משקולת? המשקולת היא אסטרטגיית השקעה החלה בעיקר על תיק הכנסה צמוד. לפי שיטת משקולת, מחצית התיק מכיל אג"ח לטווח ארוך והחצי השני מחזיק באג"ח לטווח קצר. ה"משקולת" מקבלת את שמה מכיוון שאסטרטגיית ההשקעה נראית כמו משקולת עם איגרות חוב בכבדות בשני קצוות ציר הזמן של הפירעון. הגרף יציג מספר רב של החזקות לטווח קצר ופדיון ארוך טווח, אך מעט או כלום בהחזקות ביניים.
מה זה משקולת? – נקודות מרכזיות
הבנת מוטות
לאסטרטגיית המשקולות יהיה תיק המורכב מאג"ח לטווח קצר ומאג"ח לטווח ארוך, ללא אג"ח ביניים. אג"ח לטווח קצר נחשבות לאג"ח עם מועדים של חמש שנים או פחות בעוד לאג"ח לטווח ארוך יש מועדים של 10 שנים או יותר. איגרות חוב לטווח ארוך משלמות בדרך כלל תשואות גבוהות יותר – שיעורי ריבית – כדי לפצות את המשקיע על הסיכון של תקופת ההחזקה הארוכה.
עם זאת, כל איגרות החוב בריבית קבועה נושאות סיכון ריבית, המתרחש כאשר שיעורי הריבית בשוק עולות בהשוואה לניירות הערך בריבית קבועה המוחזקת. כתוצאה מכך, מחזיק אג"ח עשוי להרוויח תשואה נמוכה יותר בהשוואה לשוק בסביבת ריבית עולה. אג"ח לטווח ארוך נושאות סיכון ריבית גבוה יותר מאשר אג"ח לטווח קצר. מכיוון שהשקעות לטווח קצר מאפשרות למשקיע להשקיע מחדש בתדירות גבוהה יותר, ניירות ערך בדירוג השוואתי נושאים את התשואה הנמוכה יותר עם דרישות ההחזקה הקצרות יותר.
הקצאת נכסים עם אסטרטגיית המשקולות
הרעיון המסורתי של אסטרטגיית המשקולות קורא למשקיעים להחזיק בהשקעות בטוחות מאוד בהכנסה קבועה. עם זאת, ניתן לערבב את ההקצאה בין נכסים מסוכנים לנכסים בסיכון נמוך. כמו כן, השקלולים – ההשפעה הכוללת של נכס אחד על התיק כולו – לאג"ח משני צידי המשקולת לא חייבות להיות קבועות ב-50%. התאמות ביחס בכל קצה יכולות להשתנות בהתאם לתנאי השוק.
ניתן לבנות את אסטרטגיית המשקולת באמצעות תיקי מניות כאשר מחצית התיק מעוגן באג"ח והחצי השני במניות. האסטרטגיה יכולה להיות גם בנויה כך שתכלול מניות פחות מסוכנות כמו חברות גדולות ויציבות בעוד שהחצי השני של המשקולת עשוי להיות במניות מסוכנות יותר כמו מניות שוק מתעוררות.
השגת המיטב משני עולמות הבונד
אסטרטגיית המשקולת מנסה להשיג את המיטב משני העולמות על ידי מתן אפשרות למשקיעים להשקיע באג"ח קצרות טווח תוך ניצול השערים הנוכחיים תוך החזקת אג"ח ארוכות טווח שמשלמות תשואות גבוהות. אם הריבית תעלה, למשקיע האג"ח יהיה פחות סיכון ריבית מאחר שהאג"ח לטווח הקצר יתגלגל או יושקעו מחדש באג"ח חדשות לטווח קצר בשיעורים הגבוהים יותר.
לדוגמה, נניח שמשקיע מחזיק באג"ח לשנתיים שמשלמת תשואה של 1%. הריבית בשוק עולה כך שאג"ח נוכחיות לשנתיים מניבות כעת 3%. המשקיע מאפשר לאג"ח הקיימות לשנתיים לפרוע ומשתמש בתמורה זו לרכישת הנפקה חדשה, אג"ח לשנתיים המשלמת את התשואה של 3%. כל איגרות החוב לטווח ארוך המוחזקות בתיק המשקיע נשארות ללא פגע עד לפדיון.
כתוצאה מכך, אסטרטגיית השקעה במשקולת היא צורה אקטיבית של ניהול תיקים, מכיוון שהיא דורשת ניטור תכוף. אג"ח קצרות טווח חייבות להתגלגל ברציפות למכשירים קצרי טווח אחרים עם הבשלתם.
אסטרטגיית המשקולת מציעה גם גיוון ומפחיתה סיכונים תוך שמירה על הפוטנציאל להשיג תשואות גבוהות יותר. אם הריבית תעלה, למשקיע תהיה הזדמנות להשקיע מחדש את התמורה של איגרות החוב לטווח קצר יותר בשיעורים הגבוהים יותר. ניירות ערך לטווח קצר מספקים גם נזילות למשקיע וגמישות להתמודדות עם מצבי חירום מכיוון שהם מבשילים לעתים קרובות.
יתרונות
חסרונות
סיכונים מאסטרטגיית המשקולות
אסטרטגיית ההשקעה של Thebarbell עדיין כוללת סיכון ריבית מסוים למרות שהמשקיע מחזיק באג"ח ארוכות טווח עם תשואות גבוהות יותר מהמועדים הקצרים יותר. אם אגרות החוב לטווח ארוך נרכשו כשהתשואות היו נמוכות, והשערים עולים לאחר מכן, המשקיע תקוע עם אג"ח ל-10 עד 30 שנים בתשואות נמוכות בהרבה מהשוק. על המשקיע לקוות שתשואות האג"ח יהיו דומות לשוק בטווח הארוך. לחלופין, הם עשויים לממש את ההפסד, למכור את האג"ח עם התשואה הנמוכה יותר ולקנות תחליף שמשלם את התשואה הגבוהה יותר.
כמו כן, מכיוון שאסטרטגיית המשקולת אינה משקיעה באג"ח לטווח בינוני עם מועדים ביניים של חמש עד 10 שנים, המשקיעים עלולים להחמיץ אם השיעורים יהיו גבוהים יותר עבור המועדים הללו. לדוגמה, משקיעים יחזיקו באג"ח לשנתיים ו-10 שנים בעוד שהאג"ח לחמש שנים או שבע שנים עשויות לשלם תשואות גבוהות יותר.
לכל איגרות החוב יש סיכונים אינפלציוניים. אינפלציה היא מושג כלכלי המודד את הקצב שבו רמת המחירים של סל מוצרים ושירותים סטנדרטיים עולה על פני תקופה מסוימת. אמנם ניתן למצוא איגרות חוב בריבית משתנה, אך לרוב מדובר בניירות ערך בריבית קבועה. ייתכן שאג"ח בריבית קבועה לא תעמוד בקצב האינפלציה. תארו לעצמכם שהאינפלציה עולה ב-3%, אבל לבעל האג"ח יש איגרות חוב משלמות 2%. במונחים ריאליים, יש להם הפסד נקי של 1%.
לבסוף, משקיעים גם מתמודדים עם סיכון השקעה חוזרת שקורה כאשר שיעורי הריבית בשוק נמוכים ממה שהם הרוויחו על החזקות החוב שלהם. במקרה זה, נניח שהמשקיע קיבל ריבית של 3% על שטר שהבשיל והחזיר את הקרן. שיעורי השוק ירדו ל-2%. כעת, המשקיע לא יוכל למצוא ניירות ערך חלופיים שמשלמים את התשואה הגבוהה יותר של 3% מבלי ללכת אחרי איגרות חוב מסוכנות יותר ופחות שוות אשראי.
דוגמה מהעולם האמיתי לאסטרטגיית המשקולות
כדוגמה, נניח שמשקולת הקצאת נכסים מורכבת מ-50% השקעות בטוחות ושמרניות כגון אג"ח אוצר בצד אחד ו-50% מניות בצד השני.
נניח שסנטימנט השוק נעשה חיובי יותר ויותר בטווח הקצר וסביר להניח שהשוק נמצא בתחילתה של עלייה רחבה. ההשקעות בקצה האגרסיבי – ההון העצמי – של המשקולת פועלות היטב. ככל שהתרלי מתקדם וסיכון השוק עולה, המשקיע יכול לממש את הרווחים שלו ולצמצם את החשיפה לצד הסיכון הגבוה של המשקולת. אולי הם מוכרים חלק של 10% מהאחזקות במניות ומקצים את התמורה לניירות ערך בסיכון נמוך. ההקצאה המתואמת היא כעת 40% מניות ל-60% אג"ח.
