מהי שגיאה מסוג I?
מהי שגיאה מסוג I? המונח שגיאה מסוג I הוא מושג סטטיסטי המתייחס לדחיה שגויה של השערת אפס מדויקת. במילים פשוטות, שגיאה מסוג I היא תוצאה חיובית שגויה. לעתים קרובות לא ניתן להימנע מביצוע שגיאה מסוג I בגלל מידת אי הוודאות הכרוכה בכך. השערת אפס נקבעת במהלך בדיקת ההשערה לפני תחילת הבדיקה. במקרים מסוימים, שגיאה מסוג I מניחה שאין קשר של סיבה ותוצאה בין הפריט הנבדק לבין הגירויים כדי להפעיל תוצאה לבדיקה.
מהי שגיאה מסוג I? – נקודות מרכזיות
כיצד פועלת שגיאה מסוג I
בדיקת השערות היא תהליך בדיקה המשתמש בנתונים לדוגמה. הבדיקה נועדה לספק ראיות לכך שההשערה או ההשערה נתמכות על ידי הנתונים הנבדקים. השערת אפס היא אמונה שאין מובהקות או השפעה סטטיסטית בין שני מערכי הנתונים, המשתנים או האוכלוסייה הנלקחים בחשבון בהשערה. חוקר ינסה בדרך כלל להפריך את השערת האפס.
לדוגמה, נניח שהשערת האפס קובעת שאסטרטגיית השקעה אינה מניבה ביצועים טובים יותר ממדד שוק כמו S&P 500. החוקר ייקח דגימות של נתונים ויבדוק את הביצועים ההיסטוריים של אסטרטגיית ההשקעה כדי לקבוע אם האסטרטגיה בוצעה ב- רמה גבוהה יותר מה-S&P. אם תוצאות הבדיקה מראות שהאסטרטגיה התבצעה בקצב גבוה מהמדד, השערת האפס נדחית.
מצב זה מסומן כ-n=0. אם נראה שהתוצאה מעידה על כך שהגירויים שהופעלו על הנבדק גרמו לתגובה בעת עריכת הבדיקה, יש לדחות את השערת האפס הקובעת שהגירויים אינם משפיעים על הנבדק.
שגיאה חיובית כוזבת מסוג I
שגיאה מסוג I נקראת גם תוצאה חיובית כוזבת. תוצאה זו מובילה לדחייה שגויה של השערת האפס. זה דוחה רעיון שלא היה צריך להידחות מלכתחילה. דחיית השערת האפס בהנחה שאין קשר בין הנבדק, הגירויים והתוצאה עשויה לפעמים להיות שגויה. אם משהו אחר מלבד הגירויים גורם לתוצאה של הבדיקה, זה יכול לגרום לתוצאה חיובית שגויה.
דוגמאות לשגיאות מסוג I
הבה נסתכל על כמה דוגמאות היפותטיות כדי להראות כיצד מתרחשות שגיאות מסוג I.
משפטים פליליים
שגיאות מסוג I מתרחשות בדרך כלל במשפטים פליליים, שבהם המושבעים נדרשים להמציא פסק דין של חפים מפשע או אשמים. במקרה זה, השערת האפס היא שהאדם חף מפשע, ואילו האלטרנטיבה אשמה. חבר מושבעים עשוי להמציא שגיאה מסוג I אם החברים ימצאו שהאדם נמצא אשם ונשלח לכלא, למרות היותו חף מפשע.
בדיקות רפואיות
בבדיקות רפואיות, טעות מסוג I תגרום למראית עין שלטיפול במחלה יש השפעה של הפחתת חומרת המחלה כשלמעשה אין. כאשר נבדקת תרופה חדשה, השערת האפס תהיה שהתרופה אינה משפיעה על התקדמות המחלה. נניח שמעבדה חוקרת תרופה חדשה לסרטן. השערת האפס שלהם עשויה להיות שהתרופה אינה משפיעה על קצב הצמיחה של תאים סרטניים.
לאחר מריחת התרופה על התאים הסרטניים, התאים הסרטניים מפסיקים לגדול. זה יגרום לחוקרים לדחות את השערת האפס שלהם שלתרופה לא תהיה השפעה. אם התרופה גרמה לעצירת הגדילה, המסקנה לדחות את האפס, במקרה זה, תהיה נכונה. עם זאת, אם משהו אחר במהלך הבדיקה גרם לעצירת הגדילה במקום התרופה שניתלה, זו תהיה דוגמה לדחייה שגויה של השערת האפס (כלומר, שגיאה מסוג I).
כיצד מתרחשת שגיאה מסוג I?
שגיאה מסוג I מתרחשת כאשר השערת האפס, שהיא האמונה שאין מובהקות או השפעה סטטיסטית בין מערכי הנתונים הנחשבים בהשערה, נדחית בטעות. את השגיאה מסוג I לעולם אין לדחות למרות שהיא מדויקת. זה ידוע גם כתוצאה חיובית כוזבת.
מה ההבדל בין שגיאה מסוג I לסוג II?
שגיאות מסוג I וסוג II מתרחשות במהלך בדיקת השערה סטטיסטית. בעוד ששגיאה מסוג I (חיובי שגוי) דוחה השערת אפס כשהיא, למעשה, נכונה, השגיאה מסוג II (שלילית כוזבת) לא מצליחה לדחות השערת אפס שגויה. לדוגמה, טעות מסוג I תרשיע מישהו בפשע כאשר הוא למעשה חף מפשע. טעות מסוג II תזכה אדם אשם כאשר הוא אשם בפשע.
מהי השערת אפס?
השערת אפס מתרחשת בבדיקת השערה סטטיסטית. הוא קובע כי לא קיים קשר בין שני מערכי נתונים או אוכלוסיות. כאשר השערת אפס מדויקת ונדחתה, התוצאה היא חיובית שגויה או שגיאה מסוג I. כאשר הוא שקרי ולא מצליח להידחות, מתרחשת שלילית כוזבת. זו מכונה גם שגיאה מסוג II.
מה ההבדל בין שגיאה מסוג I לחיוב כוזב?
שגיאה מסוג I נקראת לעתים קרובות חיובי שגוי. זה מתרחש כאשר השערת האפס נדחית למרות שהיא נכונה. הדחייה מתרחשת בגלל ההנחה שאין קשר בין מערכי הנתונים לגירויים. לפיכך, ההנחה היא שהתוצאה אינה נכונה.
סיכום ומסקנות
בדיקת השערות היא סוג של בדיקה המשתמשת במערכי נתונים כדי לקבל או לקבוע תוצאה ספציפית באמצעות השערת אפס. למרות שלעתים קרובות איננו מבינים זאת, אנו משתמשים בבדיקת השערות בחיי היומיום שלנו. זה בא בתחומים רבים, כמו קבלת החלטות השקעה או החלטה על גורלו של אדם במשפט פלילי. לפעמים, התוצאה עשויה להיות שגיאה מסוג I. חיובי כוזב זה הוא הדחייה השגויה של השערת האפס גם כשהיא נכונה.