מהי התיאוריה של הפירמה?
מהי התיאוריה של הפירמה? בכלכלה הניאו-קלאסית – גישה לכלכלה המתמקדת בקביעת סחורות, תפוקות והתפלגות הכנסה בשווקים באמצעות היצע וביקוש – התיאוריה של הפירמה היא מושג מיקרו-כלכלי הקובע כי קיים באופן קבוע ומקבל החלטות כדי למקסם רווחים. חברה ממקסמת רווחים על ידי יצירת פער בין הכנסות לעלויות.
מהי התיאוריה של הפירמה? – חברה ממקסמת רווחים על ידי יצירת פער בין הכנסות לעלויות.
מהי התיאוריה של הפירמה? – נקודות מרכזיות
הבנת התיאוריה של הפירמה
הכלכלה הניאו-קלאסית שולטת בכלכלה המרכזית כיום, ולכן התיאוריה של הפירמה (ותיאוריות אחרות הקשורות לניאו-קלאסיות) משפיעה על קבלת החלטות במגוון תחומים, כולל הקצאת משאבים, טכניקות ייצור, התאמות תמחור והיקף הייצור.
בעוד ניתוח כלכלי מוקדם התמקד בתעשיות רחבות, ככל שהמאה ה-19 התקדמה, יותר כלכלנים החלו לשאול שאלות בסיסיות לגבי מדוע חברות מייצרות את מה שהן מייצרות ומה מניע את הבחירות שלהן בהקצאת הון ועבודה.
עם זאת, התיאוריה נדונה והורחבה כדי לשקול האם מטרת החברה היא למקסם רווחים בטווח הקצר או הארוך. התפיסות המודרניות של התיאוריה של הפירמה מבחינות לפעמים בין מניעים לטווח ארוך, כגון קיימות, לבין מניעים לטווח הקצר, כגון מקסום רווחים.
אם המטרה של חברה היא למקסם את הרווחים לטווח הקצר, היא עשויה למצוא דרכים להגביר את ההכנסות ולהפחית עלויות. עם זאת, חברות המשתמשות בנכסים קבועים, כמו ציוד, יצטרכו בסופו של דבר לבצע השקעות הון כדי להבטיח שהחברה תהיה רווחית בטווח הארוך. השימוש במזומן להשקעה בנכסים ללא ספק יפגע ברווחים לטווח הקצר אך יסייע בכדאיות לטווח ארוך של החברה.
תחרות (לא רק רווח) יכולה להשפיע גם על קבלת ההחלטות של מנהלי החברה. אם התחרות חזקה, החברה תצטרך לא רק למקסם רווחים אלא גם להישאר צעד אחד לפני מתחרותיה על ידי המצאה מחדש והתאמת ההצעות שלה. לכן, ניתן למקסם את הרווחים לטווח ארוך רק אם יש איזון בין רווחים לטווח הקצר לבין השקעה בעתיד.
תורת המשרד מול תורת הצרכן
התיאוריה של המשרד פועלת זה לצד זה עם תיאוריית הצרכן, הקובעת שצרכנים מבקשים למקסם את התועלת הכוללת שלהם. במקרה זה, תועלת מתייחסת לערך הנתפס שהצרכן מעניק למוצר או לשירות, המכונה לעיתים רמת האושר שהלקוח חווה מהמוצר או השירות. לדוגמה, כאשר צרכנים רוכשים מוצר ב-$10, הם מצפים לקבל מינימום של 10$ בשימוש מהמוצר שנרכש.
נסיבות ייחודיות
סיכונים לחברות שדבקות בתיאוריה של הפירמה
קיימות סיכונים עבור חברות החתומות על יעד מקסום רווחים. התמקדות אך ורק במקסום רווח מגיעה עם רמת סיכון בכל הנוגע לתפיסת הציבור – ואובדן מוניטין בין החברה, הצרכנים, המשקיעים והציבור.
תפיסה מודרנית של התיאוריה של החברה מציעה שמקסום רווחים אינו המטרה המניעה היחידה של חברה, במיוחד עם חברות ציבוריות. חברות שהנפיקו הון או מכרו מניות דיללו את הבעלות שלהן. תרחיש זה (של בעלות נמוכה על הון על ידי מקבלי ההחלטות בחברה) יכול להוביל למנהלי המנהלים (CEO) מספר מטרות, כולל מקסום רווחים, מקסום מכירות, יחסי ציבור ונתח שוק.
סיכונים נוספים קיימים כאשר חברה מתמקדת באסטרטגיה אחת בתוך השוק על מנת למקסם רווחים. אם חברה מסתמכת על מכירה של מוצר מסוים להצלחתה הכוללת, והמוצר הקשור בסופו של דבר נכשל בשוק, החברה עלולה להיקלע למצוקה כלכלית. תחרות והיעדר השקעה בהצלחתה ארוכת הטווח – כמו עדכון והרחבת היצע המוצרים – יכולים בסופו של דבר להוביל חברה לפשיטת רגל.
