מעצם הגדרתם, סחורות הן סחורות בסיסיות המשמשות כתשומות במשק. ככאלה, סחורות בסיסיות יכולות להיות השקעות טובות.
סחורות הן סוג נכסים שמתואם לרוב לסוגי נכסים אחרים, כגון מניות ואג”ח. המשמעות היא שכאשר מניות ואג”ח יורדות בערכן, הסחורות יעלו בערכן, ולהיפך. כתוצאה מכך, הם מציעים למשקיעים דרך טובה לגוון את תיק ההשקעות שלהם. סחורות מציעות גם גידור מפני אינפלציה.
נקודות מפתח
- תעודות סל של סחורות מעניקות למשקיעים רגילים גישה קלה וזולה לשווקי סחורות שונים.
- המשקיעים יכולים להחזיק חלק מהפורטפוליו שלהם בסחורות כמגוון ולגדר מפני אינפלציה.
- תעודות סל לסחורה קיימות כיום על מגוון מוצרים החל מנפט וגז טבעי ומתכות יקרות וכלה במוצרים חקלאיים כמו פולי סויה או בעלי חיים.
- ניתן לבנות תעודות סל לסחורות בכמה דרכים, אשר יכולות להשפיע על סיכון, תשואה ומצב מיסוי של משקיע באופן שונה.
הבעיה עבור מרבית המשקיעים הרגילים היא שמבחינה היסטורית, היה קשה להגיע לחשיפה ישירה לסחורות, לכן יש מחסור של מידע למשקיעים לא מנוסים בתחום זה.
סוגי תעודות סל לסחורות
ישנם ארבעה סוגים שונים של תעודות סל:
- תעודות סל הוניות המשקיעות במניות הקשורות לסחורות.
- שטרות הנסחרים בבורסה (ETN).
- קרנות בגיבוי פיזי.
- קרנות מבוססות חוזים עתידיים.
ישנם יתרונות וחסרונות לכל אחד מהסוגים השונים, כך שהבחירה תהיה תלויה ביעדי ההשקעה של משקיע פרטני, סובלנות הסיכון וסובלנות העלויות.
קרנות הון
תעודות סל סחורות מבוססות מניות מחזיקות מניות בחברות המייצרות, מעבירות ואחסנות סחורות. תעודת סל על סחורה מבוססת מניות יכולה לתת למשקיעים חשיפה למספר חברות או למגזרים ספציפיים, אך באופן פשוט וזול יותר מקניית חברות הבסיס עצמן.
זו יכולה להיות גם דרך זולה ובטוחה יותר להשיג חשיפה לסחורות, מכיוון שהסיכונים הכרוכים ברכישת סחורות פיזיות וחוזים עתידיים אינם חלים. ויחסי ההוצאות עבור הקרנות נוטים להיות נמוכים יותר. החיסרון הוא שהשקעה בהון מציבה רובד נוסף – מבנה החברה עצמו – בין המשקיע לסחורה אליה הם רוצים לזכות בחשיפה.
שטרות נסחרים בבורסה (ETN)
הסוג השני של תעודת סל לסחורות הוא שטר חליפין (ETN), שהוא מכשיר חוב המונפק על ידי בנק. זהו חוב, ללא אבטחה, שיש לו תאריך הפירעון והוא מגובה על ידי המנפיק. תעודות הסל מבקשות להתאים את התשואות של נכס הבסיס והן עושות זאת על ידי שימוש באסטרטגיות שונות, כולל רכישת מניות, אגרות חוב ואופציות. היתרונות של תעודות סל הן בכך שאין שגיאת מעקב בין תעודת הסל לבין הנכס שהוא עוקב אחריהם והם זוכים לטיפול מס טוב יותר מכיוון שמשקיע משלם רווחי הון רגילים רק כאשר הוא נמכר. הסיכון העיקרי הכרוך בתעודות סל הוא איכות האשראי של המוסד המנפיק.
קרנות בגיבוי פיזי
הסוג השלישי, תעודות סל בגיבוי פיזי, מחזיק למעשה בסחורות פיזיות ומוגבל כרגע למתכות יקרות. היתרון של תעודת סל פיזית הוא שהיא מחזיקה בפועל בסחורה. זה מסיר את המעקב ואת הסיכון של הצד הנגדי. סיכון המעקב מתרחש כאשר תעודת הסל שבבעלותך אינה מספקת תשואות זהות לזה של הנכס שאליו הוא אמור לעקוב. סיכון של צד נגדי הוא הסיכון שהמוכר לא יספק את הסחורה בפועל כמובטח.
החיסרון של תעודות סל בגיבוי פיזי הוא שיש עלויות הכרוכות במסירה, אחזקה, אחסון וביטוח של סחורות פיזיות. ההימנעות מעלויות אלה היא שדוחפת לעתים קרובות את המשקיעים לקנות חוזים עתידיים על סחורות במקום. ושים לב כי תעודות סל מתכות יקרות פיזיות ממוסות כמוצרי אספנות, כלומר רווחי הון ממוסים בשיעור המס השולי שלך, בהתאם למדרגת המס שלך. רווחים לטווח קצר ממוסים בשיעורי הכנסה רגילים.
קרנות מבוססות חוזים עתידיים
הסוג הפופולרי ביותר של תעודות סל לסחורות מבוסס על חוזים עתידיים. תעודות סל אלה בונות תיק של חוזים עתידיים, פורוורדים, והחלפות על סחורות הבסיס. היתרון של תעודת סל מבוססת חוזים עתידיים הוא שתעודת הסל נקייה מעלויות החזקת ואחסון הסחורה הבסיסית. אך ישנם סיכונים אחרים המתייחסים לחוזים העתידיים עצמם.
