מהי תשואה על עלות (YOC)?
מהי תשואה על עלות (YOC)? תשואה על עלות (YOC) היא מדד לתשואת דיבידנד המחושבת על ידי חלוקת הדיבידנד הנוכחי של המניה במחיר ששולם בתחילה עבור אותה מניה. לדוגמה, אם משקיע רכש מניה לפני חמש שנים תמורת 20 דולר, והדיבידנד הנוכחי שלה הוא 1.50 דולר למניה, ה-YOC עבור מניה זו יהיה 7.5%. אין לבלבל את YOC עם המונח "תשואת דיבידנד נוכחית". האחרון מתייחס לתשלום הדיבידנד חלקי המחיר הנוכחי של המניה, ולא המחיר שבו היא נרכשה בתחילה.
מהי תשואה על עלות (YOC)? – אין לבלבל את YOC עם המונח "תשואת דיבידנד נוכחית". האחרון מתייחס לתשלום הדיבידנד חלקי המחיר הנוכחי של המניה, ולא המחיר שבו היא נרכשה בתחילה.
מהי תשואה על עלות (YOC)? – נקודות מרכזיות
הבנת תשואה על עלות (YOC)
YOC מציג את תשואת הדיבידנד הקשורה למחיר הראשוני ששולם עבור השקעה. מסיבה זו, מניות שהגדילו את הדיבידנדים שלהן לאורך זמן יכולות לספק YOCs גבוהות מאוד, במיוחד אם המשקיע החזיק במניה במשך שנים רבות. למעשה, זה לא יוצא דופן שמשקיעים לטווח ארוך מחזיקים במניות שתשלומי הדיבידנד הנוכחיים שלהן גבוהים מהמחיר המקורי ששולם עבור נייר הערך, מה שמייצר YOC של 100% או יותר.
YOC מחושב על סמך המחיר ההתחלתי ששולם עבור נייר ערך. לכן, על המשקיעים לוודא שהם עוקבים אחר עלויות ההחזקה שנגרמו להם עבור נייר ערך זה לאורך זמן, וכן כל רכישת מניות נוספת שביצעו. יש לכלול את כל העלויות הללו במרכיב העלות של חישוב ה-YOC. אחרת, התשואה תיראה גבוהה באופן לא ריאלי.
בהערכת תשואות הדיבידנד, על המשקיעים גם להיזהר מלהשוות בין תפוחים ותפוזים. ספציפית, רק בגלל שה-YOC של מניה גבוה מתשואת הדיבידנד הנוכחית של חברה אחרת, זה לא אומר שהמניה עם ה-YOC הגבוה יותר היא בהכרח ההשקעה הטובה יותר. הסיבה לכך היא שלחברה עם ה-YOC הגבוה עשויה להיות תשואת דיבידנד נוכחית נמוכה יותר מאשר לחברות אחרות.
במצבים אלו, למשקיע יכול להיות טוב יותר למכור את מניותיו בחברת YOC הגבוהה ולהשקיע את התמורה בחברה עם תשואת דיבידנד נוכחית גבוהה יותר.
דוגמה לתשואה על עלות (YOC)
אמה היא גמלאית שבודקת את תשואות ההשקעה של הפנסיה שלה. תיק ההשקעות שלה כולל עמדה גדולה בתאגיד XYZ, שמנהל התיק שלה רכש לפני 15 שנה תמורת 10 דולר למניה. כאשר היא נרכשה, ל-XYZ הייתה תשואת דיבידנד נוכחית של 5% על בסיס דיבידנד של 0.50 דולר למניה.
בכל אחת מ-15 השנים שלאחר מכן, XYZ העלתה את הדיבידנד שלה ב-0.20 דולר לשנה. היא צפויה לשלם 3.50 דולר למניה השנה. מחיר המניה שלה עלה ל-50 דולר למניה, מה שהביא ל-YOC של 35% (3.50 דולר חלקי המחיר ההתחלתי של 10 דולר למניה) ותשואת דיבידנד נוכחית של 7% (3.50 דולר חלקי מחיר המניה הנוכחי של 50 דולר).
אמה מחשיבה את XYZ כאחת ההשקעות המוצלחות ביותר שלה. היא מוציאה סיפוק מלראות את ה-YOC הרם שהוא מייצר מדי שנה. כשבחנה את הדו"ח האחרון ממנהל התיקים שלה, היא הייתה המומה לגלות שהם מכרו את עמדת XYZ. המנהל השקיע מחדש את התמורה בחברת ABC Industries, חברה בעלת חוסן פיננסי דומה לזה של XYZ, אך עם תשואה שוטפת של 8.50%. אמה, שנבהלה מההחלטה הנראית מטופשת זו, מתקשרת למנהלת התיקים שלה. היא שואלת מדוע מכרו פוזיציה המניבה 35% בתמורה לכך שאחת המניבה רק 8.50%.
מנהלת התיקים מסבירה לאמה שהיא עשתה טעות נפוצה. במקום להשוות את YOC לתשואת הדיבידנד הנוכחית, עליה לבצע השוואה בין תפוחים לתפוחים בין תשואות הדיבידנד הנוכחיות של שתי החברות. מנקודת מבט זו, המעבר ל-ABC היה אולי בחירה נבונה מכיוון שהוא הציע תשואה גבוהה יותר על הכסף שלה – 8.50% לעומת 7%. עם זאת, סיכויי צמיחת הדיבידנד של שתי החברות חשובות יותר אם אמה רוצה להמשיך ולהגדיל את התשואה על העלות.
