מהי שיטת העלות הממוצעת?
מהי שיטת העלות הממוצעת? שיטת עלות ממוצעת מקצה עלות לפריטי מלאי על סמך העלות הכוללת של סחורות שנרכשו או יוצרו בתקופה חלקי המספר הכולל של הפריטים שנרכשו או יוצרו. שיטת עלות ממוצעת ידועה גם כשיטת ממוצע משוקלל.
מהי שיטת העלות הממוצעת? – נקודות מרכזיות
1:11
לחץ על הפעל כדי ללמוד מהי שיטת העלות הממוצעת
הבנת שיטת העלות הממוצעת
עסקים שמוכרים מוצרים ללקוחות צריכים להתמודד בתוך מלאי, שנקנה מיצרן נפרד או מיוצר על ידי החברה עצמה. פריטים שהיו בעבר במלאי שנמכרו נרשמים בדוח רווח והפסד של חברה בעלות של סחורות שנמכרו (COGS). COGS הוא נתון חשוב לעסקים, משקיעים ואנליסטים שכן הוא מופחת מהכנסות המכירות כדי לקבוע את הרווח הגולמי של הצהרת הרווח. כדי לחשב את העלות הכוללת של מוצרים שנמכרו לצרכנים במהלך תקופה, חברות שונות משתמשות באחת משלוש שיטות עלות מלאי:
שיטת העלות הממוצעת משתמשת בממוצע פשוט של כל הפריטים הדומים במלאי, ללא קשר לתאריך הרכישה, ואחריו ספירה של פריטי מלאי סופיים בסוף התקופה החשבונאית. הכפלת העלות הממוצעת לפריט בספירת המלאי הסופית נותנת לחברה נתון של עלות הסחורה הזמינה למכירה באותה נקודה. אותה עלות ממוצעת מוחלת גם על מספר הפריטים שנמכרו בתקופת החשבון הקודמת כדי לקבוע את ה-COGS.
דוגמה לשיטת עלות ממוצעת
לדוגמה, שקול את ספר המלאי הבא עבור Sam's Electronics:
תאריך רכישה מספר פריטיםעלות ליחידה עלות כוללת1/120$1,000$20,0001/1815$1,020$15,3002/1030$1,050$31,5002/2010$1,200$12,0003/5000$סה"כ 0
נניח שהחברה מכרה 72 יחידות ברבעון הראשון. העלות הממוצעת המשוקללת היא סך המלאי שנרכש ברבעון, $113,300, חלקי ספירת המלאי הכוללת מהרבעון, 100, בממוצע של $1,133 ליחידה. עלות הסחורה הנמכרת (COGS) תירשם כ-72 יחידות שנמכרו × 1,133 דולר עלות ממוצעת = 81,576 דולר. עלות הסחורה הזמינה למכירה, או המלאי בסוף התקופה, תהיה 28 הפריטים הנותרים שעדיין נמצאים במלאי × $1,133 = $31,724.
היתרונות של שיטת העלות הממוצעת
שיטת העלות הממוצעת דורשת עבודה מינימלית ליישום ולכן היא הזולה ביותר מבין כל השיטות. בנוסף לפשטות של יישום שיטת העלות הממוצעת, לא ניתן לתמרן בקלות את ההכנסה כמו שיטות אחרות לתמחיר מלאי. חברות שמוכרות מוצרים שלא ניתן להבחין ביניהם או שמתקשות למצוא את העלות הקשורה ליחידות בודדות יעדיפו להשתמש בשיטת העלות הממוצעת. זה עוזר גם כשיש כמויות גדולות של פריטים דומים שעוברים במלאי, מה שגורם לזמן רב לעקוב אחר כל פריט בודד.
נסיבות ייחודיות
אחד מהיבטי הליבה של עקרונות חשבונאות מקובלים בארה"ב (GAAP) הוא עקביות. עקרון העקביות מחייב חברה לאמץ שיטה חשבונאית ולפעול עליה באופן עקבי מתקופת חשבונאות אחת לאחרת.
לדוגמה, עסקים הנוקטים בשיטת עלות ממוצעת צריכים להמשיך להשתמש בשיטה זו לתקופות חשבונאות עתידיות. עיקרון זה קיים כדי להקל על משתמשי הדוחות הכספיים, כך שניתן להשוות נתונים על הנתונים הכספיים משנה לשנה. חברה המשנה את שיטת תמחיר המלאי שלה חייבת להדגיש את השינוי בהערות השוליים שלה לדוחות הכספיים ולהחיל את אותה שיטה רטרואקטיבית על דוחות כספיים השוואתיים לתקופה קודמת.
מדוע עלי להשתמש בשיטת העלות הממוצעת?
שיטת עלות ממוצעת היא שיטת הערכת מלאי פשוטה, במיוחד עבור עסקים עם כמויות גדולות של פריטי מלאי דומים. במקום לעקוב אחר כל פריט בודד לאורך התקופה, ניתן ליישם את הממוצע המשוקלל על כל הפריטים הדומים בסוף התקופה.
אילו שיטות עלות מלאי מקובלות על פי כללי חשבונאות מקובלים (GAAP)?
GAAP מאפשר להערכת מלאי אחרון, ראשון יוצא (LIFO), ראשון נכנס, ראשון יוצא (FIFO), או שיטת עלות ממוצעת. מצד שני, תקני דיווח כספי בינלאומיים (IFRS) אינם מאפשרים LIFO מכיוון שהם בדרך כלל אינם מייצגים את זרימת המלאי בפועל דרך עסק.
