מהי בעיית תת ההשקעה?
מהי בעיית תת ההשקעה? בעיית תת ההשקעה היא בעיית סוכנות המוצעת על ידי כלכלנים פיננסיים הקיימת בין בעלי מניות לבעלי חובות, שבה החברה ממונפת מוותרת על הזדמנויות השקעה יקרות ערך מכיוון שבעלי החוב יתפסו חלק מהיתרונות של הפרויקט, ומותיר תשואות לא מספקות לבעלי המניות.
מהי בעיית תת ההשקעה? – נקודות מרכזיות
הוסברה בעיית תת ההשקעה
ניגודי עניינים פוטנציאליים בין מנהלים, בעלי מניות ובעלי חובות משפיעים על מבנה ההון, פעילויות הממשל התאגידי ומדיניות ההשקעה. בעיות מסוג זה של סוכנויות, בתורן, עלולות להוביל להחלטות ניהוליות לא יעילות והשקעות "לא אופטימליות" הנכללות בדרך כלל בקטגוריות של בעיות של תת השקעות והשקעות יתר.
בעיית תת ההשקעות בתיאוריית מימון תאגידי נזקפת לזכותו של סטיוארט סי מאיירס מבית הספר סלואן ב-MIT, אשר במאמרו "Determinants of Corporate Borrowing" (1977) ב-Journal of Financial Economics השערה כי "פירמה עם חובות מסוכן, ואשר פועל לטובת בעלי המניות שלו, יפעל על פי כלל החלטה שונה מזה שיכול להנפיק חוב ללא סיכון או שאינו מנפיק חוב כלל".
מאיירס מוסיף כי "המשרד הממומן בחוב מסוכן, בכמה מדינות טבע, תוותר על הזדמנויות השקעה יקרות ערך – הזדמנויות שיכולות לתרום תרומה נטו חיובית לשווי השוק של הפירמה".
בעיית תת ההשקעה עוברת למוקד כאשר חברה עוברת לעתים קרובות פרויקטים של ערך נוכחי (NPV) נטו, מכיוון שהמנהלים, הפועלים בשם בעלי המניות, מאמינים שהנושים ירוויחו יותר מהבעלים. אם תזרימי המזומנים מהשקעה עתידית עוברים לנושים, אזי לא יהיה תמריץ לבעלי המניות להמשיך בהשקעה. השקעה כזו תעלה את הערך הכולל של הפירמה, אבל זה לא קורה — לפיכך, יש "בעיה".
סותר את משפט מודיליאני-מילר
תיאוריית בעיית תת ההשקעות עומדת בסתירה להנחה התיאורטית במשפט מודיליאני-מילר לפיה ניתן לקבל החלטות השקעה ללא תלות בהחלטות מימון. מנהלים של חברה ממונפת, טוען מאיירס, אכן לוקחים בחשבון את כמות החוב שיש לטפל בה בעת הערכת פרויקט השקעה חדש.
לדברי מאיירס, ניתן להשפיע על שווי המשרד מהחלטות מימון, בניגוד לעיקרון המרכזי של מודיליאני-מילר.
בעיית ההשקעה בתת-ההשקעות ויתר החוב
דוגמה אחת של בעיית תת ההשקעה ידועה כחריגה של חובות. כאשר לחברה יש רמת חוב מאוד גדולה, מגיע שלב שבו היא לא יכולה יותר ללוות מהנושים. נטל החוב הוא כל כך גדול, למעשה, שכל הרווחים שמגיעים לחברה הולכים מיידית לפירעון החוב הקיים במקום להיכנס להשקעות או פרויקטים חדשים, מה שמגביל את הצמיחה של החברה. זה מוביל לתת-השקעה במשרד. כתוצאה מכך, בעלי המניות מפסידים הן לנושים בהווה והן לפוטנציאל הצמיחה האבוד בעתיד.
חריגות חוב חלות גם על ממשלות לאומיות, שבהן החוב הריבוני של אומה עולה על יכולתה העתידית להחזיר אותו. חריגה בחוב עלולה להוביל לצמיחה עומדת ולהדרדרות רמת החיים מתת השקעה בתחומים קריטיים כמו בריאות, חינוך ותשתיות.
