מהו ארגון מחדש של חובות?
מהו ארגון מחדש של חובות? ארגון מחדש של חובות הוא תהליך המשמש חברות, יחידים ואפילו מדינות כדי למנוע את הסיכון של הפרת חובות קיימים שלהם, כגון על ידי משא ומתן על שיעורי ריבית נמוכים יותר. ארגון מחדש של חובות מספק אלטרנטיבה פחות יקרה לפשיטת רגל כאשר החייב נמצא בסערה פיננסית, וזה יכול לפעול לטובת הלווה והמלווה כאחד.
מהו ארגון מחדש של חובות? – נקודות עיקריות:
איך עובד ארגון מחדש של חובות
חברות מסוימות מבקשות לארגן מחדש את החוב שלהן כאשר הן עומדות בפני סיכוי לפשיטת רגל. תהליך ארגון מחדש של החוב כולל בדרך כלל קבלת מלווים להסכים להפחית את שיעורי הריבית על הלוואות, להאריך את התאריכים שבהם יש לשלם את התחייבויות החברה, או שניהם. צעדים אלו משפרים את סיכויי החברה להחזיר את התחייבויותיה ולהישאר בעסק. הנושים מבינים שהם יקבלו אפילו פחות אם החברה תיאלץ לפשיטת רגל או לפירוק.
ארגון מחדש של חובות יכול להיות מנצח עבור שני הצדדים מכיוון שהעסק נמנע מפשיטת רגל והמלווים מקבלים בדרך כלל יותר ממה שהיו מקבלים בהליך פשיטת רגל.
התהליך עובד במידה רבה אותו הדבר עבור יחידים ועבור עמים, אם כי בקנה מידה שונה בתכלית.
חָשׁוּב
סוגי ארגון מחדש של חובות
ארגון מחדש של חובות לחברות
לרשות עסקים עומדים מספר כלים לארגון מחדש של חובותיהם. האחד הוא החלפת חובות להון. זה מתרחש כאשר הנושים מסכימים לבטל חלק, או את כל, מהחובות של החברה בתמורה להון עצמי (בעלות חלקית) בעסק. ההחלפה היא בדרך כלל אופציה מועדפת כאשר הן החוב והנכסים של החברה הם משמעותיים ואילץ העסק להפסיק את פעילותו יגרום לאודוקטיביות. הנושים יעדיפו להשתלט על החברה במצוקה, אם יש צורך בכך, כדאגה מתמשכת.
חברה המבקשת לבצע ארגון מחדש של חובה עשויה גם לנהל משא ומתן מחודש עם מחזיקי האג"ח שלה כדי "להתפרק" – כלומר, חלק מתשלומי הריבית שחלפו יימחקו או חלק מהיתרה לא יפרע.
חברה תנפיק לעתים קרובות אג"ח ניתנות לפירע כדי להגן על עצמה ממצב שבו היא לא יכולה לבצע את תשלומי הריבית שלה. איגרת חוב עם תכונה ניתנת להמרה ניתנת לפדיון מוקדם על ידי המנפיק בזמנים של ירידת שיעורי ריבית. זה מאפשר למנפיק לבצע מחדש את החוב בעתיד מכיוון שניתן להחליף את החוב הקיים בחוב חדש בריבית נמוכה יותר.
ארגון מחדש של חובות למדינות
מדינות יכולות לעמוד בפני מחדל של החוב הריבוני שלהן, וזה היה המקרה לאורך ההיסטוריה. בעידן המודרני, מדינות מסוימות בוחרות לבנות מחדש את החוב שלהן מול מחזיקי אג"ח. המשמעות יכולה להיות העברת החוב מהמגזר הפרטי למוסדות במגזר הציבורי שאולי יהיו מסוגלים להתמודד טוב יותר עם ההשפעה של ברירת המחדל של מדינה.
ייתכן שגם מחזיקי איגרות חוב ריבוניות יצטרכו להסתפר בכך שיסכימו לקבל אחוז מופחת ממה שמגיע להם, אולי 25% מהשווי המלא של איגרות החוב שלהם. ניתן גם להאריך את אגרות החוב של תאריכי הטירונות, מה שנותן למנפיק הממשלתי יותר זמן להבטיח את הכספים הדרושים לו כדי להחזיר למחזיקי האג"ח שלו.
למרבה הצער, לסוג זה של ארגון מחדש של חובות אין פיקוח בינלאומי רב, גם כאשר מאמצי הארגון מחדש חוצים גבולות.
ארגון מחדש של חובות ליחידים
יחידים העומדים בפני חדלות פירעון יכולים לנסות לנהל משא ומתן מחודש עם נושיהם ועם רשויות המס. לדוגמה, מי שאינו מסוגל להמשיך לשלם על משכנתא של 250,000 דולר עשוי להגיע להסכם עם המוסד המלווה להפחית את המשכנתא ל-75%, או 187,500 דולר (75% x 250,000 דולר = 187,500 דולר). בתמורה, המלווה עשוי לקבל 40% מתמורת מכירת הבית כאשר היא תימכר על ידי המשכנת.
