מהו שמן לא קונבנציונלי?
מהו שמן לא קונבנציונלי? בתעשיית הנפט והגז, המונח "נפט לא קונבנציונלי" מתייחס לנפט גולמי המתקבל בשיטות שאינן מיצוי באר אנכית מסורתית. דוגמאות לשיטות כאלה כוללות פיתוח חולות נפט, קידוח כיווני ושבר הידראולי (הידוע בכינויו "פראקינג"), בין היתר. כיום, נפט לא קונבנציונלי הופך ליותר ויותר נפוץ, המונע על ידי פיתוחים טכנולוגיים חדשים כמו גם שיקולים כלכליים, מה שהופך אותו לחסכוני ורווחי יותר. עם זאת, יש אנשים שחוששים ששיטות מיצוי נפט לא קונבנציונליות עלולות להזיק לסביבה.
מהו שמן לא קונבנציונלי? – דוגמאות לשיטות כאלה כוללות פיתוח חולות נפט, קידוח כיווני ושבר הידראולי (הידוע בכינויו "פראקינג"), בין היתר. כיום, נפט לא קונבנציונלי הופך ליותר ויותר נפוץ, המונע על ידי פיתוחים טכנולוגיים חדשים כמו גם שיקולים כלכליים, מה שהופך אותו לחסכוני ורווחי יותר. עם זאת, יש אנשים שחוששים ששיטות מיצוי נפט לא קונבנציונליות עלולות להזיק לסביבה.
מהו שמן לא קונבנציונלי? – נקודות מרכזיות
כיצד פועל שמן לא קונבנציונלי
ישנן שתי סיבות עיקריות לכך שנפט לא קונבנציונלי הפך ליותר ויותר נפוץ בשנים האחרונות. הראשון קשור לאקלים הכלכלי סביב תעשיית הפקת הנפט. למשל, בתקופות שבהן מחיר הנפט נמוך יחסית, חברות עומדות בפני לחצים לפתח אמצעים טכנולוגיים חדשים להפקת נפט בצורה יעילה יותר.
בפועל, משמעות הדבר היא הגברת המהירות והאמינות של הציוד, הפחתת התלות בכוח אדם באמצעות אוטומציה מוגברת, פיתוח טכניקות חדשות המפחיתות את כמות הציוד או כוח האדם לחלוטין, או שילוב כלשהו של האמור לעיל. כל ההתפתחויות הללו עלולות לגרום לשיטות המשמשות להפקת נפט להיות שונות באופן מהותי מהבארות האנכיות המסורתיות המשמשות בהפקת נפט קונבנציונלית. טכניקות קידוח כיווניות, למשל, אפשרו לחברות לגשת לרזרבות תת-קרקעיות מרובות באמצעות באר אנכית אחת – דבר שהיה מצריך מספר אתרי קידוח אנכיים בעבר.
הדבר נכון גם כאשר מחירי הנפט גבוהים בהתמדה. בנסיבות אלה, עתודות נפט שבעבר נחשבו קשות מדי לניצול כלכלי עלולות למצוא את עצמן לפתע כמטרות בר-קיימא מבחינה מסחרית. לדוגמה, עלויות נפט מוגדלות עזרו לעודד את הפיתוח של הטכניקות הידועות כיום בשם שבירה הידראולית, הכוללת שימוש בקיטור, גז וכימיקלים כדי לשבור תצורות סלע ולחלץ את הפחמימנים הכלולים בהם.
בסופו של דבר, נראה בלתי נמנע שאחוז גדל והולך של טכניקות מיצוי נפט ייראו כ"לא שגרתיות" בסטנדרטים היסטוריים. ככל שהנפט הופך ליותר ויותר נדיר ומאותגר על ידי מקורות אנרגיה חלופיים כמו אנרגיה סולארית, רוח וכוח גרעיני, סביר להניח שהטכניקות להפקת נפט ימשיכו להשתנות, והתעשייה פועלת לשיפור מתמיד ביעילות שיטות הייצור שלה.
דוגמה לשמן לא קונבנציונלי: פראקינג
אולי הדוגמה המפורסמת ביותר להפקת נפט לא קונבנציונלית היא שבר הידראולי, שהומצא לראשונה ב-1947 על ידי מהנדסים בתאגיד הנפט והגז סטנולינד. הנחת היסוד של שבירה הידראולית היא שניתן ליצור עתודות נפט נגישות חדשות על ידי שחרור הפחמימנים הכלואים בתוך תצורות סלע תת-קרקעיות.
זה נעשה על ידי הזרקת נוזל שבירה בלחץ גבוה לבאר אשר לאחר מכן יוצרת סדקים בתצורת סלע תת קרקעית. השמן המתקבל, שבורח מהסדקים, זורם בהדרגה דרך הבאר לכיוון משטח הלחץ הנמוך. תנועת השמן לכיוון פני השטח מואצת עוד יותר על ידי הגברת הלחץ באופן מלאכותי בתוך המאגר התת קרקעי תוך שימוש בהזרקות כימיות כדי להתאים את צמיגות השמן.
דוגמה לשמן לא קונבנציונלי: חולות שמן
עוד דוגמה לחולות איזויל. הידוע גם בשם "חולות זפת", אלה מתייחסים לאדמה ולחומרי סלע המכילים ביטומן גולמי, צורה צפופה וצמיגה של נפט גולמי. הביטומן סמיך מכדי לזרום בעצמו, ולכן יש צורך בשיטות מיצוי מיוחדות. כתוצאה מכך, השבת נפט גולמי שמיש מחולות נפט היא שיטת מיצוי מורכבת ויקרה. עם זאת, ההתקדמות הטכנולוגית הפכה אותו ליקר לאורך זמן, וכאשר מחירי הנפט יקרים בשוק, סוג זה של נפט לא קונבנציונלי הופך לרווחי.
חולות נפט נמצאים בעיקר באזורי אתבסקה, אגם קר ונהר השלום של צפון אלברטה וססקצ'ואן, קנדה, ובאזורים של ונצואלה, קזחסטן ורוסיה. ביטומן מופק ומעובד בשתי שיטות, כרייה ובמקום.
