מה זה החלפת נכסים?
מה זה החלפת נכסים? החלפת נכסים דומה במבנה להחלפת וניל רגילה, כאשר ההבדל העיקרי הוא הבסיס של חוזה ההחלפה. במקום החלפת ריבית קבועה וציפה על הלוואות, מחליפים נכסים קבועים וצפים. כל ההחלפות הן חוזי נגזרים שבאמצעותם שני צדדים מחליפים מכשירים פיננסיים. מכשירים אלה יכולים להיות כמעט כל דבר, אבל רוב ההחלפות כרוכות בתזרימי מזומנים המבוססים על סכום קרן ממוצע שהוסכם על שני הצדדים. כפי שהשם מרמז, החלפת נכסים כוללת החלפת נכסים בפועל במקום רק תזרימי מזומנים. החלפים אינם נסחרים בבורסות, ומשקיעים קמעונאיים אינם עוסקים בדרך כלל בהחלפות. במקום זאת, החלפות הן חוזי מעבר לדלפק (OTC) בין עסקים או מוסדות פיננסיים.
מה זה החלפת נכסים? – כל ההחלפות הן חוזי נגזרים שבאמצעותם שני צדדים מחליפים מכשירים פיננסיים. מכשירים אלה יכולים להיות כמעט כל דבר, אבל רוב ההחלפות כרוכות בתזרימי מזומנים המבוססים על סכום קרן ממוצע שהוסכם על שני הצדדים. כפי שהשם מרמז, החלפת נכסים כוללת החלפת נכסים בפועל במקום רק תזרימי מזומנים.
מה זה החלפת נכסים? – החלפים אינם נסחרים בבורסות, ומשקיעים קמעונאיים אינם עוסקים בדרך כלל בהחלפות. במקום זאת, החלפות הן חוזי מעבר לדלפק (OTC) בין עסקים או מוסדות פיננסיים.
מה זה החלפת נכסים? – נקודות מרכזיות
הבנת החלפת נכסים
ניתן להשתמש בהחלפת נכסים כדי לכסות את שיעורי הריבית הקבועים של קופוני אג"ח עם ריבית משתנה. במובן זה, הם משמשים להפיכת מאפייני תזרים המזומנים של נכסי הבסיס והפיכתם כדי לגדר את הסיכונים של הנכס, בין אם הם קשורים למטבע, אשראי ו/או שיעורי ריבית.
בדרך כלל, החלפת נכסים כוללת עסקאות שבהן המשקיע רוכש עמדת אג"ח ואז נכנס להחלפת ריבית עם הבנק שמכר לו את האג"ח. המשקיע משלם קבוע ומקבל צף. זה הופך את הקופון הקבוע של האג"ח לקופון צף מבוסס LIBOR.
זה נמצא בשימוש נרחב על ידי בנקים כדי להמיר את הנכסים שלהם בריבית קבועה לטווח ארוך לשיעור צף כדי להתאים את ההתחייבויות לטווח הקצר שלהם (חשבונות מפקידים).
שימוש נוסף הוא לבטח מפני אובדן עקב סיכון אשראי, כגון ברירת מחדל או פשיטת רגל, של מנפיק האג"ח. כאן, קונה ההחלפה גם קונה הגנה.
התהליך של החלפת נכסים
בין אם ההחלפה מיועדת לגדר סיכון ריבית או סיכון ברירת מחדל, קיימות שתי עסקאות נפרדות.
ראשית, רוכש ההחלפה רוכש איגרת חוב ממוכר ההחלפה בתמורה למחיר מלא של ריבית צבירת יתר (הנקראת המחיר המלוכלך).
לאחר מכן, שני הצדדים יוצרים חוזה שבו הקונה מסכים לשלם קופונים קבועים למוכר ההחלפה השווים לקופונים בריבית קבועה שהתקבלו מהאג"ח. בתמורה, רוכש ההחלפה מקבל תשלומים בריבית משתנה של LIBOR פלוס (או מינוס) מרווח קבוע מוסכם. נושא ההחלפה זהה לפדיון של הנכס.
המכניקה זהה לרוכש ההחלפה המעוניין לגדר פגיעה בסיכון אירוע אחר. כאן, קונה ההחלפה בעצם קונה הגנה ומוכר ההחלפה גם מוכר את ההגנה הזו.
כמו בעבר, מוכר ההחלפה (מוכר ההגנה) יסכים לשלם לרוכש ההחלפה (קונה ההגנה) LIBOR פלוס (או מינוס) תמורה כספית עבור תזרימי המזומנים של האג"ח המסוכנת (האג"ח עצמו אינו מחליף ידיים). במקרה של ברירת מחדל, רוכש ההחלפה ימשיך לקבל LIBOR בתוספת (או מינוס) המרווח ממוכר ההחלפה. בדרך זו, רוכש ההחלפה שינה את פרופיל הסיכון המקורי שלו על ידי שינוי הן בשיעור הריבית והן בחשיפה לסיכון האשראי.
דוגמה להחלפת נכסים
נניח שמשקיע קונה אג"ח במחיר מלוכלך של 110% ורוצה לגדר את הסיכון למחדל של מנפיק האג"ח. היא פונה לבנק לצורך החלפת נכסים. הקופונים הקבועים של האג"ח הם 6% מהערך הנקוב. שיעור ההחלפה הוא 5%. נניח שהמשקיע צריך לשלם 0.5% פרמיית מחיר במהלך חיי ההחלפה. אז מרווח החלפת הנכסים הוא 0.5% (6 – 5 – 0.5). מכאן שהבנק משלם למשקיע שיעורי ליבור בתוספת 0.5% במהלך חיי ההחלפה.
