מהי המתינות הגדולה?
מהי המתינות הגדולה? המתינות הגדולה היא השם שניתן לתקופה של ירידה בתנודתיות המקרו-כלכלית שחוו בארצות הברית החל משנות ה-80. במהלך תקופה זו, סטיית התקן של התוצר המקומי הגולמי הריאלי (תמ"ג) ירדה במחצית וסטיית התקן של האינפלציה ירדה בשני שליש, על פי נתונים שדווחו על ידי יו"ר הפדרל ריזרב לשעבר בארה"ב, בן ברננקי. ניתן לסכם את המתינות הגדולה כ תקופה רבת עשורים של אינפלציה נמוכה וצמיחה כלכלית חיובית.
מהי המתינות הגדולה? – טייק אווי מפתח
הבנת המתינות הגדולה
המתינות הגדולה עקבה אחרי תקופה של תנודות אלימות לפעמים בביצועים הכלכליים ובאינפלציה בכלכלת ארה"ב. מהאינפלציה של מלחמת וייטנאם בשנות ה-60 ועד קריסת ברטון וודסטו, המיתונים הסטגפלציוניים של שנות ה-70 ועד עידן הריבית הפכפכה ואינפלציה על רקע מיתון כפול בתחילת שנות ה-80, בשנים שקדמו למתינות הגדולה היו כמה עליות כלכליות חמורות וירידות.
המתינות הגדולה סימנה תקופה שבה האינפלציה בארה"ב נותרה נמוכה ויציבה, והמיתונות, כשהגיעו, היו מתונות יחסית.
המתינות הגדולה כפי שמוצגת על ידי הפד
המתינות הגדולה הוצגה כתוצאה של מסגרת המדיניות המוניטרית שהציב פול וולקר והמשיכה על ידי אלן גרינשפן ובן ברננקד במהלך כהונתם כיו"רים של הפדרל ריזרב. בנאום שנשא ב-2004, העלה ברננקי שלוש סיבות אפשריות למתינות הגדולה: שינוי מבני בכלכלה, שיפור המדיניות הכלכלית ומזל טוב.
השינויים המבניים אליהם התייחס ברננקי כללו שימוש נרחב במחשבים כדי לאפשר קבלת החלטות עסקיות מדויקות יותר, התקדמות במערכת הפיננסית, דה-רגולציה, המעבר של הכלכלה לשירותים והגברת הפתיחות למסחר.
ברננקי גם הצביע על מדיניות מאקרו-כלכלית משופרת שעוזרת למתן את מחזורי הבום הגדול והשבירה של העבר, כאשר כלכלנים רבים טוענים שהתייצבות הדרגתית של כלכלת ארה"ב קשורה לתיאוריות מתוחכמות יותר ויותר של מדיניות מוניטרית ופיסקלית. לבסוף, ברננקי התייחס למחקרים המצביעים על כך שיציבות רבה יותר נבעה מירידה בזעזועים כלכליים בתקופה זו, ולא משיפור קבוע בכוחות המייצבים.
בדיעבד, נאומו של ברננקי זכה להערכה נרחבת כמי שבירך את עצמו בטרם עת.
כישלונה של המתינות הגדולה
כמה שנים לאחר נאומו של ברננקי, המתינות הגדולה נעצרה עם המשבר הפיננסי והמיתון הגדול. חוסר האיזון בכלכלה שהורשה להצטבר במשך שנים או אפילו עשרות שנים על ידי מדיניות הכסף הקל של הפד לאורך כל המתינות הגדולה הגיעה לקצה. שוק הדיור בארה"ב קרס ואינפלציית המחירים הואצה בתחילת 2008, הקפיאה את זרימת האשראי והנזילות בשווקים הפיננסיים, והזירה את המיתון העולמי החמור ביותר מאז השפל הגדול.
זה התאפשר מכיוון שמנגנוני המשוב הרגילים למדיניות המוניטרית הפסיקו לפעול במהלך המתינות הגדולה. התפשטות הגלובליזציה, השווקים הפיננסיים המקושרים הדדית וההגמוניה של הדולר האמריקני בסחר הבינלאומי העניקו למדיניות האינפלציונית של הפד ארוכת עשרות שנים פורקן בשווקים זרים שלמעשה ספגה את אינפלציית המחירים שאחרת הייתה מעלה במהירות את המחיר המקומי. ברמה וקלקל את המסיבה של הפד. עם כל מחזור מיתון שהתרחש במהלך המתינות הגדולה, הפד הצליח פשוט להכפיל ולנפח יותר, תוך כדי ניירת על הבעיות הבסיסיות בכלכלה על ידי הדפסת יותר כסף.
המיתון הגדול, כשהוא הגיע, ייצג נקודת הפשרה בין סיכון ליציבות: במקום לאפשר למיתונים מתונים להתנהל מעת לעת, קובעי המדיניות של הפד במהלך המתינות הגדולה בחרו להסתכן בסיכון ארוך טווח של התרסקות קטסטרופלית. לדחות כאב לטווח קצר.
כמו חולה שקיבל משככי כאבים והורה להמשיך להסתובב על רגל שבורה על ידי הרופא שלו, הכלכלה התבלבלה במהלך מיתון מתון בתחילת שנות ה-90 וה-2000 עד שהגיעה לנקודת שבירה סופית ב-2008. הכלכלה השברירית שה-Fed ואחרים , שנבנה באמצעות המתינות הגדולה הסתיימה בהתמוטטות עולמית מרהיבה.
