מהי חשבונאות הון?
מהי חשבונאות הון? חשבונאות הונית היא תהליך חשבונאי לרישום השקעות בחברות או גופים קשורים. לחברות יש לפעמים זכויות בעלות בחברות אחרות. בדרך כלל, חשבונאות הונית – הנקראת גם שיטת הון עצמי – מיושמת כאשר משקיע או ישות מחזיקה מחזיקים ב-20-50% ממניות ההצבעה של החברה הכלולה. שיטת החשבונאות המאזנית משמשת רק כאשר משקיע או חברה משקיעה יכולים להשפיע השפעה משמעותית על המוחזקת או החברה בבעלות.
מהי חשבונאות הון? – נקודות מרכזיות
הבנת חשבונאות הון
כאשר משתמשים בשיטת השווי המאזני, משקיע מכיר רק בחלקו ברווחים ובהפסדים של החברה המוחזקת, כלומר הוא רושם חלק מהרווחים על סמך אחוז זכויות הבעלות. רווחים והפסדים אלו באים לידי ביטוי גם בחשבונות הפיננסיים של המוחזקת. אם הישות המשקיעה רושמת רווח או הפסד כלשהם, זה בא לידי ביטוי בדוח רווח והפסד שלה.
כמו כן, סכום ההשקעה הראשוני בחברה נרשם כמאזן החברה המשקיעת. עם זאת, שינויים בשווי ההשקעה נרשמים ומתואמים גם במאזן המשקיע. במילים אחרות, עליות רווח של החברה המושקעת יגדילו את ערך ההשקעה, בעוד הפסדים יקטין את סכום ההשקעה במאזן.
חשבונאות הון והשפעת משקיעים
במסגרת חשבונאות הון, השיקול הגדול ביותר הוא רמת ההשפעה של המשקיעים על ההחלטות התפעוליות או הפיננסיות של המוחזקת. כאשר יש סכום כסף משמעותי שהושקע בחברה על ידי חברה אחרת, המשקיע יכול להשפיע על ההחלטות הכספיות והתפעוליות, מה שבסופו של דבר משפיע על התוצאות הכספיות של המוחזקת.
אף על פי ששום מדד מדויק לא יכול לאמוד רמת השפעה מדויקת, מספר אינדיקטורים נפוצים של מדיניות תפעולית ופיננסית כוללים:
כאשר משקיע רוכש 20% או יותר ממניות ההצבעה של מוחזקת, ההנחה היא שללא ראיות להיפך, כי משקיע שומר על יכולת להפעיל השפעה משמעותית על המוחזקת. לעומת זאת, כאשר עמדת בעלות נמוכה מ-20%, קיימת הנחה כי המשקיע אינו מפעיל השפעה משמעותית על המוחזקת אלא אם כן יוכל להוכיח יכולת כזו אחרת.
מעניין לציין שבעלות ניכרת או אפילו רוב של גורם מוחזק על ידי צד אחר לא בהכרח אוסרת על המשקיע להשפיע גם על המוחזקת. לדוגמה, משקיעים מוסדיים רבים עשויים ליהנות משליטה מרומזת יותר ממה שרמת הבעלות המוחלטת שלהם תאפשר בדרך כלל.
חשבונאות הון מול שיטת עלות
אם אין השפעה משמעותית על המוחזקת, המשקיע משתמש במקום זאת בשיטת העלות כדי לחשב את השקעתו בחברה קשורה. שיטת העלות החשבונאית רושמת את עלות ההשקעה כנכס בעלות ההיסטורית שלו. עם זאת, ערך הנכס אינו משתנה ללא קשר לשאלה אם החברה המוחזקת דיווחה על רווחים או הפסדים. מאידך, שיטת השווי המאזני מבצעת התאמות תקופתיות לערך הנכס במאזן המשקיע מאחר שיש לו שליטה בהשקעה של 20%-50% בחברת המוחזקת.
