כלכלה ניאו-קלאסית: מה זה ולמה זה חשוב

מהי כלכלה ניאו-קלאסית?

מהי כלכלה ניאו-קלאסית? כלכלה ניאו-קלאסית היא תיאוריה רחבה המתמקדת בהיצע וביקוש ככוחות המניעים מאחורי הייצור, התמחור והצריכה של סחורות ושירותים. היא הופיעה בסביבות 1900 כדי להתחרות בתיאוריות המוקדמות יותר של הכלכלה הקלאסית.

post-image-3

מהי כלכלה ניאו-קלאסית? – נקודות מרכזיות

  • כלכלנים קלאסיים מניחים שהגורם החשוב ביותר במחיר המוצר הוא עלות הייצור שלו.
  • כלכלנים ניאו-קלאסיים טוענים שתפיסת הצרכן לגבי ערך המוצר היא הגורם המניע במחירו.
  • ההבדל בין עלויות הייצור בפועל למחיר הקמעונאי הוא העודף הכלכלי.
  • תיאוריה כלכלית ניאו-קלאסית יכולה להשפיע על האופן שבו עסקים פועלים ממשלתיים ומוסדות פיננסיים פועלים, כמו גם על האופן שבו ממשלות מווסתות שווקים.
  • המבקרים טוענים שהתיאוריה אינה מתייחסת לגורמים אחרים המשפיעים על החלטות צרכנים, כגון מידע מוגבל, אי שוויון במשאבים או חשיבה רגשית.
  • אחת ההנחות המוקדמות המרכזיות של הכלכלה הניאו-קלאסית היא שתועלת לצרכנים, ולא עלות הייצור, היא הגורם החשוב ביותר בקביעת הערך של מוצר או שירות. גישה זו פותחה בסוף המאה ה-19 על סמך ספרים של ויליאם סטנלי ג'בונס, קארל מנגר וליאון וולרס.

    תיאוריות כלכלה ניאו-קלאסית עומדות בבסיס הכלכלה המודרנית, יחד עם עקרונות הכלכלה הקיינסיאנית. למרות שהגישה הניאו-קלאסית היא התיאוריה הנלמדת ביותר של כלכלה, יש לה את הפוגעים שלה.

    הבנת כלכלה ניאו-קלאסית

    כלכלה ניאו-קלאסית צצה כתיאוריה בשנות ה-1900. כלכלנים ניאו-קלאסיים מאמינים שהדאגה הראשונה של הצרכן היא למקסם את שביעות הרצון האישית, המכונה גם שימושיות. לכן, הם מקבלים החלטות רכישה על סמך הערכותיהם לגבי התועלת של מוצר או שירות. תיאוריה זו עולה בקנה אחד עם תיאוריית ההתנהגות הרציונלית, הקובעת שאנשים פועלים בצורה רציונלית בעת קבלת החלטות כלכליות. במילים אחרות, אנשים עושים בחירה הגיונית בין שתי אפשרויות על סמך התפיסה שלהם מה מהם עדיף עבורם.

    יתרה מכך, הכלכלה הניאו-קלאסית קובעת כי למוצר או לשירות יש לרוב ערך מעל ומעבר לעלויות הייצור שלו. בעוד שהתיאוריה הכלכלית הקלאסית מניחה שערכו של מוצר נובע מעלות החומרים בתוספת עלות העבודה, כלכלנים ניאו-קלאסיים אומרים שתפיסות הצרכנים לגבי ערכו של מוצר משפיעות על המחיר והביקוש שלו.

    לבסוף, תיאוריה כלכלית זו קובעת כי תחרות מובילה להקצאה יעילה של משאבים בתוך כלכלה. כוחות ההיצע והביקוש יוצרים שיווי משקל בשוק.

    בניגוד לכלכלה הקיינסיאנית, האסכולה הניאו-קלאסית קובעת שהחיסכון קובע את ההשקעה. היא מגיעה למסקנה ששיווי משקל בשוק וצמיחה בתעסוקה מלאה צריכים להיות העדיפויות הכלכליות העיקריות של הממשלה.

    ניתן לסכם עקרונות אלה בשלוש הנחות המבוססות על התיאוריה הכלכלית הניאו-קלאסית:

  • חשיבה רציונלית: אנשים עושים בחירות רציונליות בין אפשרויות על סמך הערך שהם מזהים בכל בחירה.
  • מקסום: הצרכנים שואפים למקסם את התועלת, בעוד שעסקים שואפים למקסם רווחים.
  • מידע: אנשים פועלים באופן עצמאי בהתבסס על כל המידע הרלוונטי הקשור לבחירה או פעולה.
  • ביקורת על כלכלה ניאו-קלאסית

    מבקרי הכלכלה הניאו-קלאסית מאמינים שהגישה הניאו-קלאסית אינה יכולה לתאר במדויק כלכלות בפועל. הם טוענים שההנחה שצרכנים מתנהגים בצורה רציונלית בקבלת בחירות מתעלמת מהפגיעות של הטבע האנושי לתגובות רגשיות.

    ביקורות אחרות על הכלכלה הניאו-קלאסית כוללות:

  • חלוקת משאבים: חלוקת משאבים משפיעה על האופן שבו אנשים מקבלים החלטות, אך המשאבים אינם מחולקים באופן שווה. ישנם הבדלים חשובים, במיוחד בין אלה שהכנסתם מגיעה מביצוע עבודה לבין אלה שהכנסתם מגיעה מבעלות על הון.
  • ניכוס משאבים: משאבים נתבעים לעתים קרובות על ידי בעלי כוח כלכלי או צבאי, ללא קשר לשאלה אם הם היו בבעלותם בעבר של אנשים או קבוצות עם פחות כוח.
  • אפשרויות זמינות: אנשים עשויים לנסות לקבל החלטות רציונליות, אבל הם יכולים לבחור רק בין האפשרויות הזמינות. למשל, בחירה בין עבודה המסכנת את בריאותכם או אובדן בית המשפחה אינה זהה לבחירה בין עבודה מסוכנת לעבודה בטוחה.
  • החלטות לא רציונליות: אנשים לא תמיד מקבלים את ההחלטה הרציונלית ביותר, או רק רואים את התועלת לעצמם כאינדיבידואל בעת ביצוע בחירות. הם עשויים להיות מושפעים מלחץ חברתי, צרכים של אחרים, בחירות זמינות, מגבלות הכנסה, מידע לא מושלם או מבני כוח קיימים לעשות בחירות שאינן ממקסמות את התועלת לעצמם.
  • חתירה לרווח: מקסום רווח אינו הדרך היחידה או הטובה ביותר עבור השווקים לתפקד, שכן הדבר עלול להחריף את אי השוויון, לנצל עובדים ולפגוע בסביבה או בקהילה. שווקים או עסקים המובנים סביב פתרון בעיה, כגון ארגונים ללא מטרות רווח או מערכות בריאות משלם יחיד, יכולים לרוב לתפקד ברמות שוות של יעילות ואפקטיביות.
  • רמת חיים: ייצור יותר סחורות ושירותים (בעלי תוצר גבוה יותר) לא תמיד משתווה לרמת חיים גבוהה יותר. הכלכלה הניאו-קלאסית משווה את רמת החיים ל"כמות הסחורות והשירותים הנצרכים", אך צריכת יותר לא תמיד משפרת מדדים כמו בריאות, תוחלת חיים, שוויון חברתי, יציבות כלכלית או גורמים אחרים באיכות החיים.
  • חלק מהמבקרים מאשימים גם את הכלכלה הניאו-קלאסית באי-שוויון בחוב וביחסי סחר גלובליים, משום שהתיאוריה גורסת שזכויות העבודה ותנאי החיים ישתפרו בהכרח כתוצאה מהצמיחה הכלכלית.

    כלכלה ניאו-קלאסית בעולם האמיתי

    התיאוריה הכלכלית הניאו-קלאסית חשובה בגלל האופן שבו היא משפיעה הן על השווקים והן על המדיניות הכלכלית.

    עֵסֶק

    העקרונות של הכלכלה הניאו-קלאסית יכולים לשמש חברות כדי לקבוע מחירים ולהצמיח את העסק שלהן.

    עסק שמבין בכלכלה ניאו-קלאסית, למשל, לא יסתכל רק על עלות ייצור המוצר בעת קביעת המחיר. זה גם ישקול מה מתחרים גובים, מה הלקוחות מוכנים לשלם, וכיצד להשתמש במיתוג כדי להגדיל את מה שהלקוחות מוכנים לשלם. בעל עסק מנוסה, למשל, יכול ליצור קמפיין שיווקי שממצב את המוצר שלו כבחירה המועדפת על דמויות פופולריות ברשתות החברתיות. על ידי השפעה על תפיסת הלקוח לגבי המותג שלהם, העסק יוכל לגבות יותר עבור המוצרים שלהם.

    ממשלות ובנקים

    מהי כלכלה ניאו-קלאסית?ממשלות ובנקים יכולים גם לפעול לפי עקרונות ניאו-קלאסיים, שישפיעו על המדיניות הכלכלית ועל רגולציית השוק. חסידי הכלכלה הניאו-קלאסית מאמינים שאין גבול עליון לרווחים שניתן להפיק על ידי קפיטליסטים חכמים, שכן הערך של מוצר מונע מתפיסת הצרכנים. ההבדל הזה בין העלויות בפועל של המוצר לבין המחיר שהוא נמכר עבורו נקרא עודף כלכלי.

    סוג זה של חשיבה היה ברור לקראת המשבר הפיננסי של 2008. כלכלנים מודרניים האמינו שלמכשירים פיננסיים סינתטיים אין תקרת מחיר מכיוון שהמשקיעים בהם תפסו את שוק הדיור כבלתי מוגבל בפוטנציאל הצמיחה שלו. כתוצאה מכך, בנקים ומלווים רבים להשקעות המשיכו להצמיח את שוק משכנתאות הסאב-פריים, מתוך הנחה שהמשך הצמיחה בשוק תמנע ממכשירי השקעה שכללו משכנתאות אלו לאבד ערך. מכשירים פיננסיים אלו היו ברובם בלתי מוסדרים על ידי הממשל הפדרלי, מה שאיפשר למלווים ומשקיעים כדי להניע צמיחה בשוק משכנתאות הסאב-פריים.

    גם הכלכלנים וגם המשקיעים טעו, והשוק של המכשירים הפיננסיים האלה התרסק. שוק הדיור אכן הפסיק לצמוח בסופו של דבר והחל לרדת. מלווי סאב-פריים מצאו את עצמם מתחת למים על משכנתאות שלא יכלו לעמוד בהן. הם החלו לפרק פירעון במספרים גדולים. זה לא רק הותיר מספר עצום של לווים ללא יכולת לממן את בתיהם, אלא זה גם ערער את היציבות של הבנקים והמלווים שגיבו את המשכנתאות שלהם. כל הכלכלה העולמית סבלה והצריכה התערבות ממשלתית כדי להתייצב .

    מהם המרכיבים העיקריים של כלכלה ניאו-קלאסית?

    ההנחות העיקריות של הכלכלה הניאו-קלאסית הן שצרכנים מקבלים החלטות רציונליות כדי למקסם את התועלת, שעסקים שואפים למקסם רווחים, שאנשים פועלים באופן עצמאי על בסיס שיש להם את כל המידע הרלוונטי הקשור לבחירה או לפעולה, ושהשווקים יסתומו בעצמם בתגובה. להיצע וביקוש.

    מי היה המייסד של הכלכלה הניאו-קלאסית?

    התנועה מהתיאוריה הכלכלית הקלאסית לניאו-קלאסית צמחה מעבודתם של ויליאם סטנלי ג'בונס, קרל מנגר וליאון וולרס בסוף המאה ה-19. הטקסט הדומיננטי של הכלכלה הניאו-קלאסית, עקרונות הכלכלה, נכתב על ידי אלפרד מרשל ונעשה בו שימוש בתחילת שנות ה-1900.

    מה ההבדל בין כלכלה ניאו-קלאסית לקיינסיאנית?

    התיאוריה הכלכלית הניאו-קלאסית מאמינה שהשווקים ישחזרו את עצמם באופן טבעי. המחירים, ולפיכך השכר, יתאימו מעצמם בתגובה לשינויים בביקוש הצרכני. התיאוריה הכלכלית הקיינסיאנית אינה מאמינה שהשווקים יכולים להסתגל באופן טבעי לשינויים אלו. היא מעודדת שימוש במדיניות פיסקלית ומוניטרית כדי להשפיע על הכלכלה, במיוחד על ידי האטת הכלכלה בזמן פריחות והמרצתה במהלך מיתון.

    סיכום ומסקנות

    מהי כלכלה ניאו-קלאסית?בניגוד לכלכלנים קלאסיים, המאמינים שעלות הייצור היא הגורם החשוב ביותר במחיר המוצר, כלכלנים ניאו-קלאסיים קובעים שהמחירים צריכים להתבסס על האופן שבו הצרכנים תופסים את הערך של המוצר. הם גם מאמינים שצרכנים מקבלים החלטות רציונליות כדי למקסם את התועלת.

    לפי התיאוריה הניאו-קלאסית, השווקים מווסתים את עצמם. תחרות מובילה להקצאת משאבים יעילה. האינטראקציה בין היצע וביקוש יוצרת שיווי משקל, המאפשר לשווקים להסתגל לשינויים ללא צורך באיזון מחדש על ידי מדיניות פיסקלית או מוניטרית.

    מבקרי הכלכלה הניאו-קלאסית טוענים שהיא אינה לוקחת בחשבון גורמים בעולם האמיתי המשפיעים על החלטות צרכנים. אלה יכולים לכלול גישה מוגבלת למידע, חלוקה לא שוויונית של משאבים, אילוצים חברתיים וחשיבה רגשית. המבקרים מצביעים גם על הסכנות שבהן עסקים מנסים רק למקסם רווחים או מסתכלים על התמ"ג כאינדיקטור הטוב ביותר לרמת החיים.

    tradingpedia.co.il -> powered by : Sakara

    פוסטים קשורים

    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

    תבדוק גם את זה
    Close
    Back to top button
    דילוג לתוכן