מהו שיעור התשואה החשבונאי (ARR)?
מהו שיעור התשואה החשבונאי (ARR)? שיעור התשואה החשבונאי (ARR) הוא נוסחה המשקפת את אחוז התשואה הצפוי על השקעה או נכס, בהשוואה לעלות ההשקעה הראשונית. נוסחת ה-ARR מחלקת את ההכנסה הממוצעת של נכס בהשקעה הראשונית של החברה כדי לגזור את היחס או התשואה שניתן לצפות במהלך חייו של נכס או פרויקט. ARR לא מתייחסת לערך הזמן של כסף או תזרימי מזומנים, שיכולים להיות חלק בלתי נפרד מתחזוקת העסק.
מהו שיעור התשואה החשבונאי (ARR)? – נקודות מרכזיות
הבנת שיעור התשואה החשבונאי (ARR)
שיעור התשואה החשבונאי הוא מדד תקציבי אפיפי, שימושי אם ברצונך לחשב את הרווחיות של השקעה במהירות. עסקים משתמשים ב-ARR בעיקר כדי להשוות פרויקטים מרובים כדי לקבוע את שיעור התשואה הצפוי של כל פרויקט, או כדי לעזור להחליט על השקעה או רכישה.
ARR מביא בחשבון כל הוצאות שנתיות אפשריות, כולל פחת, הקשורות לפרויקט. פחת הוא מוסכמה חשבונאית מועילה לפיה עלות הנכס הקבוע מתפרסת, או הוצאה בהוצאה, מדי שנה במהלך החיים השימושיים של הנכס. זה מאפשר לחברה להרוויח מהנכס מיד, אפילו בשנת השירות הראשונה שלה.
דוגמה לשיעור התשואה החשבונאי (ARR)
כדוגמה, עסק שוקל פרויקט עם השקעה ראשונית של 250,000 דולר וצופה שהוא ייצר הכנסות בחמש השנים הקרובות. כך תוכל החברה לחשב את ה-ARR:
שיעור תשואה חשבונאי לעומת שיעור תשואה נדרש
ה-ARR הוא אחוז התשואה השנתי מהשקעה המבוססת על ההוצאה הראשונית של מזומנים. כלי חשבונאי נוסף, שיעור התשואה הנדרש (RRR), הידוע גם כשיעור המכשולים, הוא התשואה המינימלית שמשקיע יקבל עבור השקעה או פרויקט המפצה אותם על רמת סיכון נתונה.
ה-RRR יכול להשתנות בין משקיעים מכיוון שלכל אחד יש סיכון סובלנות שונה. לדוגמה, משקיע שונאי סיכון כנראה ידרוש שיעור תשואה גבוה יותר כדי לפצות על כל סיכון מההשקעה. חשוב להשתמש במספר מדדים פיננסיים כולל ARR ו-RRR כדי לקבוע אם השקעה תהיה כדאית בהתבסס על רמת סובלנות הסיכון שלך.
יתרונות וחסרונות של שיעור התשואה החשבונאי (ARR)
יתרונות
שיעור התשואה החשבונאי הוא חישוב פשוט שאינו דורש מתמטיקה מורכבת ומסייע בקביעת אחוז התשואה השנתי של הפרויקט. באמצעות זה, זה מאפשר למנהלים להשוות בקלות את ARR לתשואה המינימלית הנדרשת. לדוגמה, אם התשואה המינימלית הנדרשת של פרויקט היא 12% וה-ARR הוא 9%, מנהל יידע לא להמשיך בפרויקט.
ARR שימושי כאשר משקיעים או מנהלים צריכים להשוות במהירות את ההחזר של פרויקט מבלי להתייחס למסגרת הזמן או את לוח התשלומים אלא רק את הרווחיות או היעדרם.
חסרונות
למרות היתרונות שלו, ל-ARR יש מגבלות. זה לא מתייחס לערך הזמן של כסף. ערך הזמן של כסף הוא הרעיון שכסף זמין בזמן הנוכחי שווה יותר מסכום זהה בעתיד בגלל יכולת ההשתכרות הפוטנציאלית שלו.
במילים אחרות, שתי השקעות עשויות להניב זרמי הכנסה שנתיים לא אחידים. אם פרויקט אחד מחזיר יותר הכנסות בשנים הראשונות והפרויקט השני מחזיר הכנסות בשנים מאוחרות יותר, ARR לא מקצה ערך גבוה יותר לפרויקט שמחזיר רווחים מוקדם יותר, שניתן להשקיע מחדש כדי להרוויח יותר כסף.
שיעור התשואה החשבונאי אינו מביא בחשבון את הסיכון המוגבר של פרויקטים ארוכי טווח ואת אי הוודאות המוגברת הקשורה לתקופות ארוכות.
כמו כן, ARR לא לוקחת בחשבון את ההשפעה של תזמון תזרים המזומנים. נניח שמשקיע שוקל השקעה של חמש שנים עם הוצאה ראשונית של 50,000 דולר במזומן, אך ההשקעה לא מניבה הכנסות עד השנים הרביעית והחמישית.
במקרה זה, חישוב ה-ARR לא יביא בחשבון את היעדר תזרים מזומנים בשלוש השנים הראשונות, בעוד שבמציאות, המשקיע יצטרך להיות מסוגל לעמוד בשלוש השנים הראשונות ללא כל תזרים מזומנים חיובי מהפרויקט.
יתרונות
חסרונות
כיצד משפיע הפחת על שיעור התשואה החשבונאי?
הפחת יפחית את שיעור התשואה החשבונאי. פחת הוא עלות ישירה ומפחית את הערך של נכס או רווח של חברה. ככזה, זה יקטין את ההחזר של השקעה או פרויקט כמו כל עלות אחרת.
מהם כללי ההחלטה לגבי שיעור התשואה החשבונאי?
כאשר מוצגת לחברה אפשרות למספר פרויקטים להשקעה, כלל ההחלטה קובע כי על חברה לקבל את הפרויקט עם שיעור התשואה החשבונאי הגבוה ביותר כל עוד התשואה שווה לפחות לעלות ההון.
מה ההבדל בין ARR ל-IRR?
ההבדל העיקרי בין ARR ל-IRR הוא ש-IRR היא נוסחת תזרים מזומנים מוזלת בעוד ARR היא נוסחת תזרים מזומנים לא מוזלת. נוסחת תזרים מזומנים לא מוזלת אינה לוקחת בחשבון את הערך הנוכחי של תזרימי מזומנים עתידיים שייווצרו על ידי נכס או פרויקט. בהקשר זה, ה-ARR אינו כולל את ערך הזמן של הכסף לפיו ערך הדולר שווה היום יותר מאשר מחר כי ניתן להשקיע אותו.
סיכום ומסקנות
שיעור התשואה החשבונאי (ARR) הוא נוסחה פשוטה המאפשרת למשקיעים ולמנהלים לקבוע את הרווחיות של נכס או פרויקט. בגלל קלות השימוש שלו וקביעת הרווחיות, הוא כלי שימושי בקבלת החלטות. עם זאת, הנוסחה אינה לוקחת בחשבון את תזרימי המזומנים של השקעה או פרויקט, ציר הזמן הכולל של התשואה ועלויות אחרות, המסייעות לקבוע את הערך האמיתי של השקעה או פרויקט.
