מה זה ירי יתר?
מה זה ירי יתר? בכלכלה, חריגת יתר, הידועה גם בשם השערת חריגה של שער החליפין, היא דרך לחשוב ולהסביר רמות גבוהות של תנודתיות בשערי החליפין תוך שימוש במושג דביקות המחיר.
מה זה ירי יתר? – נקודות מרכזיות
הבנת ירי יתר
חריגה-יתר הוצגה לעולם על ידי Rüdiger Dornbusch, כלכלן גרמני בעל שם המתמקד בכלכלה בינלאומית, כולל מדיניות מוניטרית, פיתוח מאקרו-כלכלי, צמיחה וסחר בינלאומי. דורנבוש הציגה לראשונה את המודל, הידוע כיום כ-Dornbusch Overshooting Model, במאמר המפורסם "Expectations and Exchange Rate Dynamics", שפורסם ב-1976 ב-Journal of Political Economy.
לפני דורנבוש, כלכלנים האמינו בדרך כלל שהשווקים צריכים, באופן אידיאלי, להגיע לאיזון ולהישאר שם. כמה כלכלנים טענו כי התנודתיות היא אך ורק תוצאה של ספקולנטים וחוסר יעילות בשוק המט"ח, כגון מידע א-סימטרי או מכשולי הסתגלות.
דורנבוש דחה את הדעה הזו. במקום זאת, הוא טען שתנודתיות היא יותר מהותית לשוק מאשר זו, הרבה יותר לטבועה בשוק מאשר להיות תוצאה של חוסר יעילות באופן פשוט ובלעדי. באופן עקרוני יותר, דורנבוש טען שבטווח הקצר, שיווי משקל מושג בשווקים הפיננסיים, ובטווח הארוך, מחיר הסחורה מגיב לשינויים הללו בשווקים הפיננסיים.
מודל ה-overshooting
מודל החריגה טוען ששער החליפין יגיב באופן זמני לשינויים במדיניות המוניטרית כדי לפצות על מחירים דביקים של סחורות במשק. המשמעות היא שבטווח הקצר, רמת שיווי המשקל תושג באמצעות שינויים במחירי השוק הפיננסיים, ולא באמצעות שינויים במחירי הסחורות עצמם. בהדרגה, ככל שמחירי הסחורות מתפוגגים ומסתגלים למציאות של מחירי שוק פיננסי אלו, גם השוק הפיננסי, לרבות שוק המט"ח, מסתגל למציאות פיננסית זו.
אז, בתחילה, שוקי המט"ח מגיבים יתר על המידה לשינויים במדיניות המוניטרית, מה שיוצר שיווי משקל בטווח הקצר. לאחר מכן, כאשר מחירי הסחורות מגיבים בהדרגה למחירי השווקים הפיננסיים הללו, שוקי המט"ח מרככים את תגובתם ויוצרים שיווי משקל ארוך טווח. לפיכך, תהיה תנודתיות רבה יותר בשער החליפין עקב חריגות יתר ותיקונים הבאים ממה שהיה צפוי.
נסיבות ייחודיות
למרות שהמודל של דורנבוש היה משכנע, בתחילה הוא גם נחשב כקיצוני משהו בשל ההנחה שלו על מחירים דביקים. כיום, מחירים דביקים מתקבלים כמתאימים לתצפיות כלכליות אמפיריות, ומודל ה-Overshooting של Dornbusch נחשב באופן נרחב כמבשר הכלכלה הבינלאומית המודרנית. למעשה, חלק אמרו שזה "מסמן את לידתה של המקרו-כלכלה הבינלאומית המודרנית".
מודל החריגה נחשב למשמעותי במיוחד מכיוון שהוא הסביר את התנודתיות בשער החליפין בתקופה שבה העולם עבר מחילופי שערים קבועים לשטפים. קנת רוגוף, במהלך תפקידו כיועץ כלכלי ומנהל מחלקת המחקר בקרן המטבע הבינלאומית (IMF), אמר כי המאמר של דורנבוש כפה "ציפיות רציונליות" על שחקנים פרטיים לגבי שערי חליפין. "ציפיות רציונליות הן דרך לכפות עקביות כוללת על הניתוח התיאורטי של האדם", כתב רוגוף במלאת 25 שנה לעיתון.
