מהו יחס CAPE?
מהו יחס CAPE? יחס CAPE הוא מדד הערכת שווי המשתמש ברווחים ריאליים למניה (EPS) על פני תקופה של 10 שנים כדי להחליק תנודות ברווחי החברות המתרחשות על פני תקופות שונות של מחזור עסקים. יחס ה-CAPE, באמצעות ראשי התיבות של יחס מחיר לרווח מותאם מחזורית, זכה לפופולריות על ידי פרופסור מאוניברסיטת ייל רוברט שילר. זה ידוע גם בשם Shiler P/E יחס. יחס P/E הוא מדד הערכת שווי המודד את מחיר המניה ביחס לרווחי החברה למניה. EPS הוא הרווח של החברה חלקי מניות המניות הקיימות. היחס מיושם בדרך כלל על מדדי מניות רחבים כדי להעריך אם השוק מוערך בחסר או מוערך יתר על המידה. בעוד שיחס ה-CAPE הוא מדד פופולרי וברחב מעקב, כמה מתרגלים מובילים בתעשייה הטילו ספק בתועלתו כמנבא של תשואות עתידיות בשוק המניות.
מהו יחס CAPE? – היחס מיושם בדרך כלל על מדדי מניות רחבים כדי להעריך אם השוק מוערך בחסר או מוערך יתר על המידה. בעוד שיחס ה-CAPE הוא מדד פופולרי וברחב מעקב, כמה מתרגלים מובילים בתעשייה הטילו ספק בתועלתו כמנבא של תשואות עתידיות בשוק המניות.
מהו יחס CAPE? – מה יחס CAPE אומר לך?
רווחיות החברה נקבעת במידה ניכרת על ידי השפעות שונות של המחזור הכלכלי. במהלך הרחבות, הרווחים עולים במידה ניכרת כאשר הצרכנים מוציאים יותר כסף, אך במהלך מיתון, הצרכנים קונים פחות, הרווחים צונחים ויכולים להפוך להפסדים. בעוד שתנודות הרווח הן הרבה יותר גדולות עבור חברות במגזרים מחזוריים – כמו סחורות ופיננסים – מאשר עבור חברות אינדפנסיביות, כגון שירותים ותרופות, חברות מעטות יכולות לשמור על רווחיות יציבה מול מיתון עמוק.
מכיוון שתנודתיות ברווחים למניה גורמת גם ליחסי רווח-מחיר (P/E) שמקפצים באופן משמעותי, בנג'מין גרהם ודיוויד דוד המליצו בספרם המכובד משנת 1934, Security Analysis, כי לבחינת יחסי שווי, יש להשתמש בממוצע של רווחים על פני שבע או עשר שנים רצוי.
נקודות מרכזיות
דוגמה ל-CAPE Ratio בשימוש
יחס המחיר לרווח המותאם למחזוריות (CAPE) הגיע תחילה לאור הזרקורים בדצמבר 1996, לאחר שרוברט שילר וג'ון קמפבל הציגו מחקר בפני הפדרל ריזרב שהצביע על עליית מחירי המניות הרבה יותר מהר מהרווחים. בחורף 1998, שילר וקמפבל פרסמו את המאמר פורץ הדרך שלהם "יחסי שווי ותחזית שוק המניות לטווח ארוך", שבו הם החליקו את הרווחים ל-S&P 500 על ידי לקיחת ממוצע של רווחים ריאליים במהלך 10 השנים האחרונות, אחורה עד 1872.
יחס זה היה בשיא של 28 בינואר 1997, כאשר המקרה הנוסף היחיד (באותה תקופה) של יחס גבוה יחסית התרחש בשנת 1929. שילר וקמפבל טענו שהיחס מנבא שהערך האמיתי של השוק יהיה נמוך ב-40% בעשר שנים ממה שהיה אז. התחזית הזו הוכיחה את עצמה כנוכחית להפליא, שכן קריסת השוק של 2008 תרמה לצניחת ה-S&P 500 ב-60% מאוקטובר 2007 למרץ 2009.
יחס ה-CAPE ל-S&P 500 טיפס בהתמדה בעשור השני של המילניום הזה כשההתאוששות הכלכלית בארה"ב צברה תאוצה, ושערי המניות הגיעו לרמות שיא. נכון ליוני 2018, יחס ה-CAPE עמד על 33.78, בהשוואה לממוצע לטווח ארוך של 16.80. העובדה שהיחס בעבר עלה רק על 30 בשנים 1929 ו-2000 עוררה ויכוח סוער בשאלה האם הערך המוגבר של היחס מבשר על תיקון משמעותי בשוק.
מגבלות של יחס CAPE
מבקרי יחס CAPE טוענים שהוא אינו שימושי במיוחד מכיוון שהוא מטבעו צופה לאחור, ולא צופה פני עתיד. בעיה נוספת היא שהיחס מסתמך על רווחי GAAP (עקרונות חשבונאיים מקובלים), שעברו שינויים ניכרים בשנים האחרונות.
ביוני 2016, ג'רמי סיגל מבית הספר וורטון פרסם מאמר בו אמר כי תחזיות של תשואות מניות עתידיות באמצעות יחס CAPE עשויות להיות פסימיות מדי בגלל השינויים באופן חישוב הרווחים לפי GAAP. סיגל אמרה כי שימוש בנתוני רווחים עקביים כגון רווחים תפעוליים או NIPA (חשבון הכנסה לאומית ומוצר) לאחר מס רווחי תאגידים, במקום רווחי GAAP, משפר את יכולת החיזוי של מודל ה-CAPE וחוזה תשואות גבוהות יותר של מניות בארה"ב.
