מה זה לעשות למלאי (MTS)?
מה זה לעשות למלאי (MTS)? הפוך למלאי (MTS) היא אסטרטגיית ייצור מסורתית המשמשת עסקים כדי להתאים את המלאי לדרישת הצרכנים הצפויה. במקום להגדיר רמת ייצור ולאחר מכן לנסות למכור סחורות, חברה המשתמשת ב-MTS תעריך כמה הזמנות המוצרים שלה יכולים לייצר, ואז תספק מספיק מלאי כדי לעמוד בהזמנות הללו.
מה זה לעשות למלאי (MTS)? – נקודות מרכזיות
איך עובד במלאי (MTS).
שיטת היצור למלאי דורשת תחזית מדויקת של הביקוש כדי לקבוע כמה מלאי היא מייצרת. אם ניתן להעריך במדויק את הביקוש למוצר, אסטרטגיית MTS היא בחירה יעילה לייצור.
בתיאוריה, שיטת MTS היא דרך של חברה להיערך לעליות וירידות בביקוש. עם זאת, מספרי מלאי, וכתוצאה מכך, ייצור, מתקבלים בדרך כלל באמצעות יצירת תחזיות ביקוש עתידיות שיש להן בסיס בנתוני העבר.
אם התחזית תהיה אפילו מעט נמוכה, החברה עשויה לגלות שיש להם יותר מדי מלאי ונזילות מוגבלת, או מעט מדי מלאי ופוטנציאל רווח שלא מומש. אפשרות זו של טעות היא החיסרון העיקרי של שימוש במערכת MTS לייצור. מידע שגוי עלול להוביל לעודף מלאי, למלאי מלאי (מלאי לא זמין) ולהפסדי הכנסות. זה יכול גם להוביל לחוסר יכולת לעמוד בביקוש, מה שמפחית את פוטנציאל ההכנסה. במגזרים בקצב מהיר כמו אלקטרוניקה או טכנולוגיית מחשבים, מלאי עודף יכול להתיישן במהירות.
כמו כן, גישת MTS מחייבת עסק לתכנן מחדש את הפעילות בזמנים ספציפיים, במקום לשמור על רמה יציבה של ייצור לאורך כל השנה. התאמה קבועה זו עשויה לעלות ביוקר, והעלויות המוגדלות חייבות לעבור לצרכן או להיספג על ידי החברה.
חלופות להכנת מלאי (MTS)
אסטרטגיות ייצור חלופיות נפוצות הנמנעות מהחסרונות של MTS כוללות יצירה לפי הזמנה (MTO) והרכבה לפי הזמנה (ATO). שניהם קושרים את הייצור לביקוש, אך במקרה של MTO, הפלט של פריט מתחיל לאחר שהחברה מקבלת הזמנת לקוח תקפה. ATO היא משהו כמו פשרה בין MTS ל-MTO – חלקים בסיסיים נבנים מראש, אבל מוצר מוגמר לא נוצר עד שנכנסת הזמנה חוקית.
דוגמה ל-Make to Stock (MTS)
חברות יצרניות משתמשות לרוב בשיטת MTS כדי להתכונן לתקופות של ייצור גבוה. לדוגמה, קמעונאים רבים, כגון Target, מייצרים את רוב המכירות שלהם ברבעון הרביעי של השנה. עבור החברות היצרניות המספקות לקמעונאים אלה, רוב הייצור שלהן צריך להגיע ברבעון השני והשלישי של השנה, כדי להתכונן לעלייה בביקוש.
באמצעות שיטת הייצור של MTS, נניח שקבוצת LEGO, יצרנית לבני LEGO הפופולריות וצעצועים אחרים, מסתכלת אחורה על השנים הקודמות שלה ומשערת, בהתבסס על נתוני העבר, שהביקוש יגדל ב-40% ברבעון הרביעי לעומת רבע שלישי. לשם הכנה, היצרנית מייצרת 40% יותר מהצעצועים שלה ביולי, אוגוסט וספטמבר כדי לעמוד בתחזיות הביקוש לרבעון הרביעי. בנוסף, במהלך הרבעון הרביעי, LEGO בוחנת את מספרי העבר כדי לראות כמה הביקוש יירד מסוף השנה לרבעון הראשון של השנה החדשה, ותפחית את הייצור בהתאם.
אם LEGO מאמצת אסטרטגיית MTO, היא לא תגדיל את הייצור של, נניח, לבני LEGO שלה ב-40%, אלא אם Target תשלח עבורם הזמנה גדולה יותר. אם היא הייתה נוקטת בגישת ATO, ייתכן שהלבנים המוגדלות היו מוכנות ומוכנות, אבל לא הייתה מרכיבה ערכות ארוזות שלמות שלהן עד שהיא קיבלה את ההזמנה של Target. בדרך זו, הסיכון של תחזית ביקוש לא מדויקת מצטמצם, מכיוון שגם LEGO וגם Target חולקים אותה.
מהם היתרונות של Make to Stock?
אחד היתרונות העיקריים של אסטרטגיית הייצור למלאי (MTS) הוא היכולת לייצר מלאי על סמך ביקוש צרכני צפוי. MTS מאפשרת לחברה להימנע ממלאי רב או קטן מדי.
מהם החסרונות של Make to Stock?
על מנת להפוך למלאי להיות אסטרטגיה יעילה תחזיות מדויקות הן חובה. תחזית לא מדויקת יכולה להיגרם היא עודף מלאי או חוסר יכולת לעמוד בביקוש.
מהי דוגמה של Make to Stock?
אסטרטגיית היצור למלאי עשויה לשמש חברות המייצרות מוצרים שנוטים להיות פופולריים במיוחד בתקופת החגים. למשל, יצרן צעצועים יחזה את הביקוש של הצרכנים וייצר מוצרים בהתאם.
סיכום ומסקנות
הפוך למלאי היא אסטרטגיית ייצור מסורתית התואמת את המלאי לביקוש הצרכני החזוי. האפקטיביות של גישת MTS תלויה לחלוטין ביכולתה של חברה לחזות נכון את הביקוש העתידי שיהיה ללקוחות למוצריה. אם תחזית מחמיצה את המטרה, חברה יכולה להישאר עם מלאי עודף או לא מספיק, מה שעלול להשפיע לרעה על השורה התחתונה שלה.
