מהו דגם Heckscher-Ohlin?
מהו דגם Heckscher-Ohlin? מודל Heckscher-Ohlin הוא תיאוריה כלכלית המציעה למדינות לייצא את מה שהן יכולות לייצר בצורה היעילה והרב ביותר. המכונה גם מודל H-O או מודל 2x2x2, הוא משמש להערכת סחר, וליתר דיוק, את שיווי המשקל של הסחר בין שתי מדינות בעלות התמחויות ומשאבי טבע משתנים. המודל מדגיש ייצוא של סחורות הדורשות גורמי ייצור שיש למדינה בשפע. זה גם מדגיש את הייבוא של סחורות שמדינה לא יכולה לייצר באותה יעילות. היא נוקטת בעמדה שמדינות צריכות לייצא באופן אידיאלי חומרים ומשאבים שיש להם עודף מהם, תוך יבוא פרופורציונלי של המשאבים הדרושים להם.
מהו דגם Heckscher-Ohlin? – המודל מדגיש ייצוא של סחורות הדורשות גורמי ייצור שיש למדינה בשפע. זה גם מדגיש את הייבוא של סחורות שמדינה לא יכולה לייצר באותה יעילות. היא נוקטת בעמדה שמדינות צריכות לייצא באופן אידיאלי חומרים ומשאבים שיש להם עודף מהם, תוך יבוא פרופורציונלי של המשאבים הדרושים להם.
מהו דגם Heckscher-Ohlin? – אַזהָרָה
היסודות של מודל Heckscher-Ohlin
העבודה העיקרית מאחורי מודל Heckscher-Ohlin הייתה מאמר שוודי משנת 1919 שנכתב על ידי אלי Heckscher בבית הספר לכלכלה בשטוקהולם. תלמידו, ברטיל אולין, הוסיף אותו בשנת 1933. הכלכלן פול סמואלסון הרחיב את המודל המקורי באמצעות מאמרים שנכתבו ב-1949 ו-1953. יש המתייחסים אליו כמודל הקשר-אולין-סמואלסון מסיבה זו.
מודל Heckscher-Ohlin מסביר באופן מתמטי כיצד מדינה צריכה לפעול ולסחור כאשר המשאבים אינם מאוזנים ברחבי העולם. הוא מצביע על איזון מועדף בין שתי מדינות, כל אחת עם המשאבים שלה.
המודל אינו מוגבל לסחורות סחירות. הוא משלב גם גורמי ייצור אחרים כגון עבודה. עלויות העבודה משתנות ממדינה אחת לאחרת, כך שמדינות עם כוח עבודה זול צריכות להתמקד בעיקר בייצור מוצרים עתירי עבודה, לפי המודל.
ראיות תומכות במודל Heckscher-Ohlin
למרות שמודל Heckscher-Ohlin נראה הגיוני, רוב הכלכלנים התקשו למצוא ראיות תומכות בו. נעשה שימוש במגוון מודלים אחרים כדי להסביר מדוע מדינות מתועשות ומפותחות נוטות באופן מסורתי למסחר זו עם זו ומסתמכות פחות על סחר עם שווקים מתפתחים.
השערת לינדר מתארת ומסבירה תיאוריה זו. הוא קובע כי מדינות בעלות הכנסה דומה דורשות מוצרים בעלי ערך דומה וכי הדבר מוביל אותן לסחור ביניהן.
דוגמה בעולם האמיתי של דגם Heckscher-Ohlin
למדינות מסוימות יש מאגרי נפט נרחבים אך יש להם מעט מאוד עפרות ברזל. בינתיים, מדינות אחרות יכולות לגשת בקלות ולאחסן מתכות יקרות, אבל יש להן מעט בחקלאות.
לדוגמה, הולנד ייצאה כמעט 577 מיליון דולר בדולר ארה"ב ב-2019, לעומת יבוא באותה שנה של כ-515 מיליון דולר. שותפת היבוא והיצוא המובילה שלה הייתה גרמניה. יבוא על בסיס קרוב לשוויון אפשר לה לייצר ולספק את היצוא שלה בצורה יעילה וחסכונית יותר.
המודל מדגיש את היתרונות של סחר בינלאומי ואת היתרונות הגלובליים לכולם, כאשר כל מדינה משקיעה את מירב המאמצים בייצוא משאבים שנמצאים בשפע באופן טבעי. כל המדינות מרוויחות כשהן מייבאות את המשאבים החסרים להן באופן טבעי. מכיוון שעם לא צריך להסתמך רק על שווקים פנימיים, הוא יכול לנצל את הביקוש הגמיש. עלות העבודה עולה והפרודוקטיביות השולית יורדת ככל שיותר מדינות ושווקים מתפתחים מתפתחים. מסחר בינלאומי מאפשר למדינות להסתגל לייצור מוצרים עתירי הון, דבר שלא יהיה אפשרי אם כל מדינה תמכור סחורות באופן פנימי בלבד.
