מהם תקני דיווח כספי בינלאומיים (IFRS)?
מהם תקני דיווח כספי בינלאומיים (IFRS)?
תקני דיווח כספי בינלאומיים (IFRS) הם קבוצה של כללים חשבונאיים לדוחות הכספיים של חברות ציבוריות שנועדו להפוך אותם עקביים, שקופים וניתנים להשוואה בקלות ברחבי העולם.
ל-IFRS יש כיום פרופילים מלאים עבור 167 תחומי שיפוט, כולל אלה באיחוד האירופי. ארצות הברית משתמשת במערכת שונה, העקרונות החשבונאיים המקובלים (GAAP).1
ה-IFRS מופק על ידי המועצה הבינלאומית לתקני חשבונאות (IASB).
מערכת ה-IFRS מתבלבלת לפעמים עם תקני חשבונאות בינלאומיים (IAS), שהם התקנים הישנים יותר שה-IFRS החליפו ב-2001.
נקודות מפתח
- תקני דיווח כספי בינלאומיים (IFRS) נוצרו כדי להביא עקביות ויושרה לתקנים ולנהלים חשבונאיים, ללא קשר לחברה או למדינה.
- הם הונפקו על ידי מועצת התקנים לחשבונאות שבסיסה בלונדון (IASB) ועוסקות בשמירת רישומים, דיווח חשבונות והיבטים אחרים של דיווח כספי.
- מערכת ה-IFRS החליפה את תקני החשבונאות הבינלאומיים (IAS) בשנת 2001.
- IFRS מטפח שקיפות ארגונית רבה יותר.
- IFRS אינו בשימוש על ידי כל המדינות; לדוגמה, ארה"ב משתמשת בעקרונות חשבונאיים מקובלים (GAAP).
הבנת תקני דיווח כספי בינלאומיים (IFRS)
IFRS מפרט בפירוט כיצד חברות חייבות לשמור על הרישומים שלהן ולדווח על ההוצאות וההכנסות שלהן. הם הוקמו כדי ליצור שפה חשבונאית משותפת שאפשר להבין אותה ברחבי העולם על ידי משקיעים, רואי חשבון, רגולטורים ממשלתיים וגורמים מעוניינים אחרים.
הסטנדרטים נועדו להביא עקביות לשפה, שיטות עבודה והצהרות חשבונאיות, ולסייע לעסקים ולמשקיעים לקבל ניתוחים פיננסיים והחלטות מושכלות.
הם פותחו על ידי המועצה הבינלאומית לתקני חשבונאות, שהיא חלק מקרן IFRS ללא מטרות רווח, שבסיסה בלונדון. הקרן אומרת שהיא קובעת את הסטנדרטים כדי "להביא שקיפות, אחריות ויעילות לשווקים הפיננסיים ברחבי העולם".2
IFRS לעומת GAAP
חברות ציבוריות בארה"ב נדרשות להשתמש במערכת מתחרה, העקרונות החשבונאיים המקובלים (GAAP). תקני GAAP פותחו על ידי המועצה לחשבונאות לתקנים פיננסיים (FSAB) והמועצה לתקינה בחשבונאות ממשלתית (GASB).
רשות ניירות ערך (SEC) הודיעה כי היא לא תעבור לתקני דיווח כספי בינלאומיים, אך תמשיך לבחון הצעה לאפשר למידע IFRS להשלים את ההגשות הפיננסיות בארה"ב.3
ישנם הבדלים בין דיווח לפי IFRS ו-GAAP . לדוגמה, IFRS אינו מחמיר בהגדרת הכנסות ומאפשר לחברות לדווח על הכנסות מוקדם יותר. מאזן המשתמש במערכת זו עשוי להראות זרם הכנסות גבוה יותר מגרסה GAAP של אותו מאזן.
ל-IFRS יש גם דרישות שונות לדיווח על הוצאות. לדוגמה, אם חברה מוציאה כסף על פיתוח או על השקעה לעתיד, זה לא בהכרח חייב להיות מדווח כהוצאה. ניתן להשתמש באותיות רישיות במקום זאת.
דרישות IFRS סטנדרטיות
IFRS מכסה מגוון רחב של פעילויות חשבונאיות. ישנם היבטים מסוימים של הפרקטיקה העסקית שעבורם IFRS קובע כללים מחייבים.
- הצהרת מצב פיננסי : זהו המאזן . IFRS משפיע על דרכי הדיווח של מרכיבי המאזן.
- הצהרת הכנסה כוללת : זה יכול ללבוש צורה של הצהרה אחת או להיות מופרד לדוח רווח והפסד ודוח על הכנסה אחרת, כולל רכוש וציוד.
- הצהרת שינויים בהון העצמי: ידוע גם בתור הצהרת רווחים עודפים, זה מתעד את השינוי של החברה ברווחים או ברווח עבור התקופה הפיננסית הנתונה.
- הצהרת תזרימי מזומנים : דוח זה מסכם את העסקאות הפיננסיות של החברה בתקופה הנתונה, תוך הפרדת תזרים מזומנים לתפעול, השקעה ומימון.4
בנוסף לדוחות הבסיסיים הללו, חברה חייבת לתת סיכום של המדיניות החשבונאית שלה. הדוח המלא נראה לעתים קרובות זה לצד זה עם הדוח הקודם כדי להציג את השינויים ברווח והפסד.5
חברת אם חייבת ליצור דוחות חשבון נפרדים עבור כל אחת מחברות הבת שלה.
חברות סיניות אינן משתמשות ב-IFRS או GAAP. הם משתמשים בתקני חשבונאות סיניים לעסקים עסקיים (ASBEs).6
היסטוריה של IFRS
מקורם של IFRS באיחוד האירופי מתוך כוונה להנגיש ענייני עסקים וחשבונות ברחבי היבשת. היא אומצה במהירות כשפה חשבונאית נפוצה.
למרות שארה"ב וכמה מדינות אחרות אינן משתמשות ב-IFRS, נכון לעכשיו 167 תחומי שיפוט עושים זאת, מה שהופך את IFRS למערכת התקנים הנפוצה ביותר בעולם.1
מי משתמש ב-IFRS?
IFRS נדרש לשמש חברות ציבוריות המבוססות ב-167 תחומי שיפוט, כולל כל המדינות באיחוד האירופי וכן קנדה, הודו, רוסיה, דרום קוריאה, דרום אפריקה וצ'ילה. לארה"ב ולסין יש מערכות משלהן.1
כיצד IFRS שונה מ-GAAP?
לשתי המערכות יש אותה מטרה: בהירות ויושר בדיווח הכספי של חברות ציבוריות.
IFRS תוכנן כגישה מבוססת תקנים שניתן להשתמש בה בינלאומית. GAAP היא מערכת מבוססת כללים המשמשת בעיקר בארה"ב
למרות שרוב העולם משתמש בתקני IFRS, הוא עדיין לא חלק מעולם החשבונאות הפיננסית בארה"ב. ה-SEC ממשיכה לבחון את המעבר ל-IFRS אך עדיין לא עשתה זאת.
קיימים מספר הבדלים מתודולוגיים בין שתי המערכות. לדוגמה, GAAP מאפשר לחברה להשתמש באחת משתי שיטות עלות המלאי: First In, First Out (FIFO) או Last In, First Out (LIFO). עם זאת, LIFO אסור לפי IFRS .
מדוע IFRS חשוב?
IFRS מטפח שקיפות ואמון בשווקים הפיננסיים הגלובליים ובחברות הרשומות בהן את מניותיהן. אם סטנדרטים כאלה לא היו קיימים, המשקיעים היו נרתעים יותר להאמין לדוחות הכספיים ולמידע אחר שמציגים להם חברות. ללא אמון זה, אנו עשויים לראות פחות עסקאות וכלכלה פחות איתנה.
IFRS גם מסייע למשקיעים לנתח חברות על ידי כך שהקל לבצע השוואות "תפוחים לתפוחים" בין חברה אחת לאחרת ולניתוח יסודי של ביצועי החברה.
בשורה התחתונה
תקני הדיווח הכספי הבינלאומיים (IFRS) הם קבוצה של כללים חשבונאיים לחברות ציבוריות במטרה להפוך את הדוחות הכספיים של החברה לעקביים, שקופים וניתנים להשוואה בקלות ברחבי העולם. זה עוזר למטרות ביקורת, מס והשקעות.