הגדרה וביקורות של חוק רובינסון-פטמן

מהו חוק רובינסון-פטמן?

מהו חוק רובינסון-פטמן? חוק רובינסון-פטמן הוא חוק פדרלי שהתקבל בשנת 1936 כדי להוציא אל מחוץ לחוק אפליה. חוק רובינסון-פטמן הוא תיקון לחוק ההגבלים העסקיים של קלייטון משנת 1914, ואמור למנוע תחרות "בלתי הוגנת".

post-image-3

מהו חוק רובינסון-פטמן? – נקודות מרכזיות

  • חוק רובינסון-פטמן הוא חוק פדרלי שנועד למנוע אפליית מחירים.
  • מהו חוק רובינסון-פטמן?

  • החוק מונע מהמפיצים לגבות מחירים שונים מקמעונאים שונים.
  • החוק חל רק על סחר בין-מדינתי ומכיל פטור ספציפי ל"אגודות שיתופיות".
  • המעשה זכה לביקורת רבה מצד כלכלנים וחוקרי משפט ממגוון טעמים.
  • הבנת חוק רובינסון-פטמן

    מהו חוק רובינסון-פטמן?חוק רובינסון-פטמן מחייב עסק למכור את מוצריו באותו מחיר ללא קשר למי הקונה. היא נועדה למנוע מרוכשים בנפח גדול להשיג יתרון על פני קונים בנפח קטן. החוק חל רק על מכירות של מוצרים מוחשיים שהסתיימו במסגרת זמן קרובה למדי, כאשר הסחורה הנמכרת דומות באיכותן. החוק אינו חל על מתן שירותים כגון שירות טלפון סלולרי, טלוויזיה בכבלים וחכירת מקרקעין.

    החוק בא כדי להילחם בשיטות סחר בלתי הוגנות שאפשרו לחנויות הרשת לרכוש מוצרים במחירים נמוכים יותר מאשר קמעונאים אחרים. זו הייתה החקיקה הראשונה שניסתה למנוע אפליית מחירים. זה דרש שהמוכר יציע ללקוחות את אותם תנאי מחיר ברמת מסחר נתונה. המעשה הטיל עונשים פליליים על הפרות אך הכיל פטור ספציפי ל"אגודות שיתופיות".

    האכיפה והתמיכה בחוק התמודדו עם אתגרים לאורך השנים בגלל מורכבות החוק והמתחים בינו, שיטות עסקיות נפוצות של תחרות מחירים והיבטים אחרים של דיני ההגבלים העסקיים. בהכנעה ללחצים בתעשייה, האכיפה הפדרלית של חוק רובינסון-פטמן פסקה למספר שנים בסוף שנות ה-60. דבר זה הותיר את אכיפת המעשה עד לפעולות פרטיות של תובעים בודדים נגד עסקים אחרים, שתמיד היו קשות בשל מורכבות הבנת החוק ויישומו. באמצע שנות ה-70 היה ניסיון לא מוצלח לבטל את החוק. ועדת הסחר הפדרלית החיה זמנית את השימוש בו בסוף שנות ה-80. האכיפה שוב ירדה מאז שנות ה-90.

    איך פועל חוק רובינסון-פטמן

    החוק אוסר בדרך כלל על מכירות המפלות במחיר במכירת סחורות למפיצים במעמד שווה, כאשר השפעתן של מכירות כאלה היא הפחתת התחרות ועלולה להעניק ללקוחות מועדפים יתרון בשוק שאינו קשור ליעילותם בפועל. המחיר מתייחס למחיר נטו וכולל את כל הפיצויים ששולם, לרבות פיצויים עבור פרסום או שירותים אחרים. המוכר גם לא רשאי לזרוק סחורות או שירותים נוספים כדי להוריד את המחיר האפקטיבי. צדדים נפגעים או ממשלת ארה"ב רשאים להגיש תביעה לפי החוק.

    ניתן לגבות חיובים על מכירות הכוללות:

  • אפליה במחיר על לפחות שתי מכירות שהושלמו מאותו מוכר לשני רוכשים שונים.
  • המכירות חייבות לחצות את קווי המדינה.
  • המכירות חייבות להיות במקביל של "סחורות" בדרגה ובאיכות דומות הנמכרות ל"שימוש, צריכה או מכירה חוזרת" בתוך ארצות הברית.
  • ההשפעה חייבת להיות "להפחית באופן משמעותי את התחרות או נוטה ליצור מונופול בכל קו מסחר".
  • דוגמה היפותטית לחוק רובינסון-פטמן

    לדוגמה, חוק רובינסון-פטמן דורש שאם חברת Wholesale ABC מוכרת שתי טלוויזיות בעלות מסך שטוח בגודל 32 אינץ' באיכות שווה – אחת ל-Target ב-10 באוגוסט ואחת ל-Mom and Pop's Shop ב-11 באוגוסט – יש לגבות בשתי החנויות 250 דולר. לכל טלוויזיה. עם זאת, המעשה אינו מחייב שחברת סיטונאות ABC וחברת סיטונאות XYZ ימכרו שתיהן טלוויזיות בעלות מסך שטוח בגודל 32 אינץ' לקמעונאים של allbig-box תמורת 250 דולר לטלוויזיה.

    ביקורת על חוק רובינסון-פטמן

    מהו חוק רובינסון-פטמן?חוק רובינסון-פטמן זכה לביקורת רבה מצד כלכלנים וחוקרי משפט. כמעט בתחילת דרכו נמתחה ביקורת על החוק כבעל פוטנציאל אנטי-תחרותי בעצמו ובמתח עם היבטים אחרים של דיני ההגבלים העסקיים; כהעדפת האינטרסים של חלק מהעסקים על פני האינטרסים של הצרכנים; וכעניין מעשי, נתון מאוד להתעללות אפשרית.

    בכך שהחוק מעלה השלכות משפטיות אפשריות לגביית מחירים נמוכים יותר, הוא תמיד מסתכן בענישה יעילה של תחרות מחירים, שבדרך כלל נתפסת כמועילה כלכלית. יתר על כן, מכיוון שהפרקטיקות שהוצאו מחוץ לחוק כוללות בדרך כלל עסקאות בין עסקים במקום מעורבות ישירה של צרכנים ולעיתים קרובות כרוכה בגביית מחירים נמוכים יותר על נפחים גדולים יותר, נטען לעתים קרובות שהוא נוטה להעדיף את האינטרס של משווקים בעלי עלויות גבוהות יותר, אשר בתורם גובים מחירים גבוהים יותר על פני האינטרסים של הצרכנים שיהנו ממחירים קמעונאיים נמוכים יותר.

    לבסוף, מכיוון שגביית מחירים שונים מלקוחות עסקיים שונים היא נוהג שכיח בקרב עסקים כמעט בכל הענפים ומכיוון שמשאבי אכיפת הגבלים עסקיים בהכרח מוגבלים וקטנים ביחס לגודל הכלכלה, התובעים צריכים להיות מאוד בררניים מתי ובאילו מקרים להמשיך או להסתמך על פעולות אזרחיות פרטיות כדי לאכוף את החוק. כל אחת מהחלופות הללו מציגה פוטנציאל גבוה לתביעות פוגעניות על פי החוק באמצעות תביעות קפריזיות או ממניעים פוליטיים או באמצעות פעולות אזרחיות המונעות על ידי אופורטוניזם ולא על ידי רווחה כלכלית של החברה.

    tradingpedia.co.il -> powered by : Sakara

    פוסטים קשורים

    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

    תבדוק גם את זה
    Close
    Back to top button
    דילוג לתוכן