מהי ריבית נצברת?
מהי ריבית נצברת? בחשבונאות, ריבית נצברת מתייחסת לסכום הריבית שהתגבשה, נכון למועד מסוים, על הלוואה או התחייבות פיננסית אחרת אך טרם שולמה. ריבית נצברת יכולה להיות בצורה של הכנסות מריבית שנצברו, עבור המלווה, או הוצאות ריבית נצברו עבור הלווה. המונח ריבית צבירת מתייחס גם לסכום ריבית האג"ח שהצטברה מאז הפעם האחרונה בה בוצע תשלום ריבית אג"ח.
מהי ריבית נצברת? – המונח ריבית צבירת מתייחס גם לסכום ריבית האג"ח שהצטברה מאז הפעם האחרונה בה בוצע תשלום ריבית אג"ח.
מהי ריבית נצברת? – נקודות מרכזיות
הבנת ריבית נצברת
ריבית נצברת מחושבת החל מהיום האחרון של תקופת החשבון. לדוגמה, נניח שיש לשלם ריבית ב-20 בכל חודש, ותקופת החשבון היא סוף כל חודש קלנדרי. חודש אפריל ידרוש צבירת 10 ימי ריבית, מה-21 עד ה-30. הוא מתפרסם כחלק מהתאמת רשומות היומן בסוף החודש.
ריבית נצברת מדווחת בדוח הרווח כהכנסה או הוצאה, תלוי אם החברה מלווה או מלווה. בנוסף, חלק ההכנסה או ההוצאה שטרם שולמו או נגבו מדווחים במאזן כנכס או התחייבות. מכיוון שהריבית המצטברת צפויה להתקבל או לשלם בתוך שנה אחת, היא מסווגת לעתים קרובות כהתחייבות שוטפת של נכס שוטף.
חשבונאות מצטברת וריבית נצברת
ריבית נצברת היא תוצאה של חשבונאות צבירה, המחייבת להכיר ולתעד עסקאות חשבונאיות כשהן מתרחשות, ללא קשר אם התשלום התקבל או הוצא באותו זמן. המטרה הסופית בעת צבירת ריבית היא להבטיח שהעסקה תירשם בצורה מדויקת בתקופה הנכונה. חשבונאות צבירה שונה מחשבונאות מזומן, המזהה אירוע שבו מזומנים או צורות אחרות של תמורה מחליפות ידיים.
עקרון ההכרה בהכנסות ועקרון ההתאמה הם שניהם היבטים חשובים של חשבונאות צבירה, ושניהם רלוונטיים במושג ריבית נצברת. עיקרון ההכרה בהכנסות קובע כי יש להכיר בהכנסה בתקופה שבה הושגו, ולא בעת קבלת התשלום. עקרון ההתאמה קובע כי יש לרשום הוצאות באותה תקופה חשבונאית כמו ההכנסות הקשורות.
כדי להמחיש כיצד עקרונות אלו משפיעים על הריבית המצטברת, שקול עסק שלוקח הלוואה לרכישת רכב חברה. החברה חייבת בריבית הבנק על הרכב ביום הראשון של החודש העוקב. לחברה יש שימוש ברכב במשך כל החודש הקודם, ולכן היא מסוגלת להשתמש ברכב כדי לנהל עסקים ולהניב הכנסות.
בסוף כל חודש, העסק יצטרך לרשום ריבית שהוא מצפה לשלם ביום שלאחר מכן. בנוסף, הבנק ירשום הכנסות ריבית שנצברו עבור אותה תקופה של חודש, משום שהוא צופה שהלווה ישלם אותן למחרת.
דוגמה לריבית נצברת – חשבונאות
שקול את הדוגמה הבאה. נניח שקיימת הלוואה בסך 20,000$ בריבית של 7.5%, עליה התקבל תשלום עבור התקופה עד היום ה-20 בחודש. בתרחיש זה, כדי לרשום את הסכום הנוסף של הכנסות ריבית שהושגו מה-21 עד ה-30 בחודש, החישוב יהיה כדלקמן:
סכום הריבית המצטברת עבור הצד שמקבל תשלום מוכשר לחשבון הכנסות הריבית ומחויב לחשבון מקבל הריבית. כתוצאה מכך, החוב מגולגל למאזן ומסווג כנכס לטווח קצר. אותו סכום מסווג גם כהכנסה בדוח רווח והפסד.
הריבית המצטברת עבור הצד החייב בתשלום היא זיכוי לחשבון ההתחייבויות הצבורות וחיוב בחשבון הוצאות הריבית. ההתחייבות מתגלגלת למאזן כהתחייבות לטווח קצר, בעוד שהוצאות הריבית מוצגות בדוח רווח והפסד.
שני המקרים מפורסמים כערכים היפוכים, כלומר הם מתהפכות לאחר מכן ביום הראשון של החודש העוקב. זה מבטיח שכאשר עסקת המזומנים מתרחשת בחודש העוקב, ההשפעה נטו היא רק החלק מההכנסה או ההוצאה שהושגו או הוצאו בתקופה הנוכחית נשאר בתקופה הנוכחית.
באמצעות הדוגמה שלמעלה, 123.29 $ (7.5% x (30/365) x $20,000) מתקבלים על ידי החברה המלווה ביום ה-20 של החודש השני. מתוכם, 41.10$ התייחסו לחודש הקודם והוזמנו כרישום יומן מותאם בסוף החודש הקודם כדי להכיר בהכנסה בחודש שבו הושגה. מכיוון שרישום היומן המתאימים מתהפך בחודש השני, ההשפעה נטו היא ש-$82.19 ($123.29 – $41.10) מהתשלום מוכר בחודש השני. זה שווה ערך לריבית של 20 יום בחודש השני.
דוגמה לריבית צבורה – איגרות חוב
ריבית נצברת היא שיקול חשוב בעת רכישה או מכירה של אגרה. איגרות חוב מציעות לבעלים פיצוי על הכסף שהלוו, בצורה של תשלומי ריבית קבועים. תשלומי ריבית אלה, המכונים גם קופונים, משולמים בדרך כלל מדי חצי שנה.
אם איגרת חוב נקנית או נמכרת במועד אחר מלבד שני התאריכים הללו בכל שנה, הרוכש יצטרך להתייחס לסכום המכירה כל ריבית שנצברה מאז תשלום הריבית הקודם. הבעלים החדש יקבל תשלום ריבית מלא של 1/2 שנה במועד התשלום הבא. לפיכך יש לשלם לבעלים הקודם את הריבית שנצברה לפני המכירה.
נניח שאתה מעוניין לקנות אג"ח עם ערך נקוב של $1,000 וקופון חצי שנתי של 5%. תשלום הריבית מתבצע פעמיים בשנה ב-1 ביוני וב-1 בדצמבר ואתה מתכוון לקנות את האג"ח ב-30 בספטמבר. כמה ריבית נצברת תצטרך לשלם?
שוקי האג"ח משתמשים במספר מוסכמות שונות של ספירת ימים במקצת כדי לחשב את הסכום המדויק של הריבית שנצברה. מכיוון שרוב האג"ח הארגוניות והעירוניות של ארה"ב משתמשות במוסכמה של 30/360, אשר מניחה שלכל חודש יש 30 ימים (ללא קשר למספר הימים בפועל בחודש מסוים), נשתמש באותה מוסכמה של ספירת ימים בדוגמה זו.
שלב 1: חשב את מספר הימים המדויק בין תאריך תשלום הקופון האחרון (1 ביוני) לתאריך הרכישה שלך (30 בספטמבר). בדוגמה זו, מספר הימים (בהתבסס על האמנה של 30/360) הוא 120 ימים.
שלב 2: חשב את הריבית המצטברת על ידי הכפלת ספירת הימים בריבית היומית ובערך הנקוב של האג"ח.
לפיכך, ריבית שנצברה = 120 x (5% / 360) * $1,000 = $16.67
שלב 3: הוסף את הריבית שנצברה לערך הנקוב של האג"ח כדי לקבל את מחיר הרכישה שלך.
מחיר רכישה של איגרת חוב = $1,000 + $16.67 = $1,016.67
בתאריך תשלום הקופון הבא (1 בדצמבר), תקבל ריבית של 25$. אך מכיוון ששילמת 16.67 דולר בריבית שנצברה בעת רכישת האג"ח, הריבית נטו שקיבלת על ידך היא 8.33 דולר (25 – 16.67 דולר), שזה בדיוק סכום הריבית שהיית צריך לקבל עבור 60 הימים שבהם היית בבעלותך האג"ח עד תשלום הקופון הבא (30 בספטמבר עד 1 בדצמבר).
