מהי מקרו-כלכלה?
מהי מקרו-כלכלה? מקרו-כלכלה היא ענף בכלכלה החוקר כיצד מתנהגת כלכלה כוללת – השווקים, העסקים, הצרכנים והממשלות. מקרו-כלכלה בוחנת תופעות כלל-משקיות כמו אינפלציה, רמות מחירים, קצב הצמיחה הכלכלית, הכנסה לאומית, תוצר מקומי גולמי (תוצר) ושינויים באבטלה. חלק מהשאלות המרכזיות בהן מתייחסת המקרו-כלכלה כוללות: מה גורם לאבטלה? מה גורם לאינפלציה? מה יוצר או ממריץ צמיחה כלכלית? מאקרו-כלכלה מנסה למדוד את ביצועי הכלכלה, להבין אילו כוחות מניעים אותה, ולחזות כיצד הביצועים יכולים להשתפר.
מהי מקרו-כלכלה? – חלק מהשאלות המרכזיות בהן מתייחסת המקרו-כלכלה כוללות: מה גורם לאבטלה? מה גורם לאינפלציה? מה יוצר או ממריץ צמיחה כלכלית? מאקרו-כלכלה מנסה למדוד את ביצועי הכלכלה, להבין אילו כוחות מניעים אותה, ולחזות כיצד הביצועים יכולים להשתפר.
מהי מקרו-כלכלה? – נקודות מרכזיות
הבנת מאקרו כלכלה
כפי שהמונח מרמז, מאקרו-כלכלה היא תחום מחקר המנתח כלכלה בעדשה רחבה. זה כולל הסתכלות על משתנים כמו אבטלה, תוצר ואינפלציה. בנוסף, מאקרו-כלכלנים מפתחים מודלים המסבירים את הקשרים בין גורמים אלו.
מודלים אלה, והתחזיות שהם מייצרים, משמשים גופים ממשלתיים כדי לסייע בבנייה והערכה של מדיניות כלכלית, מוניטרית ופיסקלית. עסקים משתמשים במודלים כדי לקבוע אסטרטגיות בשווקים מקומיים ועולמיים, ומשקיעים משתמשים בהם כדי לחזות ולתכנן תנועות בסוגי נכסים שונים.
ביישום נכון, תיאוריות כלכליות יכולות להאיר כיצד כלכלות פועלות ואת ההשלכות ארוכות הטווח של מדיניות והחלטות מסוימות. תיאוריה מאקרו-כלכלית יכולה גם לעזור לעסקים ולמשקיעים בודדים לקבל החלטות טובות יותר באמצעות הבנה מעמיקה יותר של ההשפעות של מגמות ומדיניות כלכליות רחבות על התעשיות שלהם.
היסטוריה של מאקרו כלכלה
בעוד שהמונח "מאקרו-כלכלה" אינו כל כך ישן (בשנות הארבעים של המאה הקודמת), רבים ממושגי הליבה של המקרו-כלכלה היו מוקד המחקר במשך זמן רב יותר. נושאים כמו אבטלה, מחירים, צמיחה וסחר הדאיגו כלכלנים מאז תחילת הדיסציפלינה במאה ה-17. אלמנטים של עבודה קודמת של אדם סמית וג'ון סטיוארט מיל התייחסו לנושאים שיוכרו כעת כתחום המקרו-כלכלה.
בצורתה המודרנית, מאקרו-כלכלה מוגדרת לעתים קרובות כמתחילה מג'ון מיינרד קיינס וספרו "התיאוריה הכללית של תעסוקה, ריבית וכסף" בשנת 1936. קיינס הסביר את הנשורת מהשפל הגדול כאשר הסחורות נותרו לא נמכרות, והעובדים היו מובטלים.
לפני הפופולריות של התיאוריות של קיינס, כלכלנים לא הבדילו בדרך כלל בין מיקרו-מאקרו-כלכלה. אותם חוקים מיקרו-כלכליים של היצע וביקוש הפועלים בשווקי סחורות בודדים הובנו כמקיימים אינטראקציה בין שווקים בודדים כדי להביא את הכלכלה לשיווי משקל כללי, כפי שתואר על ידי ליאון וולרס.
הקשר בין שווקי סחורות למשתנים פיננסיים בקנה מידה גדול כמו רמות מחירים וריביות הוסבר באמצעות התפקיד הייחודי שממלא הכסף בכלכלה כאמצעי חליפין על ידי כלכלנים כמו קנוט וויקסל, אירווינג פישר ולודוויג פון מיזס.
מקרו-כלכלה מול מיקרו-כלכלה
מקרו-כלכלה שונה ממיקרו-כלכלה, המתמקדת בגורמים קטנים יותר המשפיעים על בחירות של אנשים וחברות. גורמים שנלמדו הן במיקרו כלכלה והן במאקרו כלכלה משפיעים בדרך כלל זה על זה.
הבחנה מרכזית בין מיקרו-מאקרו-כלכלה היא שאגרגטים מאקרו-כלכליים יכולים לפעמים להתנהג בדרכים שונות מאוד או אפילו הפוכות למשתנים מיקרו-כלכליים דומים. לדוגמה, קיינס התייחס למה שנקרא פרדוקס החסכנות, הטוען שאנשים חוסכים כסף כדי לבנות עושר (מיקרו). עם זאת, כאשר כולם מנסים להגדיל את החיסכון שלו בבת אחת, זה יכול לתרום להאטה במשק ולחוסר עושר במצטבר (מאקרו). הסיבה לכך היא שתהיה הפחתה בהוצאות, תשפיע על הכנסות העסק והורדת שכר העובדים.
בינתיים, המיקרו-כלכלה בוחנת נטיות כלכליות, או מה יכול לקרות כאשר אנשים עושים בחירות מסוימות. אנשים מסווגים בדרך כלל לתת-קבוצות, כגון קונים, מוכרים ובעלי עסקים. שחקנים אלה מקיימים אינטראקציה זה עם זה על פי חוקי ההיצע והביקוש למשאבים, תוך שימוש בכסף ובריביות כמנגנוני תמחור לתיאום.
גבולות המקרו-כלכלה
חשוב גם להבין את מגבלות התיאוריה הכלכלית. תיאוריות נוצרות לעתים קרובות בחלל ריק וחסרות פרטים ספציפיים בעולם האמיתי כמו מיסוי, רגולציה ועלויות עסקה. גם העולם האמיתי מסובך בהחלט וכולל עניינים של העדפה חברתית ומצפון שאינם מתאימים לניתוח מתמטי.
גם עם גבולות התיאוריה הכלכלית, חשוב וכדאי לעקוב אחר אינדיקטורים מקרו-כלכליים משמעותיים כמו תוצר, אינפלציה ואבטלה. הסיבה לכך היא שביצועי החברות, ובהמשך מניותיהן, מושפעים במידה ניכרת מהתנאים הכלכליים שבהם פועלות החברות.
כמו כן, זה יכול להיות בעל ערך רב להבין אילו תיאוריות בעד ומשפיעות על ממשל ממשלתי מסוים. העקרונות הכלכליים הבסיסיים של ממשלה יגידו הרבה על איך אותה ממשלה תתייחס למיסוי, רגולציה, הוצאות ממשלתיות ומדיניות דומה. על ידי הבנה טובה יותר של הכלכלה וההשלכות של החלטות כלכליות, המשקיעים יכולים לקבל לפחות הצצה לעתיד הסביר ולפעול בהתאם בביטחון.
אסכולות מאקרו-כלכליות
תחום המקרו-כלכלה מאורגן בהרבה אסכולות שונות, עם דעות שונות לגבי אופן הפעולה של השווקים ומשתתפיהם.
קלַאסִי
כלכלנים קלאסיים גרסו שהמחירים, השכר והתעריפים גמישים והשווקים נוטים להתנקות אלא אם כן מונעים זאת על ידי מדיניות ממשלתית, בהתבסס על התיאוריות המקוריות של אדם סמית'. המונח "כלכלנים קלאסיים" אינו למעשה אסכולה של מחשבה מאקרו-כלכלית אלא תווית שיושמה תחילה על ידי קרל מרקס ומאוחר יותר על ידי קיינס לציון הוגים כלכליים קודמים שאיתם הם לא הסכימו בהתאמה.
קיינזיאנית
הכלכלה הקיינסיאנית נוסדה בעיקר על בסיס יצירותיו של ג'ון מיינרד קיינס והייתה תחילתה של המקרו-כלכלה כתחום מחקר נפרד ממיקרו-כלכלה. הקיינסיאנים מתמקדים בביקוש המצטבר כגורם העיקרי בנושאים כמו אבטלה ומחזור העסקים.
כלכלנים קיינסיאנים מאמינים שניתן לנהל את מחזור העסקים על ידי התערבות ממשלתית אקטיבית באמצעות מדיניות פיסקלית, שבה ממשלות מוציאות יותר במיתונים כדי לעורר ביקוש או מוציאות פחות בהרחבות כדי להקטין אותו. הם גם מאמינים במדיניות מוניטרית, שבה בנק מרכזי ממריץ הלוואות בריבית נמוכה יותר או מגביל אותה בריבית גבוהה יותר.
כלכלנים קיינסיאנים גם מאמינים שקשיחות מסויימת במערכת, במיוחד מחירים דביקים, מונעות פינוי נאות של היצע וביקוש.
מונטריסט
TheMonetaristschool הוא ענף של הכלכלה הקיינסיאנית הנחשב בעיקר ליצירותיו של מילטון פרידמן. תוך עבודה בתוך מודלים קיינזיאניים והרחבתם, טוענים המוניטריסטים שמדיניות מוניטרית היא בדרך כלל כלי מדיניות יעיל ורצוי יותר לניהול ביקוש מצרפי מאשר מדיניות פיסקלית. עם זאת, מוניטריסטים גם מכירים במגבלות למדיניות המוניטרית שהופכות את הכוונון העדין של הכלכלה לבלתי מומלצת ובמקום זאת נוטים להעדיף דבקות בכללי מדיניות המקדמים שיעורי אינפלציה יציבים.
קלאסי חדש
האסכולה הקלאסית החדשה, יחד עם הקיינסיאנים החדשים, בנויה בעיקר על שילוב יסודות מיקרו-כלכליים במאקרו-כלכלה כדי לפתור את הסתירות התיאורטיות הבולטות בין שני הנושאים.
האסכולה החדשה הקלאסית מדגישה את החשיבות של מיקרו-כלכלה ומודלים המבוססים על התנהגות זו. כלכלנים קלאסיים חדשים מניחים שכל הסוכנים מנסים למקסם את התועלת שלהם ואת הציפיות הרציונליות, שאותן הם משלבים במודלים מאקרו-כלכליים. כלכלנים קלאסיים חדשים מאמינים כי האבטלה היא במידה רבה וולונטרית וכי המדיניות הפיסקלית הניתנת לפי שיקול דעת מערערת את היציבות, בעוד שניתן לשלוט באינפלציה באמצעות מדיניות מוניטרית.
קיינזיאנית חדשה
TheNew Keynesianschool מנסה גם להוסיף יסודות מיקרו-כלכליים לתיאוריות כלכליות קיינזיות מסורתיות. בעוד שהקיינסיאנים החדשים מקבלים שמשקי בית וחברות פועלים על סמך ציפיות רציונליות, הם עדיין טוענים שיש מגוון כשלי שוק, כולל מחירים ושכר דביקים. בגלל ה"דביקות" הזו, הממשלה יכולה לשפר את התנאים המקרו-כלכליים באמצעות מדיניות פיסקלית ומוניטרית.
אוֹסטְרִי
בית הספר האוסטרי הוא בית ספר ותיק יותר לכלכלה שרואה פריחה מחודשת בפופולריות. התיאוריות הכלכליות האוסטריות מתייחסות בעיקר לתופעות מיקרו-כלכליות. עם זאת, הם, כמו כלכלנים קלאסיים כביכול, מעולם לא הפרידו בקפדנות בין מיקרו-מאקרו-כלכלה.
לתיאוריות האוסטריות יש גם השלכות חשובות על מה שנחשב אחרת לנושאים מאקרו-כלכליים. בפרט, תיאוריית מחזור העסקים האוסטרית מסבירה תנודות מסונכרנות (מאקרו-כלכליות) בפעילות הכלכלית בשווקים עקב המדיניות המוניטרית והתפקיד שממלאים הכסף והבנקאות בקישור שווקים (מיקרו-כלכליים) זה לזה ולאורך זמן.
אינדיקטורים מאקרו כלכליים
מקרו-כלכלה הוא תחום רחב למדי, אך שני תחומי מחקר ספציפיים מייצגים את הדיסציפלינה הזו. התחום הראשון הוא הגורמים הקובעים את הצמיחה הכלכלית ארוכת הטווח, או הגידול בהכנסה הלאומית. השני כרוך בגורמים וההשלכות של תנודות קצרות טווח בהכנסה הלאומית ובתעסוקה, המכונה גם מחזור העסקים.
צמיחה כלכלית
צמיחה כלכלית מתייחסת לגידול בייצור המצרפי במשק. כלכלנים מאקרו מנסים להבין את הגורמים שמקדמים או מעכבים את הצמיחה הכלכלית כדי לתמוך במדיניות כלכלית שתתמוך בפיתוח, קידמה ועליית רמת החיים.
כלכלנים יכולים להשתמש באינדיקטורים רבים כדי למדוד ביצועים כלכליים. אינדיקטורים אלה מתחלקים ל-10 קטגוריות:
מחזור העסקים
על פני מגמות צמיחה מאקרו-כלכליות ארוכות טווח, רמות ושיעורי השינוי של משתנים מאקרו-כלכליים משמעותיים כמו תעסוקה ותפוקה לאומית עוברים תנודות. תנודות אלו נקראות הרחבות, פסגות, מיתונים ושפל – הן מתרחשות גם בסדר הזה. כשמתווים על גבי גרף, התנודות הללו מראות שעסקים מתפקדים במחזוריות; לפיכך, זה נקרא מחזור העסקים.
הלשכה הלאומית למחקר כלכלי (NBER) מודדת את מחזור העסקים, המשתמשת בתוצר ובהכנסה הלאומית הגולמית עד לתאריך המחזור. ה-NBER היא גם הסוכנות שמצהירה על תחילתם וסופם של מיתונים והתרחבות.
כיצד להשפיע על מאקרו כלכלה
מכיוון שמקרו-כלכלה היא תחום כה רחב, השפעה חיובית על הכלכלה היא מאתגרת ואורכת הרבה יותר זמן מאשר שינוי התנהגויות הפרט בתוך המיקרו-כלכלה. לכן, לכלכלות צריכה להיות ישות המוקדשת למחקר וזיהוי טכניקות שיכולות להשפיע על שינויים בקנה מידה גדול.
בארה"ב, הפדרל ריזרב הוא הבנק המרכזי עם מנדט לקדם תעסוקה מירבית ויציבות מחירים. שני גורמים אלו זוהו כחיוניים להשפעה חיובית על שינוי ברמה המאקרו-כלכלית.
כדי להשפיע על השינוי, הפד מיישם את המדיניות המוניטרית באמצעות כלים שפיתח לאורך השנים, הפועלים להשפיע על המנדטים הכפולים שלו. יש לו את הכלים הבאים שהוא יכול להשתמש בהם:
הפד מעדכן ללא הרף את הכלים שבהם הוא משתמש כדי להשפיע על הכלכלה, כך שיש לו רשימה של 14 כלים אחרים שנעשה בהם שימוש בעבר שהוא יכול ליישם שוב במידת הצורך.
מהי מקרו-כלכלה בכלכלה?
מאקרו כלכלה היא תחום המחקר של האופן שבו כלכלה כוללת מתנהגת.
מהם 3 החששות העיקריים של מאקרו-כלכלה?
שלושה חששות מקרו-כלכליים עיקריים הם רמת האבטלה, אינפלציה וצמיחה כלכלית.
מדוע מקרוקוניקה חשובה?
מאקרו-כלכלה עוזרת לממשלה להעריך את ביצועי הכלכלה ולהחליט על פעולות שהיא יכולה לנקוט כדי להגדיל או להאט את הצמיחה.
סיכום ומסקנות
מאקרו כלכלה הוא תחום מחקר המשמש להערכת ביצועים ופיתוח פעולות שיכולות להשפיע לטובה על כלכלה. כלכלנים עובדים כדי להבין כיצד גורמים ופעולות ספציפיות משפיעים על התפוקה, התשומה, ההוצאה, הצריכה, האינפלציה והתעסוקה.
לימודי הכלכלה החלו מזמן, אבל התחום לא התחיל להתפתח לצורתו הנוכחית עד שנות ה-1700. למקרו-כלכלה יש כיום חלק גדול בקבלת החלטות ממשלתיות ועסקיות.
