מהו הלם כלכלי?
מהו הלם כלכלי? זעזוע כלכלי מתייחס לכל שינוי במשתנים מקרו-כלכליים בסיסיים או ביחסים שיש לו השפעה מהותית על התוצאות המקרו-כלכליות ועל מדדי הביצועים הכלכליים, כגון אבטלה, צריכה ואינפלציה. זעזועים הם לעתים קרובות בלתי צפויים והם בדרך כלל תוצאה של אירועים הנחשבים שהם מעבר לטווח של עסקאות כלכליות רגילות. לזעזועים כלכליים יש השפעות נרחבות ומתמשכות על הכלכלה, ולפי תיאוריית מחזור העסקים האמיתי (RBC), נחשבים כגורם השורש למיתון ולמחזורים כלכליים.
מהו הלם כלכלי? – לזעזועים כלכליים יש השפעות נרחבות ומתמשכות על הכלכלה, ולפי תיאוריית מחזור העסקים האמיתי (RBC), נחשבים כגורם השורש למיתון ולמחזורים כלכליים.
מהו הלם כלכלי? – נקודות מרכזיות
הבנת זעזועים כלכליים
ניתן לסווג זעזועים כלכליים כמשפיעים בעיקר על הכלכלה דרך צד ההיצע או הביקוש. ניתן גם לסווג אותם לפי מוצאם בתוך או השפעה על מגזר ספציפי של הכלכלה. לבסוף, זעזועים יכולים להיחשב לזעזועים ריאליים או נומינליים, תלוי אם הם מקורם בשינויים בפעילות הכלכלית הריאלית או בשינויים בערכים הנומינליים של משתנים פיננסיים.
מכיוון ששווקים ותעשיות קשורים זה בזה בכלכלה, לזעזועים גדולים להיצע או לביקוש בכל מגזר של המשק יכולים להיות השפעה מאקרו-כלכלית מרחיקת לכת. זעזועים כלכליים יכולים להיות חיוביים (מועילים) או שליליים (מזיקים) לכלכלה, אם כי לרוב כלכלנים, ואנשים נורמליים, מודאגים יותר מזעזועים שליליים.
סוגי זעזועים כלכליים
הלם אספקה
הלם אספקה הוא אירוע שהופך את הייצור בכל המשק לקשה יותר, יקר יותר או בלתי אפשרי עבור לפחות חלק מהתעשיות. עלייה במחיר של סחורות חשובות כמו נפט עלולה לגרום למחירי הדלק להרקיע שחקים, מה שהופך אותו ליקר לשימוש למטרות עסקיות.
אסונות טבע או אירועי מזג אוויר, כגון הוריקנים, שיטפונות או רעידות אדמה גדולות, עלולים לגרום גם לזעזועים באספקה, וכך גם אירועים מעשה ידי אדם כגון מלחמות או אירועי טרור גדולים. כלכלנים מתייחסים לפעמים לרוב הזעזועים בצד ההיצע כ"זעזועים טכנולוגיים".
הלם דרישה
הלם ביקוש מתרחש כאשר חל שינוי פתאומי וניכר בדפוסי ההוצאה הפרטית, בין אם בצורת הוצאה צרכנית מצד צרכנים ואם בהוצאות השקעות מעסקים. ירידה כלכלית בכלכלה של שוק יצוא גדול עלולה ליצור זעזוע שלילי להשקעות עסקיות, במיוחד בענפי היצוא.
התרסקות מחירי הדירות עלולה לגרום לזעזוע ביקוש שלילי מכיוון שמשקי בית מגיבים לאובדן עושר על ידי קיצוץ חד בהוצאות הצריכה. זעזועים של אספקה לסחורות צרכניות עם ביקוש לא-גמיש במחיר, כמו מזון ואנרגיה, עלולים גם להוביל לזעזוע ביקוש על ידי הקטנת ההכנסה הריאלית של הצרכנים. כלכלנים מתייחסים לפעמים לזעזועים בצד הביקוש כאל "זעזועים לא טכנולוגיים".
זעזועים פיננסיים
זעזוע פיננסי הוא כזה שמקורו במגזר הפיננסי של המשק. מכיוון שהכלכלות המודרניות תלויות כל כך בזרימת הנזילות והאשראי כדי לממן פעולות רגילות ותשלומי שכר, זעזועים פיננסיים יכולים להשפיע על כל ענף בכלכלה.
קריסת שוק המניות, משבר נזילות במערכת הבנקאית, שינויים בלתי צפויים במדיניות המוניטרית או פיחות מהיר של מטבע יהיו דוגמאות לזעזועים פיננסיים. זעזועים פיננסיים הם הצורה העיקרית של זעזועים נומינליים, אם כי ברור להשפעתם יכולה להיות השפעה רצינית על הפעילות הכלכלית הריאלית.
הלם מדיניות
זעזועים מדיניות הם שינויים במדיניות הממשלה שיש להם השפעה כלכלית עמוקה. ההשפעה הכלכלית של זעזוע מדיניות עשויה להיות אפילו המטרה של פעולה ממשלתית. זו יכולה להיות תופעת לוואי צפויה או גם תוצאה לא מכוונת לחלוטין.
מדיניות פיסקלית היא, למעשה, זעזוע ביקוש כלכלי מכוון, חיובי או שלילי, שנועד להחליק את הביקוש המצטבר לאורך זמן. הטלת מכסים וחסמים אחרים לסחר יכולים ליצור זעזוע חיובי עבור התעשיות המקומיות אך זעזוע שלילי עבור הצרכנים המקומיים. לפעמים אפילו שינוי פוטנציאלי במדיניות או עלייה באי ודאות לגבי מדיניות עתידית יכולים ליצור זעזוע כלכלי לפני או בלי שינוי מדיניות ממשי.
הלם טכנולוגיה
הלם טכנולוגי נובע מהתפתחויות טכנולוגיות המשפיעות על הפרודוקטיביות. החדרת מחשבים וטכנולוגיית אינטרנט והעלייה בפריון כתוצאה מעיסוקים רבים ושונים היא דוגמה לזעזוע טכנולוגי חיובי.
כלכלנים משתמשים לרוב במונח טכנולוגיה במובן רחב הרבה יותר, כך שרבות מהדוגמאות הנ"ל לזעזועים כלכליים, כמו עליית מחירי האנרגיה, ייכללו גם הן בקטגוריה של זעזועים טכנולוגיים. עם זאת, אנשים מתייחסים לעתים קרובות לזעזועים שמקורם במגזר הטכנולוגי כאל זעזועים טכנולוגיים.
