מהי תורת החרטה?
מהי תורת החרטה? תיאוריית החרטה טוענת שאנשים צופים חרטה אם הם עושים את הבחירה הלא נכונה, והם מתחשבים בציפייה זו בעת קבלת החלטות. פחד מחרטה יכול לשחק תפקיד משמעותי בהרתעת מישהו מלפעול או להניע אדם לפעולה. תיאוריית החרטה עלולה להשפיע על ההתנהגות הרציונלית של משקיע, ולפגוע ביכולתו לקבל החלטות השקעה שיועילו לו במקום לפגוע בו.
מהי תורת החרטה? – נקודות מרכזיות
הבנת תיאוריית החרטה
כאשר משקיעים, תיאוריית החרטה יכולה לגרום למשקיעים להיות שונאי סיכון, או שהיא יכולה להניע אותם לקחת סיכונים גבוהים יותר. לדוגמה, נניח שמשקיע קונה מניות בחברת צמיחה קטנה רק על סמך המלצה של חבר. לאחר שישה חודשים, המניה יורדת ל-50% ממחיר הרכישה, כך שהמשקיע מוכר את המניה ומממש הפסד. כדי למנוע חרטה זו בעתיד, המשקיע יוכל לשאול שאלות ולחקור כל מניות שהחבר ממליץ עליהן. לחלופין, המשקיע יכול להחליט לעולם לא להתייחס ברצינות לכל המלצת השקעה של חבר זה, ללא קשר ליסודות ההשקעה.
לעומת זאת, נניח שהמשקיע לא קיבל את המלצת החבר לקנות את המניה, והמחיר עלה ב-50%. כדי למנוע את החרטה על ההחמצה, המשקיע עלול להיות פחות שונאי סיכונים וסביר להניח שירכוש מניות שחבר זה ימליץ עליהן בעתיד מבלי לבצע מחקר רקע.
חרטה תיאוריה ופסיכולוגיה
משקיעים יכולים למזער את הציפייה של חרטה שתשפיע על החלטות ההשקעה שלהם אם יש להם הבנה ומודעות לפסיכולוגיה של תיאוריית החרטה. המשקיעים צריכים לבחון כיצד חרטה השפיעה על החלטות ההשקעה שלהם בעבר ולקחת זאת בחשבון כאשר בוחנים הזדמנות חדשה.
לדוגמה, ייתכן שמשקיע החמיץ מהלך מגמתי גדול ולאחר מכן סחר רק במניות רגעיות כדי לנסות לתפוס את המהלך המשמעותי הבא. המשקיע צריך להבין שהוא נוטה להצטער על הזדמנויות שהוחמצו ולשקול זאת לפני שהוא מחליט להשקיע במניה המגמתית הבאה.
תיאוריית חרטה וקריסות שוק
בהשקעות, תיאוריית החרטה והפחד מהחמצה (לעיתים קרובות מקוצר בשם "FOMO") הולכים לעתים קרובות יד ביד. זה בולט במיוחד בתקופות של שווקי שוורים ארוכים כאשר מחירי ניירות ערך פיננסיים עולים ואופטימיות המשקיעים נותרה גבוהה. החשש להחמיץ הזדמנות להרוויח רווחים יכול לגרום אפילו למשקיע השמרני ושונאי הסיכון להתעלם מסימני אזהרה להתרסקות מתקרבת.
התלהבות לא רציונלית – ביטוי המפורסם על ידי יו"ר הפדרל ריזרב לשעבר, אלן גרינשפן – מתייחס להתלהבות המוגזמת הזו של המשקיעים שדוחפת את מחירי הנכסים גבוהים יותר ממה שניתן להצדיק על ידי היסודות הבסיסיים של הנכס. אופטימיות כלכלית בלתי מוצדקת זו עלולה להוביל לדפוס התנהגות השקעה שמנציח את עצמו.
המשקיעים מתחילים להאמין שעליית המחירים האחרונה מנבאת את העתיד והם ממשיכים להשקיע בכבדות. נוצרות בועות נכסים, שבסופו של דבר מתפוצצות, מה שמוביל למכירה טופנית. תרחיש זה יכול להיות בעקבות מיתון כלכלי חמור או מיתון. דוגמאות לכך כוללות את התרסקות שוק המניות של 1929, התרסקות שוק המניות של 1987, התרסקות thedotcom של 2001, והמשבר הפיננסי של 2007-08.
תיאוריית החרטה ותהליך ההשקעה
משקיעים יכולים לצמצם את הפחד שלהם מהחרטה מקבלת החלטות השקעה שגויות על ידי אוטומציה של תהליך ההשקעה. אסטרטגיית השקעה כמו נוסחה, שעוקבת בקפדנות אחר הכללים שנקבעו לביצוע השקעות, מסירה את רוב תהליך קבלת ההחלטות לגבי מה לקנות, מתי לקנות וכמה לקנות.
משקיעים יכולים להפוך את אסטרטגיות המסחר שלהם לאוטומטיות ולהשתמש באלגוריתמים לביצוע וניהול סחר. שימוש באסטרטגיות מסחר מבוססות כללים מקטין את הסיכוי של משקיע לקבל החלטה לפי שיקול דעת בהתבסס על תוצאת השקעה קודמת. משקיעים יכולים גם לבחון אסטרטגיות מסחר אוטומטיות, מה שעלול להתריע בפני שגיאות הטיה אישיות כשהם עיצבו את כללי ההשקעה שלהם. רובו-יועצים צברו פופולריות בקרב משקיעים מסוימים מכיוון שהם מציעים גישה להשקעה אוטומטית בשילוב עם אלטרנטיבה בעלות נמוכה ליועצים מסורתיים.
