מהו חוק קני?
מהו חוק קני? כלל קני מתייחס ליחס שקובע יעד של פרמיות שלא הרווחו לעודף של מבוטחי מבטח של 2 ל-1. פותח על ידי רוג'ר קני, הוא עוזר לקבוע ולהפחית את הסיכון לחדלות פירעון של חברת ביטוח. הכלל נמצא בשימוש נפוץ על ידי חברות שכותבות ביטוח רכוש ונפגעים. הרגולטורים יכולים להשתמש בחוק קניי ליכולת של מבטח לשלם תביעות ולהישאר סולבנטי.
מהו חוק קני? – נקודות מרכזיות
הבנת חוק קני
חוק קניי נקרא על שמו של רוג'ר קני, מומחה לכספי ביטוח שפרסם את הספר יסודות ביטוח האש והפצועים בשנת 1949. בעוד שהמיקוד של קני היה בחיתום פוליסות ביטוח רכוש, הכלל הותאם למבטחים שמחתמים סוגים אחרים של פוליסות, כולל ביטוח אחריות .
כלל זה, הנקרא גם יחס קניי, הוא עיקרון מנחה המשמש את חברות הביטוח. היחס משתנה בהתאם לענפי הביטוח ועדיין נפוץ בגזרת הרכוש והנפגעים בענף. היחס הנפוץ נחשב באופן מסורתי ל-2 ל-1 של פרמיות נטו לעודף. פלחים ספציפיים, כמו ביטוח אחריות, משתמשים ביחס מעט שונה – 3 ל-1.
אבל מה כל זה אומר? הלכת קני קובעת כי היחס בין העודפים של המבוטחים לעתודת הפרמיות שלא הושגו הוא אינדיקטור לחוזקה של חברת ביטוח אחת ביחס לאחרת. עודפי המבוטחים מייצגים את הנכסים נטו של המבטח, המורכבים מהון, עתודות ועודפים.
הפרמיה שטרם הרווחה מייצגת את ההתחייבות שעדיין אינה מטופלת על ידי המבטח. עודף מבוטחים גבוה יותר ביחס לפרמיה שטרם הרווח אומר שהמבטח חזק יותר מבחינה פיננסית. עודף נמוך יותר של המבוטחים לפרמיות שלא הרווחו מרמז על ההפך – שהחברה אינה יציבה כלכלית.
נסיבות ייחודיות
אין תקן אחד שמתאים לכולם ליחס כלל קניי שנחשב טוב או מקובל. סוג הפוליסה קובע מה נחשב ליחס בריא של כלל קני. קל יותר לתת את הדעת על פוליסות שאינן מספקות כיסוי מורחב או כאלה שאין להן תאריך כיסוי מותאם, מכיוון שאירועים המתרחשים לפני או אחרי תקופת התוקף של הפוליסות אינם מכוסים עוד.
חברות הביטוח רוצות לוודא שיש להן מספיק כר כדי לכסות את כל ההתחייבויות הקשורות לפוליסות שהן מחתמות. אבל זה לא אומר שיחס קניי גבוה הוא תמיד רעיון טוב. הסיבה לכך היא שיחס עודף להתחייבות גבוה מאוד מייצג עלות הזדמנות – היתרונות שהחברה עלולה להחמיץ בגלל שיש יותר מדי מזומנים בהישג יד ברזרבות שלה. הנה למה.
אם המבטח נמצא בסביבה בעלת סיכון נמוך יחסית ואינו חותם פוליסות רבות, יכול להיות לו יחס גבוה ולהוותר על תוספות עתידיות לעודפים שלו. הסיבה לכך היא שזה לא לוקח על עצמו עסקים חדשים.
באופן אידיאלי, מבטח צריך לשאוף להשיג יחס שייצור את האיזון המושלם בין השניים, לייצר עסקים ולשמור על צמיחה תפעולית תוך צבירת כר מספיק כדי להגן עליהם מפני תביעות פוטנציאליות. שוב, היחס המדויק משתנה בהתאם לסוג הפוליסה המעורבת.
