הנחות היסוד של כלכלנים הן כדי להבין טוב יותר את ההתנהגות הצרכנית והעסקית בעת קבלת החלטות כלכליות. ישנן תיאוריות כלכליות שונות המסייעות להסביר כיצד כלכלה מתפקדת וכיצד למקסם צמיחה, עושר ותעסוקה. עם זאת, הנושאים הבסיסיים של תיאוריות רבות מתמקדים בהעדפות, כלומר מה עסקים וצרכנים מעדיפים להימנע או מעדיפים להימנע מהם. כמו כן, ההנחות כוללות בדרך כלל את המשאבים הזמינים או שאינם זמינים למילוי הצרכים וההעדפות. המחסור או שפע המשאבים חשובים בקביעת הבחירות שהמשתתפים עושים בכלכלה.
מדוע כלכלנים זקוקים להנחות
במאמרו משנת 1953 שכותרתו "המתודולוגיה של כלכלה חיובית" הסביר מילטון פרידמן מדוע כלכלנים צריכים להניח הנחות כדי לספק תחזיות מועילות. פרידמן הבין שכלכלה לא יכולה להשתמש בשיטה המדעית בצורה מסודרת כמו כימיה או פיזיקה, אך הוא עדיין ראה את השיטה המדעית כבסיס. פרידמן הצהיר כי כלכלנים יצטרכו להסתמך על "ניסיון לא מבוקר ולא על ניסוי מבוקר."
השיטה המדעית דורשת משתנים מבודדים ובדיקות להוכחת סיבתיות. כלכלנים אינם יכולים לבודד משתנים בודדים בעולם האמיתי, ולכן הם מניחים הנחות ליצור מודל עם קביעות מסוימת. כמובן, שגיאות יכולות להתרחש, אך כלכלנים בעד השיטה המדעית בסדר עם השגיאות בתנאי שהן קטנות מספיק או בעלות השפעה מוגבלת.
נקודות מפתח
- הנחות היסוד של כלכלנים הן כדי להבין טוב יותר את ההתנהגות הצרכנית והעסקית בעת קבלת החלטות כלכליות.
- יש כלכלנים שמניחים שאנשים מקבלים החלטות רציונליות בעת רכישה או השקעה בכלכלה.
לעומת זאת, כלכלנים התנהגותיים מניחים שאנשים רגשיים ויכולים להסיח את דעתם, וכך משפיעים על החלטותיהם.
- המבקרים טוענים שההנחות בכל מודל כלכלי הן לרוב לא מציאותיות ואינן מחזיקות מעמד בעולם האמיתי.
הבנת הנחות היסוד של כלכלנים
כל תיאוריה כלכלית מגיעה עם מערך הנחות משלה שנוצר להסביר כיצד ומדוע כלכלה מתפקדת. מי שמעדיף כלכלה קלאסית מניח שהמשק הוא ויסות עצמי וכי כל הצרכים בכלכלה יענו על ידי המשתתפים. במילים אחרות, אין צורך בהתערבות ממשלתית. אנשים יקצו משאבים בצורה נכונה ויעילה. אם יש צורך בכלכלה, חברה תתחיל למלא את הצורך הזה שיוצר איזון. כלכלנים קלאסיים מניחים שאנשים וחברות יעוררו את הכלכלה, ייצרו צמיחה, על ידי הוצאות והשקעות.
כלכלנים ניאו-קלאסיים מניחים שאנשים מקבלים החלטות רציונליות בעת רכישה או השקעה בכלכלה. המחירים נקבעים על פי היצע וביקוש בעוד שאין כוחות חיצוניים המשפיעים על המחירים. צרכנים שואפים למקסם את השירות או את צרכיהם ורצונותיהם. מקסום התועלת הוא עיקרי מפתח בתורת הבחירה הרציונלית, המתמקד באופן בו אנשים משיגים את יעדיהם על ידי קבלת החלטות רציונליות. התיאוריה גורסת כי אנשים, בהתחשב במידע שיש להם, יבחרו בבחירות המספקות את התועלת הגדולה ביותר וממזערות כל הפסד.
כלכלנים ניאו-קלאסיים מאמינים כי הנטייה לצורך הצרכני מניע את הכלכלה ואת הייצור העסקי המביא למילוי צרכים אלה.
ההערכה היא כי כל חוסר איזון בכלכלה מתוקן באמצעות תחרות, המחזירה את שיווי המשקל בשווקים המקצים כראוי.
ביקורת על הנחות יסוד
רוב המבקרים טוענים שההנחות בכל מודל כלכלי אינן מציאותיות ואינן מחזיקות מעמד בעולם האמיתי. בכלכלה הקלאסית, אין צורך במעורבות ממשלתית. כך, למשל, לא היה מוקצה כסף לחילוץ בנקים במהלך המשבר הפיננסי של 2008 וכל צעד יביא מיתון גדול שבא בעקבותיו. כלכלנים רבים היו טוענים שהשוק לא פועל ביעילות, ואם הממשלה לא הייתה מתערבת, יותר בנקים ועסקים היו נכשלים, מה שמוביל לאבטלה גבוהה יותר.
ההנחה בכלכלה הניאו-קלאסית שכל המשתתפים מתנהגים באופן רציונלי זוכה לביקורת מצד כמה כלכלנים. המבקרים טוענים שיש מספר עצום של גורמים המשפיעים על צרכן ועסק שעלולים להפוך את הבחירות או ההחלטות שלהם ללא הגיוניות. תיקוני שוק ובועות, כמו גם אי שוויון בהכנסות, הם כל תוצאה של בחירות של המשתתפים שלדעת חלק מהכלכלנים אינן רציונליות.
כלכלה התנהגותית
בשנים האחרונות בחינת הפסיכולוגיה של בחירות והחלטות כלכליות זכתה לפופולריות. חקר הכלכלה ההתנהגותית מקבל כי החלטות לא הגיוניות מתקבלות לפעמים ומנסה להסביר מדוע הבחירות הללו נעשות וכיצד הן משפיעות על המודלים הכלכליים. כלכלנים התנהגותיים מניחים שאנשים רגשיים ויכולים להסיח את דעתם, ובכך להשפיע על החלטותיהם. לדוגמא, אם מישהו רוצה לרדת במשקל, האדם היה בוחן אילו מאכלים בריאים לאכול ומתאים את תזונתו (החלטה רציונאלית). עם זאת, כאשר במסעדה רואה את תפריט הקינוחים, בוחרים בעוגת הפאדג'. כלכלנים התנהגותיים מאמינים שלמרות שאנשים מטרתם לעשות בחירות רציונאליות, כוחות ורגשות חיצוניים יכולים להפריע – מה שהופך את הבחירות ללא הגיוניות.
