מהו חשבון הון?
מהו חשבון הון? חשבון ההון, במאקרו-כלכלה הבינלאומית, הוא החלק במאזן התשלומים שמתעד את כל העסקאות שבוצעו בין ישויות במדינה אחת עם ישויות בשאר העולם. עסקאות אלו מורכבות מייבוא ויצוא של סחורות, שירותים, הון וכתשלומי העברה כגון סיוע חוץ והעברות כספים. מאזן התשלומים מורכב מחשבון הון וחשבון שוטף – אם כי הגדרה צרה יותר מפרקת את חשבון ההון לחשבון פיננסי וחשבון הון. חשבון ההון מודד את השינויים בבעלות הלאומית על נכסים, בעוד שהחשבון השוטף מודד את ההכנסה נטו של המדינה. בחשבונאות, חשבון ההון מציג את השווי הנקי של עסק בנקודת זמן מסוימת. זה ידוע גם כהון הבעלים של בעלות יחידה או הון עצמי של תאגיד, והוא מדווח בחלק התחתון של המאזן.
מהו חשבון הון? – בחשבונאות, חשבון ההון מציג את השווי הנקי של עסק בנקודת זמן מסוימת. זה ידוע גם כהון הבעלים של בעלות יחידה או הון עצמי של תאגיד, והוא מדווח בחלק התחתון של המאזן.
מהו חשבון הון? – נקודות מרכזיות
איך עובדים חשבונות הון
שינויים במאזן התשלומים יכולים לספק רמזים לגבי רמת הבריאות הכלכלית היחסית של מדינה ויציבות עתידית. חשבון ההון מציין אם מדינה מייבאת או מייצאת הון. שינויים גדולים בחשבון ההון יכולים להעיד עד כמה מדינה אטרקטיבית למשקיעים זרים ויכולים להשפיע באופן מהותי על שערי החליפין.
מכיוון שכל העסקאות הרשומות במאזן התשלומים מסתכמות באפס, מדינות שמחזיקות בגירעונות מסחריים גדולים (גירעונות שוטפים), כמו ארצות הברית, חייבות בהגדרה גם להפעיל עודפים גדולים בחשבון הון. משמעות הדבר היא שיותר הון זורם למדינה מאשר יוצא החוצה, הנגרמת על ידי עלייה בבעלות זרה על נכסים מקומיים. מדינה עם עודף סחר גדול מייצאת הון ומנהלת גירעון בחשבון ההון, כלומר כסף זורם מחוץ למדינה בתמורה להגדלת הבעלות בנכסי חוץ.
חשוב לזכור שהגירעון הסחר של ארה"ב הוא תוצאה של משקיעים זרים שמוצאים את הנכסים בארה"ב אטרקטיביים במיוחד, ומעלים את ערכו של הדולר. אם המשיכה היחסית של אמריקה למשקיעים זרים תיעלם, הדולר ייחלש והגירעון המסחרי יתכווץ.
חשבון הון לעומת חשבון פיננסי
בשנים האחרונות, מדינות רבות אימצו את המשמעות המצומצמת יותר של חשבון הון המשמש את קרן המטבע הבינלאומית (IMF). הוא מפצל את חשבון ההון לשתי חטיבות ברמה העליונה: החשבון הפיננסי וחשבון ההון. חשבונות ההון והפיננסיים מודדים תזרים נטו של תביעות פיננסיות (כלומר, שינויים במצב הנכסים).
מלאי הנכסים הזרים של הכלכלה לעומת התחייבויות זרות מכונה עמדה נטו להשקעות בינלאומיות, או פשוט נכסי חוץ נטו, המודד את התביעות נטו של מדינה על שאר העולם. אם תביעותיה של מדינה כלפי שאר העולם עולות על תביעותיה עליה, אזי יש לה נכסי חוץ חיוביים נטו ונאמר שהיא נושה נטו. אם שלילי, חייב נטו. הפוזיציה משתנה עם הזמן כפי שמצוין בחשבון ההון והפיננסי.
החשבון הפיננסי מודד עלייה או ירידה בבעלות בינלאומית על נכסים, בין אם הם אנשים פרטיים, עסקים, ממשלות או בנקים מרכזיים. נכסים אלה כוללים השקעות זרות ישירות, ניירות ערך כמו מניות ואג"ח, ועתודות זהב ומטבע חוץ. חשבון ההון, לפי הגדרה זו, מודד עסקאות פיננסיות שאינן משפיעות על הכנסה, ייצור או חיסכון, כגון העברות בינלאומיות של זכויות קידוח, סימני מסחר וזכויות יוצרים.
חשבון נוכחי מול הון
החשבונות השוטפים וההון מייצגים שני חצאים של מאזן התשלומים של המדינה. החשבון השוטף מייצג את הרווח הנקי של מדינה לאורך תקופה, בעוד שחשבון ההון מתעד את השינוי נטו של הנכסים וההתחייבויות במהלך שנה מסוימת.
במונחים כלכליים, החשבון השוטף עוסק בקבלה ובתשלום במזומן וכן בפריטים שאינם הוניים, בעוד שחשבון ההון משקף מקורות וניצול ההון. סכום החשבון השוטף וחשבון ההון המשתקפים במאזן התשלומים יהיה תמיד אפס. כל עודף או גירעון בחשבון השוטף מותאם ומתבטל על ידי עודף או גירעון שווה בחשבון ההון.
החשבון השוטף עוסק בעסקאות לטווח קצר של מדינה או בהפרש בין החסכונות וההשקעות שלה. אלה מכונים גם עסקאות ממשיות (כיוון שיש להן השפעה ממשית על הכנסה), תפוקה ותעסוקה באמצעות תנועת סחורות ושירותים במשק. החשבון השוטף מורכב מסחר גלוי (יצוא וייבוא של סחורות), סחר בלתי נראה (יצוא וייבוא שירותים), העברות חד-צדדיות והכנסה מהשקעות (הכנסה מגורמים כגון קרקע או מניות זרות).
האשראי והחיוב של חליפין חוץ מעסקאות אלו נרשמים גם ביתרת החשבון השוטף. היתרה המתקבלת של החשבון השוטף משוערת כסכום הכולל של מאזן המסחר.
חשבונות הון בחשבונאות
בחשבונאות, חשבון הון הוא חשבון פנקס חשבונות המשמש לרישום ההון התורם של הבעלים והרווחים המוחזקים – הסכום המצטבר של רווחי החברה מאז הקמתה, בניכוי הדיבידנדים המצטברים ששולמו לבעלי המניות. הוא מדווח בתחתית המאזן של החברה, בסעיף ההון העצמי. בבעלות יחידה, סעיף זה ייקרא הון בעלים ובתאגיד, הון בעלים.
במאזן תאגידי, סעיף ההון מתחלק בדרך כלל למניות רגילות, מניות בכורה, הון נוסף שנפרע, רווחים עודפים וחשבונות מניות אוצר. לכל החשבונות יתרת אשראי טבעית, למעט מניות האוצר שיש לה יתרת חובה טבעית. מניות רגילות ומועדפות נרשמות לפי הערך הנקוב של סך המניות שבבעלות בעלי המניות. הון נוסף שנפרע הוא הסכום ששילם בעל המניות לחברה מעבר לערך הנקוב של המניה. הרווחים העודפים הם הרווחים המצטברים של החברה בשעות נוספות, בניכוי דיבידנדים ששולמו לבעלי המניות, שהושקעו מחדש בפעילות העסקית השוטפת של החברה. חשבון מניות האוצר הוא חשבון אקונטרה הון המתעד את הרכישות החוזרות של מניות החברה.
