מהו התקף זעם טייפר?
מהו התקף זעם טייפר? הביטוי, התקפי זעם, מתאר את הזינוק ב-2013 בארה"ב. תשואות האוצר, כתוצאה מהכרזה של הפדרל ריזרב (הפד) על הפחתה עתידית של מדיניות ההקלה הכמותית שלו. הפד הודיע כי יצמצם את קצב הרכישות שלו של אג"ח של האוצר, כדי להפחית את כמות הכסף שהוא מזין לכלכלה. העלייה שלאחר מכן בתשואות האג"ח, בתגובה להודעה, כונתה בתקשורת הפיננסית כהתקף זעם.
מהו התקף זעם טייפר? – נקודות מרכזיות
הבנת טייפר זעם
בתגובה למשבר הפיננסי של 2008 ולמיתון שלאחר מכן, הפדרל ריזרב ביצע מדיניות המכונה הקלה כמותית (QE), הכוללת רכישות גדולות של אג"ח וניירות ערך אחרים. בתיאוריה, זה מגדיל את הנזילות במגזר הפיננסי כדי לשמור על יציבות ולקדם צמיחה כלכלית. ייצוב המגזר הפיננסי עודד הלוואות, כדי לאפשר לצרכנים להוציא ולעסקים להשקיע.
היסטורית, הקלה כמותית, המדיניות המוניטרית שנועדה להזרים יותר דולרים למחזור הכלכלה, נחשבה לשמישה רק כפתרון לטווח קצר בגלל הסכנה שעלולה לנבוע מירידת ערכי דולרים המובילים להיפר-אינפלציה. כלכלנים מסורתיים היו מתעקשים שכאשר הפדרל ריזרב מאכיל את הכלכלה זמן רב מדי, ישנן השלכות בלתי נמנעות. הפחתה, שמפחיתה בהדרגה את כמות הכסף שהפד מזרים לכלכלה, אמורה באופן תיאורטי להפחית בהדרגה את הסתמכות הכלכלה על הכסף הזה ולאפשר לפד להסיר את עצמו כקב הכלכלה.
עם זאת, מאז 2015, הפד מצא מגוון דרכים להחדיר מזומנים לכלכלה מבלי להוריד את ערך הדולר. כלי המדיניות החדשים הללו, כמו חלון הרכישה החוזרת, אולי הכניסו פרק חדש במחקר העתידי של המדיניות המקרו-כלכלית, אם כי יעברו מספר שנים עד שכלכלנים ואקדמאים, בדיעבד, יהיו מוכנים להכריז על כלים כאלה יעילים או מסוכנים. עם זאת, התנהגות המשקיעים תמיד כרוכה לא רק בתנאים הנוכחיים, אלא בציפיות לביצועים כלכליים עתידיים ולמדיניות הפד. אם הציבור יידע שהפד מתכנן לעסוק בהפחתה, עדיין עלולה להיווצר פאניקה, מכיוון שאנשים חוששים שהמחסור בכסף יגרום לחוסר יציבות בשוק. זו בעיה במיוחד ככל שהשוק נעשה תלוי יותר בתמיכה מתמשכת של הפד.
מה גרם להתקף הטייפר 2013?
ב-2013, יו"ר הפדרל ריזרב, בן ברננקי, הודיע כי הפד יצמצם, בתאריך עתידי כלשהו, את היקף רכישות האג"ח שלו. בתקופה שחלפה מאז המשבר הפיננסי של 2008 הפד שילש את גודל המאזן שלו מסביב לטריליון דולר לכ-3 טריליון דולר על ידי רכישת כמעט 2 טריליון דולר באג"ח אוצר ונכסים פיננסיים אחרים כדי לתמוך בשוק. המשקיעים החלו להיות תלויים בתמיכה מסיבית מתמשכת של הפד במחירי הנכסים באמצעות הרכישות השוטפות שלו.
מדיניות פרוספקטיבית זו של הפחתת שיעור רכישות נכסי הפד היוותה זעזוע שלילי מסיבי לציפיות המשקיעים, שכן הפד הפך לאחד הקונים הגדולים בעולם. כמו בכל ירידה בביקוש, עם ירידה ברכישות של הפד (אג"ח) המחירים יירדו. משקיעי אג"ח הגיבו מיד לאפשרות של ירידה עתידית במחירי האג"ח במכירת אג"ח, מה שהביא לירידה במחיר האג"ח כתוצאה מכך. כמובן, ירידת מחירי האג"ח תמיד פירושה תשואות גבוהות יותר, ולכן התשואות על אג"ח ארה"ב זינקו.
חשוב לציין שבשלב זה לא התרחשו מכירה ממשית של נכסי הפד או הפחתה של מדיניות ההקלה הכמותית של הפד. ההערות של היו"ר ברננקי התייחסו רק לאפשרות שבתאריך עתידי כלשהו הפד עשוי לעשות זאת. התגובה הקיצונית של שוק האג"ח באותה תקופה לאפשרות גרידא של פחות תמיכה בעתיד הדגישה את המידה שבה שוקי האג"ח התמכרו לתמריצים של הפד.
מבקרים רבים האמינו ששוק המניות יכול ללכת בעקבותיו, מכיוון שהכסף שזורם לכלכלה מהפד באמצעות רכישות אג"ח היה גם תומך במחירי המניות. אם כן, תגובת השוק הזו לסיכוי להפחתת הפד עלולה להטביע את הכלכלה. במקום זאת, הממוצע התעשייתי של דאו ג'ונס (DJIA) עשה רק ירידות זמניות באמצע 2013.
2:03
לחץ על הפעל כדי ללמוד הכל על הרחקה
מדוע שוק המניות לא ירד במהלך התקף זעם המתח?
היו סיבות רבות להמשך הבריאות של שוק המניות. ראשית, בעקבות הערותיו של היו"ר ברננקי, הפד לא האט למעשה את רכישת ה-QE שלו, אלא החל בסבב שלישי של רכישות אג"ח מסיביות, בסכום כולל של עוד 1.5 טריליון דולר עד 2015. שנית, הפד הצהיר על אמונה חזקה בהתאוששות השוק, מה שהגביר סנטימנט המשקיעים וניהול פעיל של ציפיות המשקיעים באמצעות הודעות מדיניות קבועות. ברגע שהמשקיעים הבינו שאין סיבה להיכנס לפאניקה, שוק המניות התיישר.
