מהו ביטחון ממשלתי?
מהו ביטחון ממשלתי? בעולם ההשקעות, "ביטחון ממשלתי" חל על מגוון מוצרי השקעה המוצעים על ידי גוף ממשלתי. עבור רוב הקוראים, הסוגים הנפוצים ביותר של ניירות ערך ממשלתיים הם אותם פריטים שהונפקו על ידי משרד האוצר האמריקאי בצורה של אגרות חוב, שטרות ושטרות של האוצר. עם זאת, ממשלות של מדינות רבות ינפיקו מכשירי חוב אלה כדי לממן פעולות שוטפות הכרחיות. ניירות ערך ממשלתיים מגיעים עם הבטחה לפירעון מלא של הקרן המושקעת בתום נייר הערך. ניירות ערך ממשלתיים מסוימים עשויים גם לשלם תשלומי קופון או ריבית תקופתיים. ניירות ערך אלו נחשבים להשקעות שמרניות בעלות סיכון נמוך מאחר ויש להם גיבוי של הממשלה שהנפיקה אותם.
מהו ביטחון ממשלתי? – ניירות ערך ממשלתיים מגיעים עם הבטחה לפירעון מלא של הקרן המושקעת בתום נייר הערך. ניירות ערך ממשלתיים מסוימים עשויים גם לשלם תשלומי קופון או ריבית תקופתיים. ניירות ערך אלו נחשבים להשקעות שמרניות בעלות סיכון נמוך מאחר ויש להם גיבוי של הממשלה שהנפיקה אותם.
מהו ביטחון ממשלתי? – נקודות מרכזיות
הבנת ניירות ערך ממשלתיים
ניירות ערך ממשלתיים הם מכשירי חוב של ממשלה ריבונית. הם מוכרים מוצרים אלה למימון פעולות ממשלתיות שוטפות ומספקים מימון לתשתיות מיוחדות ופרויקטים צבאיים. השקעות אלה פועלות באותה צורה כמו נושא חובות תאגידיים. תאגידים מנפיקים איגרות חוב כדרך להרוויח הון לרכישת ציוד, מימון הרחבת ותשלומי חובות אחרים. על ידי הנפקת חוב, ממשלות יכולות להימנע מהעלאת מסים או קיצוץ בתחומי הוצאות אחרים בתקציב בכל פעם שהם זקוקים לכספים נוספים לפרויקט.
לאחר הנפקת ניירות ערך ממשלתיים, משקיעים פרטיים ומוסדיים יקנו אותם כדי להחזיק אותם עד לפדיון או למכור למשקיעים אחרים בשוק האג"ח המשני. משקיעים קונים ומוכרים אג"ח שהונפקו בעבר בשוק ממגוון סיבות. ייתכן שהם מחפשים להרוויח הכנסות ריבית מתשלומי הקופון התקופתיים של האג"ח או להקצות חלק מהתיק שלהם לנכסים שמרניים ללא סיכון. השקעות אלו נחשבות לרוב נטולות סיכון מכיוון שכאשר מגיע הזמן לפדיון במועד הפירעון, הממשלה תמיד יכולה להדפיס יותר כסף כדי לספק את הביקוש.
ארה"ב מול ניירות ערך זרים
כפי שכבר הוזכר, ארצות הברית היא רק אחת ממדינות רבות שמנפיקות ניירות ערך ממשלתיים למימון פעולות. שטרות אוצר, אג"ח ושטרות של ארה"ב נחשבים לנכסים חסרי סיכון בשל גיבוים על ידי הממשלה האמריקאית. גם איטליה, צרפת, גרמניה, יפן ומדינות רבות אחרות מרחפות איגרות חוב ממשלתיות.
עם זאת, ניירות ערך ממשלתיים שהונפקו על ידי ממשלות זרות עלולים לשאת בסיכון של מחדל, שהוא כישלון בהחזר הסכום שהושקע. אם ממשלתה של מדינה קורסת או שיש חוסר יציבות, יכולה להתרחש ברירת מחדל. בעת רכישת ניירות ערך ממשלתיים זרים, חשוב לשקול את הסיכונים, שיכולים לכלול סיכונים כלכליים, מדינתיים ופוליטיים.
כדוגמה לסיכון מחדל כזה, אין צורך להסתכל רחוק יותר משנת 1998, כאשר רוסיה איבדה את חובה. המשקיעים היו המומים מההפסדים שלהם כשהמדינה הורידה את הרובל. השפל הזה הגיע בעקבות המשבר הפיננסי האסייתי של אותו עשור, ובחלקו נגרם בעקבותיו. המשבר באסיה היה סדרה של פיחות במטבע על ידי מדינות רבות ברחבי אסיה, ששלחו גלי הלם ברחבי העולם הפיננסי.
למרות שניירות ערך של ממשלת ארה"ב או אוצר הם השקעות ללא סיכון, הם נוטים לשלם שיעורי ריבית נמוכים יותר בהשוואה לאג"ח קונצרניות. כתוצאה מכך, ניירות ערך ממשלתיים בריבית קבועה יכולים לשלם שיעור נמוך יותר מניירות ערך אחרים בסביבת ריבית עולה, מה שנקרא סיכון ריבית. כמו כן, ייתכן ששיעור התשואה הנמוך לא יעמוד בקצב העלייה במחירים במשק או בשיעור האינפלציה.
קניית ניירות ערך ממשלתיים
משרד האוצר האמריקאי מנפיק ניירות ערך ממשלתיים באמצעות מכירות פומביות למשקיעים מוסדיים לקנייה ומכירה. משקיעים קמעונאיים יכולים לרכוש ניירות ערך ממשלתיים ישירות מאתר האינטרנט של משרד האוצר, מהבנקים או דרך ברוקרים. מכיוון שלרוב ניירות הערך של ממשלת ארה"ב יש את האמון והאשראי המלאים של ממשלת ארה"ב, אין סבירות כי פירעון במוצרים אלה אינו פעיל.
רכישת אג"ח ממשלתיות זרות – המכונה גם אג"ח יאנקי – היא קצת יותר מסובכת מרכישת הגרסה האמריקאית של ניירות הערך. המשקיעים חייבים לעבוד עם ברוקרים שיש להם ניסיון בינלאומי וייתכן שיצטרכו לעמוד בכישורים ספציפיים. חלק מהמשקיעים ייקחו על עצמם את ההיבטים המוגברים של סיכון פוליטי יחד עם סיכון מטבע, סיכון אשראי וסיכון ברירת מחדל כדי לקצור את התשואות הגבוהות יותר. אג"ח מסוימות ידרשו יצירת חשבונות חוץ, ובעלות רמות השקעה מינימליות גבוהות. כמו כן, חלק מאג"ח זרות נכנסות לקטגוריה של אג"ח זבל, בשל הסיכון הכרוך ברכישתן.
שליטה באספקת הכסף באמצעות ניירות ערך ממשלתיים
הפדרל ריזרב (הפד) שולט בזרימת הכסף באמצעות פוליסות רבות, אחת מהן היא מכירת איגרות חוב ממשלתיות. כשהם מוכרים איגרות חוב, הם מפחיתים את כמות הכסף במשק ודוחפים את הריבית כלפי מעלה. הממשלה יכולה גם לרכוש מחדש ניירות ערך אלה, להשפיע על אספקת הכסף ולהשפיע על שיעורי הריבית. בשם פעולות שוק פתוחות (OMO) הפדרל ריזרב (הפד) קונה אג"ח בשוק הפתוח, מצמצם את זמינותן ודוחף את מחיר האג"ח הנותרות למעלה.
ככל שמחירי האג"ח עולים, תשואות האג"ח יורדות ומניעות את הריבית במשק הכולל נמוך יותר. הנפקות חדשות של איגרות חוב ממשלתיות מונפקות גם בתשואות נמוכות יותר בשוק מה שמוביל להורדת הריבית. כתוצאה מכך, הפד יכול להשפיע באופן משמעותי על מסלול הריבית ותשואות האג"ח במשך שנים רבות.
היצע הכסף משתנה גם עם הקנייה והמכירה הזו. כאשר הפד רוכש מחדש אוצר ממשקיעים, המשקיעים מפקידים את הכספים בבנק שלהם או מוציאים את הכסף במקום אחר במשק. הוצאה זו, בתורה, ממריצה את המכירות הקמעונאיות ומעודדת צמיחה כלכלית. כמו כן, כשהכסף זורם לבנקים באמצעות פיקדונות, זה מאפשר לאותם בנקים להשתמש בכספים האלה כדי להלוות לעסקים או לאנשים פרטיים, מה שממריץ עוד יותר את הכלכלה.
יתרונות
חסרונות
דוגמאות לניירות ערך ממשלתיים
להלן כמה מניירות הערך הממשלתיים הנפוצים ביותר.
אגרות חוב חיסכון
אגרות חוב חיסכון מציעות ריבית קבועה לאורך תקופת המוצר. אם משקיע מחזיק באגרת חיסכון עד לפדיון, הוא מקבל את הערך הנקוב של האג"ח בתוספת ריבית נצברת על בסיס הריבית הקבועה. לאחר הרכישה, לא ניתן לפדות איגרת חיסכון במשך 12 החודשים הראשונים בה היא מוחזקת. כמו כן, פדיון אג"ח בתוך חמש השנים הראשונות פירושו שהבעלים יפסיד את חודשי הריבית שנצברו.
T-Bills
לשטרות אוצר (T-Bills) מועדים טיפוסיים של 4, 8, 13, 26 ו-52 שבועות. ניירות ערך ממשלתיים קצרי טווח אלו משלמים תשואה גבוהה יותר של ריבית ככל שטווחי הפירעון מתארכים. לדוגמה, נכון ל-10 בספטמבר 2021, התשואה על המח"מ לארבעה שבועות הייתה 0.06% בעוד שהמח"מ לשנה הניבה 0.08%.
שטרי אוצר
לכתבי האוצר (T-Notes) יש תשלומים של שנתיים, שלוש, חמש או 10 שנים, מה שהופך אותם לאג"ח לטווח בינוני. שטרות אלה משלמים קופון בריבית קבועה או תשלום ריבית מדי חצי שנה ולרוב יהיו 1,000 $ ערכים נקובים. לשטרות לשנתיים ושלוש יש ערך נקוב של 5,000 דולר.
התשואות על T-Notes משתנות מדי יום. עם זאת, כדוגמה, התשואה ל-10 שנים נסגרה על 1.35% ב-10 בספטמבר 2021. בטווח של 52 שבועות, התשואה נעה בין 0.07% ל-0.08%.
איגרות חוב של האוצר
לאג"ח אוצר (T-Bonds) יש מועדים של בין 10 ל-30 שנים. להשקעות אלו יש ערך נקוב של 1,000 דולר ומשלמים תשואות ריבית חצי שנתיות. הממשלה משתמשת באגרות חוב אלה כדי לממן גירעונות בתקציב הפדרלי. כמו כן, כאמור, הפד שולט בהיצע הכסף ובריביות באמצעות קנייה ומכירה של מוצר זה.
