מהו סיכון עסקי?
מהו סיכון עסקי? סיכון עסקי הוא החשיפה שיש לחברה או לארגון לגורמים שיורידו את רווחיה או יובילו אותה לכישלון. כל דבר שמאיים על יכולתה של חברה להשיג את יעדיה הפיננסיים נחשב לסיכון לרעה. ישנם גורמים רבים שיכולים להתכנס כדי ליצור סיכון עסקי. לפעמים ההנהגה או ההנהלה הבכירה של החברה היא שיוצרת מצבים שבהם העסק עשוי להיות חשוף לדרגה גדולה יותר של סיכון. עם זאת, לפעמים הגורם לסיכון הוא חיצוני לחברה. בשל כך, לא יתכן שחברה תגן על עצמה לחלוטין מפני סיכון. עם זאת, ישנן דרכים לצמצם את הסיכונים הכוללים הקשורים להפעלת עסק; רוב החברות משיגות זאת על ידי אימוץ אסטרטגיית ניהול סיכונים.
מהו סיכון עסקי? – עם זאת, לפעמים הגורם לסיכון הוא חיצוני לחברה. בשל כך, לא יתכן שחברה תגן על עצמה לחלוטין מפני סיכון. עם זאת, ישנן דרכים לצמצם את הסיכונים הכוללים הקשורים להפעלת עסק; רוב החברות משיגות זאת על ידי אימוץ אסטרטגיית ניהול סיכונים.
מהו סיכון עסקי? – נקודות מרכזיות
הבנת סיכונים עסקיים
כאשר חברה חווה רמה גבוהה של סיכון עסקי, הדבר עלול לפגוע ביכולתה לספק למשקיעים ולבעלי עניין תשואות נאותות. לדוגמה, מנכ"ל חברה עשוי לקבל החלטות מסוימות המשפיעות על רווחיה, או שהמנכ"ל עשוי שלא לצפות במדויק אירועים מסוימים בעתיד, שיגרמו לעסק להפסדים או להיכשל.
הסיכון העסקי מושפע ממספר גורמים שונים כולל:
חברה בעלת סיכון עסקי גבוה יותר עשויה להחליט לאמץ מבנה הון עם יחס חוב נמוך יותר כדי להבטיח שהיא תוכל לעמוד בהתחייבויותיה הכספיות בכל עת. עם יחס חוב נמוך, כאשר ההכנסות יורדות ייתכן שהחברה לא תוכל לשרת את החוב שלה (וזה עלול להוביל לפשיטת רגל). מצד שני, כאשר ההכנסות עולות, חברה עם יחס חוב נמוך חווה רווחים גדולים יותר ומסוגלת לעמוד בהתחייבויותיה.
כדי לחשב סיכון, אנליסטים משתמשים בארבעה יחסים פשוטים: מרווח תרומה, אפקט מינוף תפעול, אפקט מינוף פיננסי והשפעת המינוף הכוללת. עבור חישובים מורכבים יותר, אנליסטים יכולים לשלב שיטות סטטיסטיות. סיכון עסקי מתרחש בדרך כלל באחת מארבע דרכים: סיכון אסטרטגי, סיכון ציות, סיכון תפעולי וסיכון מוניטין.
סוגי סיכון עסקי
סיכון אסטרטגי
סיכון אסטרטגי מתעורר כאשר עסק אינו פועל על פי המודל העסקי או התוכנית שלו. כאשר חברה לא פועלת לפי המודל העסקי שלה, האסטרטגיה שלה הופכת פחות אפקטיבית עם הזמן והיא עלולה להתקשה להגיע ליעדים שהוגדרו. אם, למשל, וולמארט ממצבת עצמה אסטרטגית כספקית בעלות נמוכה וטרגט מחליטה להפחית את המחירים של וולמארט, הדבר הופך לסיכון אסטרטגי עבור וולמארט.
סיכון ציות
הצורה השנייה של סיכון עסקי מכונה סיכון ציות. סיכון הציות מתעורר בעיקר בתעשיות ובמגזרים בעלי רגולציה גבוהה. לדוגמה, בתעשיית היין, קיימת מערכת הפצה תלת-שכבתית המחייבת מסיטונאים בארה"ב למכור יין לקמעונאי (שאחר כך מוכר אותו לצרכנים). מערכת זו אוסרת על יקבים למכור את מוצריהם ישירות לחנויות קמעונאיות בחלק מהמדינות.
עם זאת, ישנן מדינות רבות בארה"ב שאין להן סוג זה של מערכת הפצה; סיכון ציות מתעורר כאשר מותג אינו מצליח להבין את הדרישות האישיות של המדינה שבה הוא פועל. במצב זה, מותג מסתכן בחוסר תאימות לחוקי ההפצה הספציפיים למדינה.
סיכון מבצעי
הסוג השלישי של סיכון עסקי הוא סיכון תפעולי. סיכון זה נובע מתוך התאגיד, במיוחד כאשר הפעילות השוטפת של חברה לא מצליחה. לדוגמה, בשנת 2012, הבנק הרב-לאומי HSBC עמד בפני מידה גבוהה של סיכון תפעולי וכתוצאה מכך, נגרמו לו קנס גבוה ממשרד המשפטים האמריקני כאשר צוות המבצעים הפנימי שלו נגד הלבנת הון לא הצליח לעצור את הלבנת הון במקסיקו בצורה נאותה.
סיכון מוניטין
בכל פעם שהמוניטין של חברה נהרס, בין אם על ידי אירוע שהיה תוצאה של סיכון עסקי קודם או על ידי התרחשות אחרת, היא מסתכנת באובדן לקוחות ונאמנות המותג שלה ייפגע. המוניטין של HSBC התערער בעקבות הקנס שהוטל על שיטות איסור הלבנת הון לקויות.
נסיבות ייחודיות
לא ניתן להימנע לחלוטין מסיכון עסקי מכיוון שהוא בלתי צפוי. עם זאת, ישנן אסטרטגיות רבות שעסקים נוקטים כדי לצמצם את ההשפעה של כל סוגי הסיכונים העסקיים, כולל סיכון אסטרטגי, ציות, תפעול ומוניטין.
הצעד הראשון שמותגים נוקטים בדרך כלל הוא לזהות את כל מקורות הסיכון בתוכנית העסקית שלהם. אלה לא רק סיכונים חיצוניים – הם עשויים לבוא גם מתוך העסק עצמו. נקיטת פעולה כדי לצמצם את הסיכונים ברגע שהם מציגים את עצמם היא המפתח. ההנהלה צריכה להמציא תוכנית על מנת להתמודד עם כל סיכונים שניתן לזהות לפני שהם הופכים גדולים מדי.
לאחר שהנהלת חברה המציאה תוכנית להתמודדות עם הסיכון, חשוב שתעשה את הצעד הנוסף של תיעוד הכל במקרה שאותו מצב יתעורר שוב. אחרי הכל, הסיכון העסקי אינו סטטי – הוא נוטה לחזור על עצמו במהלך מחזור העסקים.
לבסוף, רוב החברות מאמצות אסטרטגיית ניהול סיכונים. זה יכול להיעשות לפני שהעסק מתחיל את פעילותו או לאחר שהוא חווה נסיגה. באופן אידיאלי, אסטרטגיית ניהול סיכונים תעזור לחברה להיות מוכנה יותר להתמודד עם סיכונים כשהם מציגים את עצמם. התוכנית צריכה לבחון רעיונות ונהלים במקרה של סיכון.
