מהי פרימיום שהרוויח?
מהי פרימיום שהרוויח? המונח פרמיה הרווחת מתייחס לפרמיה שגבתה חברת ביטוח עבור חלק הפוליסה שפג תוקפו. זה מה ששילם המבוטח עבור חלק מהזמן שבו פוליסת הביטוח הייתה בתוקף, אך פג תוקפו. מאחר שחברת הביטוח מכסה את הסיכון במהלך הזמן הזה, היא מחשיבה את תשלומי הפרמיה הנלווים שהיא לוקחת מהמבוטח כלא הורווחו. לאחר תום הזמן, הוא יכול לרשום אותו כרווח או כרווח.
מהי פרימיום שהרוויח? – הבנת פרמיות שנצברו
פרמיית ביטוח שנצברו משמשת בדרך כלל בענף הביטוח. מכיוון שמבוטחים משלמים פרמיות מראש, המבטחים לא מחשיבים מיד פרמיה עבור חוזה ביטוח כרווחים. בעוד בעל הפוליסה עומד בהתחייבות הכספית שלו ומקבל את התגמולים, ההתחייבות של מבטח מתחילה כאשר הוא מקבל את הפרמיה.
כאשר הפרמיה משולמת, היא נחשבת לפרמיה שלא הרווחה – לא רווח. זאת משום שכאמור לעיל, עדיין חלה על חברת הביטוח חובה לקיים. המבטח יכול לשנות את מצב הפרמיה מבלתי הרווחת לרווחה רק כאשר הפרמיה כולה נחשבת כרווח.
נניח שחברת הביטוח רושמת את הפרמיה כהשתכרות, ותקופת הזמן לא חלפה. אך המבוטח מגיש תביעה במהלך פרק זמן זה. חברת הביטוח תצטרך ליישב ספרים כדי לשחרר את העסקה המפרטת את הפרמיה כרווחים. אז הגיוני יותר להתעכב עם רישום זה כהשתכר במקרה שתוגש תביעה.
נקודות מרכזיות
נסיבות ייחודיות
ישנן שתי דרכים שונות לחישוב פרמיות שהרוויחו: השיטה החשבונאית ושיטת החשיפה.
השיטה החשבונאית היא הנפוצה ביותר. שיטה זו היא זו המשמשת להצגת פרמיה שהרווחת על רוב דוחות הרווח של חברות הביטוח. החישוב המשמש בשיטה זו כולל חלוקת הפרמיה הכוללת ב-365 והכפלת התוצאה במספר הימים שחלפו. לדוגמה, מבטח שמקבל פרמיה של 1,000 $ על פוליסה שהייתה בתוקף במשך 100 ימים, יקבל פרמיה של 273.97 $ (1,000 $ ÷ 365 x 100).
שיטת החשיפה אינה לוקחת בחשבון את מועד הזמנת הפרמיה. במקום זאת, הוא בוחן כיצד הפרמיות חשופות להפסדים לאורך פרק זמן נתון. זוהי שיטה מסובכת וכרוכה בבחינת חלק הפרמיה שלא הרווחת החשופה להפסד במהלך התקופה המחושבת. שיטת החשיפה כוללת בחינה של תרחישי סיכון שונים תוך שימוש בנתונים היסטוריים שעלולים להתרחש על פני תקופה – מתרחישי סיכון גבוה ועד סיכון נמוך – ומיישמת את החשיפה הנובעת מכך לפרמיות שהושגו.
פרמיות שהושגו לעומת פרמיות שלא הושגו
בעוד שהפרמיות שהרווחו מתייחסות לכל פרמיות ששולמו מראש, שנצברו ושייכות למבטח, פרמיות שלא הרווחו שונות. מדובר בפרמיות הנגבות מראש על ידי חברות הביטוח אשר נדרשות להחזירן למבוטחים במידה והכיסוי יסתיים לפני סיום התקופה המכוסה בפרמיה.
נניח, למשל, אתה לוקח פוליסת ביטוח רכב ומשלם מראש לתקופה של שישה חודשים. אם אתה נקלע לתאונת דרכים ומסכים את הרכב שלך בחודש השני של הפוליסה, חברת הביטוח שומרת על הפרמיות המשולמות עבור החודשיים הראשונים. מדובר בפרמיות שהרווחת החברה. אבל יתר ארבעת החודשים של הפרמיות מוחזרות למבוטח. מכיוון שהם לא בשימוש, הם נקראים פרמיות שלא הושגו. באופן דומה, אם מבוטח משלם 200 דולר לחודש עבור פוליסת ביטוח של 12 חודשים ומחליט להפסיק את הכיסוי לאחר שלושה חודשים, חברת הביטוח שומרת על 600 דולר כפרמיות שהרוויחו ומחזירה למבוטח 1,800 דולר כפרמיות שלא הושגו.
