מינוף: סקירה כללית, דוגמאות ונוסחאות

מה זה פיזור מינוף?

מה זה פיזור מינוף? הפיחת מינוף היא כאשר חברה או אדם מנסים להקטין את סך המינוף הפיננסי שלו. במילים אחרות, פירוק מינוף הוא הפחתת החוב וההיפך ממינוף. הדרך הישירה ביותר של ישות למחות היא לשלם באופן מיידי את כל החובות וההתחייבויות הקיימים במאזנה. אם אין אפשרות לעשות זאת, החברה או הפרט עלולים להיות במצב של סיכון מוגבר למחדל.

post-image-3

מה זה פיזור מינוף? – נקודות מרכזיות

מה זה פיזור מינוף?

  • מינוף פירושו להקטין את החוב העומד ללא יצירת חוב חדש.
  • מטרת הפיחת המינוף היא להקטין את האחוז היחסי ממאזן העסק הממומן מהתחייבויות.
  • פיזור מערכתי רב מדי עלול להוביל למיתון פיננסי ולמחנק אשראי.
  • הבנת Deleverage

    מה זה פיזור מינוף?למינוף (או לחוב) יש יתרונות, כמו הטבות מס על הריבית שנוכו, הוצאות מזומנים נדחות והימנעות מדילול הון עצמי. החוב הפך להיבט אינטגרלי של החברה שלנו – ברמה הבסיסית ביותר, עסקים משתמשים בו כדי לממן את פעילותם, לממן הרחבות ולשלם עבור מחקר ופיתוח.

    עם זאת, אם חברות לוקחות על עצמם יותר מדי חובות, תשלומי הריבית או העלות לשירות החוב עלולים לגרום לנזק כלכלי לחברה. כתוצאה מכך, חברות נאלצות לפעמים למחוק או לשלם חוב על ידי חיסול או מכירת נכסיהן או ארגון מחדש של חובן.

    אם משתמשים בהם נכון, החוב יכול להוות זרז שיעזור לחברה לממן את צמיחתה לטווח ארוך. באמצעות חוב, עסקים יכולים לשלם את החשבונות שלהם מבלי להנפיק יותר הון עצמי, ובכך למנוע את דילול הרווחים של בעלי המניות. דילול מניות מתרחש כאשר חברות מנפיקות מניות, מה שמוביל להפחתה באחוז הבעלות של בעלי המניות או המשקיעים הקיימים. למרות שחברות יכולות לגייס הון או כספים על ידי הנפקת מניות, החיסרון הוא שזה יכול להוביל למחיר מניות נמוך יותר עבור בעלי המניות הקיימים עקב דילול המניות.

    הנפקת חוב

    האלטרנטיבה היא שחברות ילוו כסף. חברה יכולה להנפיק חובות ישירות למשקיעים בצורה של אג"ח. המשקיעים ישלמו לחברה סכום עיקרי מראש עבור האג"ח ובתמורה יקבלו תשלומי ריבית תקופתיים וכן את הקרן בחזרה במועד הפירעון של האג"ח. חברות יכולות גם לגייס כסף על ידי הלוואות מבנק או נושה.

    לדוגמה, אם חברה שהוקמה עם השקעה של 5 מיליון דולר ממשקיעים, ההון העצמי בחברה הוא 5 מיליון דולר – הכסף שהחברה משתמשת בו לתפעול. אם החברה תשלב עוד יותר מימון חוב על ידי הלוואות של 20 מיליון דולר, לחברה יש כעת 25 מיליון דולר להשקיע פרויקטים של תקצוב חסר הון ועוד הזדמנות להגדיל את הערך עבור המספר הקבוע של בעלי המניות.

    מחיקת חוב

    חברות יקחו על עצמם כמויות מופרזות של חוב כדי ליזום צמיחה. עם זאת, שימוש במינוף מגביר באופן משמעותי את הסיכון של החברה. אם המינוף לא ימשיך לצמוח כמתוכנן, הסיכון עלול להפוך לגדול מדי עבור החברה. במצבים אלה, כל מה שהחברה יכולה לעשות הוא לפצות על ידי פירעון החוב. מינוף עשוי להיות מועד למשקיעים שדורשים צמיחה בחברות שלהם.

    מטרת הפיחת המינוף היא להקטין את האחוז היחסי ממאזן העסק הממומן מהתחייבויות. בעיקרון, ניתן להשיג זאת באחת משתי דרכים. ראשית, חברה או אדם פרטי יכולים לגייס מזומנים באמצעות פעולות עסקיות ולהשתמש במזומן העודף כדי לסלק התחייבויות. שנית, ניתן למכור נכסים קיימים כגון ציוד, מניות, אג"ח, נדל"ן, זרועות עסקיות, אם להזכיר כמה, וניתן להפנות את התמורה המתקבלת לפירעון החוב. בכל מקרה, חלק החוב במאזן יקטן.

    כאשר הפיחת מינוף משתבשת

    וול סטריט יכולה לברך בחיוב על הפחתה מוצלחת. לדוגמה, הודעות על פיטורים גדולים יכולות לגרום לעלייה במחירי המניות. עם זאת, הפחתת מינוף לא תמיד מתנהלת כמתוכנן. כשהצורך לגייס הון כדי להפחית את רמות החוב מאלץ חברות למכור נכסים שהם לא רוצים למכור במחירי אש, מחיר מניות החברה בדרך כלל סובל בטווח הקצר.

    גרוע מכך, כאשר משקיעים מרגישים שחברה מחזיקה בחובות אבודים ואינה מסוגלת למחוק, ערכו של החוב צונח עוד יותר. לאחר מכן חברות נאלצות למכור אותו בהפסד אם הם יכולים למכור אותו בכלל. חוסר יכולת למכור או לשרת את החוב עלול לגרום לכישלון עסקי. חברות שמחזיקות בחוב רעיל של חברות כושלות עלולות לעמוד בפני מכה משמעותית במאזנים שלהן, כאשר השוק של אותם מכשירים עם הכנסה קבועה קורס. כך היה לגבי חברות שהחזיקו בחוב של ליהמן ברדרס לפני קריסתה ב-2008.

    השפעות כלכליות של פירוק מינוף

    מה זה פיזור מינוף?הלוואות ואשראי הם חלקים בלתי נפרדים של צמיחה כלכלית והתרחבות תאגידית. כאשר יותר מדי אנשים וחברות מחליטים לשלם את חובותיהם בבת אחת ולא לקחת על עצמם יותר, הכלכלה עלולה לסבול. למרות שפיחת מינוף טובה בדרך כלל לחברות, אם היא מתרחשת במהלך מיתון או מיתון כלכלי, היא יכולה להגביל את צמיחת האשראי בכלכלה. ככל שחברות מדלגות ומצמצמות את ההלוואות שלהן, הספירלה כלפי מטה בכלכלה יכולה להאיץ.

    כתוצאה מכך, הממשלה נאלצת להתערב ולקחת על עצמה חוב (מינוף) כדי לקנות נכסים ולהכניס רצפה מתחת למחירים או כדי לעודד הוצאות. תמריץ פיסקאלי זה מגיע במגוון צורות, לרבות רכישת ניירות ערך מגובי משכנתאות כדי להעלות את מחירי הדיור ולעודד הלוואות בנקאיות, הנפקת ערבויות בגיבוי ממשלתי כדי להצמיד את הערך של ניירות ערך מסוימים, לקיחת עמדות פיננסיות בחברות כושלות, מתן הנחות מס ישירות לצרכנים. , סבסוד רכישת מכשירי חשמל או מכוניות באמצעות זיכוי מס, או שורה של פעולות דומות.

    הפדרל ריזרב יכול גם להוריד את שיעור הקרנות הפדרליות כדי להוזיל לבנקים ללוות כסף זה מזה, להוריד את הריבית ולעודד את הבנקים להלוות לצרכנים ולעסקים.

    דוגמאות לפיתוח מינוף ויחסים פיננסיים

    לדוגמה, נניח שלחברה X יש נכסים של 2,000,000 דולר, מתוכם 1,000,000 דולר ממומנים על ידי חוב ו-1,000,000 דולר ממומנים על ידי הון עצמי. במהלך השנה, חברה X מרוויחה 500,000 $ הכנסה נטו או רווח.

    למרות שיש הרבה יחסים פיננסיים זמינים למדידת הבריאות הפיננסית של חברה, שלושה מיחסי המפתח שבהם נשתמש מפורטים להלן.

  • תשואה על נכסים (ROA) היא סך הנכסים חלקי הרווח הנקי, המראה עד כמה חברה מרוויחה כסף על הנכסים שלה לטווח ארוך כגון ציוד.
  • התשואה על ההון (ROE) מחושבת על ידי חלוקת הרווח הנקי בהון העצמי, המראה עד כמה חברה מרוויחה רווח על ידי שימוש בהון שגייסה מהנפקת מניות הון.
  • החוב להון (D/E) מחושב על ידי חלוקת התחייבויות החברה בהון העצמי. חוב להון מראה כיצד חברה מממנת את הצמיחה שלה והאם יש מספיק מניות הון כדי לכסות את החוב שלה.
  • להלן חישובי היחס תוך שימוש במידע הפיננסי מחברה X.

  • החזר על נכסים = $500,000 / $2,000,000 = 25%
  • תשואה על ההון = $500,000 / $1,000,000 = 50%
  • חוב להון = $1,000,000 / $1,000,000 = 100%
  • במקום התרחיש הנ"ל, נניח שבתחילת השנה החליטה החברה להשתמש בנכסים של 800,000$ כדי לשלם התחייבויות של 800,000$. בתרחיש זה, לחברה X יהיו כעת נכסים של 1,200,000 דולר, מתוכם 200,000 דולר ממומנים על ידי חוב ו-1,000,000 דולר ממומנים על ידי הון עצמי. אם החברה הרוויחה את אותם $500,000 במהלך השנה, התשואה שלה על הנכסים, התשואה על ההון וערכי החוב להון תהיה כדלקמן:

  • החזר על נכסים = $500,000 / $1,200,000 = 41.7%
  • תשואה על ההון = $500,000 / $1,000,000 = 50%
  • חוב להון = $200,000 / $1,000,000 = 20%
  • קבוצת היחסים השנייה מראה שהחברה בריאה הרבה יותר, ולכן משקיעים או מלווים ימצאו את התרחיש השני נוח יותר.

    tradingpedia.co.il -> powered by : Sakara

    פוסטים קשורים

    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

    תבדוק גם את זה
    Close
    Back to top button
    דילוג לתוכן