מה זה מרקסיזם?
מה זה מרקסיזם? מרקסיזם היא פילוסופיה חברתית, פוליטית וכלכלית הקרויה על שמו של הפילוסוף והכלכלן הגרמני בן המאה ה-19 קרל מרקס. עבודתו בוחנת את ההשפעות ההיסטוריות של העבודה, הפריון והפיתוח הכלכלי הקפיטליסטי, וטוענת שיש צורך במהפכה עובדים כדי להחליף את הקפיטליזם בשיטה קומוניסטית. המרקסיזם טוען שהמאבק בין המעמדות החברתיים – במיוחד בין הבורגנות, או הקפיטליסטים, לבין הפרולטריון, או העובדים – מגדיר יחסים כלכליים בכלכלה קפיטליסטית ויוביל בהכרח למהפכה קומוניסטית.
מה זה מרקסיזם? – המרקסיזם טוען שהמאבק בין המעמדות החברתיים – במיוחד בין הבורגנות, או הקפיטליסטים, לבין הפרולטריון, או העובדים – מגדיר יחסים כלכליים בכלכלה קפיטליסטית ויוביל בהכרח למהפכה קומוניסטית.
מה זה מרקסיזם? – נקודות מרכזיות
הבנת המרקסיזם
המרקסיזם הוא תיאוריה חברתית ופוליטית כאחד, והוא מקיף את תיאוריית העימות המעמדי המרקסיסטית ואת הכלכלה המרקסיסטית. המרקסיזם נוסח לראשונה בפומבי בשנת 1848 בחוברת המניפסט הקומוניסטי מאת קרל מרקס ופרידריך אנגלס, המפרטת את התיאוריה של מאבק מעמדות ומהפכה.
הכלכלה המרקסיסטית מתמקדת בביקורת על הקפיטליזם, אותה פירטה מרקס בספרו "Das Kapital", שפורסם ב-1867.
באופן כללי, המרקסיזם טוען שהקפיטליזם כצורה של רבייה כלכלית וחברתית פגום מטבעו ובסופו של דבר ייכשל.
קפיטליזם מוגדר כאופן ייצור שבו בעלי עסקים (הקפיטליסטים) מחזיקים בכל אמצעי הייצור (המפעל, הכלים והמכונות, חומרי הגלם, המוצר הסופי והרווחים המתקבלים ממכירתם). עובדים (עבודה) נשכרים בשכר ואין להם חלק בעלות ואין להם חלק ברווחים.
יתרה מכך, השכר המשולם לעובדים נמוך מהערך הכלכלי שעבודתם יוצרת עבור הקפיטליסט. זהו מקור הרווחים של הקפיטליסטים והוא עומד בבסיס המאבק המעמדי המובנה בין העבודה להון.
כלכלה מרקסיאנית
כמו כלכלנים קלאסיים אחרים, קרל מרקס האמין בתורת הערך של העבודה (LTV) כדי להסביר הבדלים יחסיים במחירי השוק. תיאוריה זו קבעה שניתן למדוד את ערכו של מוצר באופן אובייקטיבי לפי מספר שעות העבודה הממוצע הנדרשות לייצורו. במילים אחרות, אם הכנת שולחן לוקח פי שניים יותר מאשר כיסא, אז השולחן צריך להיחשב בעל ערך כפול. מה שמרקס הוסיף לתיאוריה זו היה המסקנה שערך העבודה הזה מייצג את ניצול העובדים.
מרקס טען כי ישנם שני פגמים עיקריים בקפיטליזם המובילים לניצול עובדים על ידי מעסיקים: האופי הכאוטי של תחרות בשוק החופשי ומיצוי עודפי עבודה.
מרקס חזה שהקפיטליזם בסופו של דבר יהרוס את עצמו ככל שיותר אנשים ירדו למעמד של מעמד הפועלים, אי השוויון יגדל והתחרות תביא לאפס את רווחי התאגידים. זה יוביל, הוא שיער, למהפכה שאחריה יועבר הייצור למעמד הפועלים בכללותו.
קונפליקט מעמדי ודעיכת הקפיטליזם
תורת המעמדות של מרקס מציגה את הקפיטליזם כשלב אחד בהתקדמות היסטורית של מערכות כלכליות העוקבות זו אחר זו ברצף טבעי. הם מונעים, הוא טען, על ידי כוחות בלתי אישיים עצומים של ההיסטוריה שמתגלים דרך ההתנהגות והקונפליקט בין מעמדות חברתיים. לפי מרקס, כל חברה מחולקת למעמדות חברתיים, שלחבריהם יש יותר במשותף זה עם זה מאשר עם בני מעמדות חברתיים אחרים.
להלן כמה מרכיבים מרכזיים בתיאוריות של מרקס לגבי האופן שבו עימות מעמדי יתרחש במערכת קפיטליסטית:
לפיכך, מרקס חשב שהשיטה הקפיטליסטית מכילה את זרעי ההרס שלה. הניכור והניצול של הפרולטריון שהם יסוד היחסים הקפיטליסטיים יגרמו בהכרח את מעמד הפועלים למרוד בבורגנות ולהשתלט על אמצעי הייצור.
את המהפכה הזו יובילו מנהיגים נאורים, הידועים כ"חלוץ הפרולטריון", אשר הבינו את המבנה המעמדי של החברה ויאחדו את מעמד הפועלים על ידי העלאת המודעות והתודעה המעמדית.
לאחר המהפכה, חזה מרקס, תוחלף הבעלות הפרטית על אמצעי הייצור בבעלות קולקטיבית, תחילה תת-סוציאליסטית ואחר כך תת-קומוניזם.
בשלב האחרון של ההתפתחות האנושית, מעמדות חברתיים ומאבק מעמדי לא היו קיימים עוד.
קומוניזם מול סוציאליזם מול קפיטליזם
רעיונותיהם של מרקס ואנגלס הניחו את הבסיס לתיאוריה ולפרקטיקה של הקומוניזם, הדוגל בשיטה חסרת מעמדות שבה כל הרכוש והעושר נמצאים בבעלות קהילתית (ולא פרטית).
סין, קובה, לאוס, צפון קוריאה ווייטנאם הן המדינות היחידות שיש להן מערכות קומוניסטיות כיום. יש לציין שרוב המדינות הללו הרגיעו חלק מהמדיניות הנוקשה ביותר שלהן בשם הקידמה הכלכלית והסחר העולמי.
ברית המועצות הייתה ניסוי בקומוניזם שנוצר ב-1921 והתמוטט ב-1991, והותיר אחריו 15 רפובליקות סובייטיות סוציאליסטיות לשעבר כדי לבנות מחדש את הכלכלות שלהן מאפס. אף אחד לא בחר בקומוניזם כמודל.
סוֹצִיאָלִיזם
הסוציאליזם קדם לקומוניזם בכמה עשורים. חסידיו הראשונים קראו לחלוקה שוויונית יותר של עושר, סולידריות בין עובדים, תנאי עבודה טובים יותר ובעלות משותפת על קרקע וציוד ייצור.
הסוציאליזם מבוסס על הרעיון של בעלות ציבורית והסדרה של אמצעי הייצור, אך אנשים עשויים עדיין להחזיק ברכוש. במקום לצאת ממהפכה מעמדית, התרחשה רפורמה סוציאליסטית בתוך מבנים חברתיים ופוליטיים קיימים, בין אם הם דמוקרטיים, טכנוקרטיים, אוליגרכיים או טוטליטריים.
קָפִּיטָלִיזם
גם הקומוניזם וגם הסוציאליזם מתנגדים לקפיטליזם, שיטה כלכלית המאופיינת בבעלות פרטית ובמערכת חוקים המגנה על הזכות להחזיק או להעביר רכוש פרטי.
בכלכלה קפיטליסטית, אנשים פרטיים או החברות שהם יוצרים הם בעלי אמצעי הייצור והזכות להרוויח מהם.
קומוניזם וסוציאליזם שואפים לתקן את העוולות של מערכת השוק החופשי של הקפיטליזם. אלה כוללים ניצול עובדים, אי שוויון בין מעמדות ועוני מוחלט.
ביקורת על המרקסיזם
מרקס נתן השראה להמוני חסידים, אך רבות מהתחזיות שלו לא התממשו. מרקס האמין שהגברת התחרות לא תייצר סחורה טובה יותר עבור הצרכנים אלא תוביל לפשיטות רגל ולעלייה של מונופולים, עם שליטה בייצור בידיים פחות ופחות.
קפיטליסטים לשעבר פושטי רגל, חשב, יצטרפו לפרולטריון, ויצרו בסופו של דבר צבא של מובטלים. בנוסף, כלכלת השוק, אשר מטבעה אינה מתוכננת, תחווה בעיות משתקות של היצע וביקוש ותגרום לשפל כלכלי חמור.
הקפיטליזם לא קרס, אבל הוא השתנה מאז תקופתו של מרקס. לממשלות במדינות קפיטליסטיות רבות, כולל ארה"ב, יש את הכוח לפצח מונופולים ושיטות עסקיות מונופוליסטיות. ממשלות קובעות שכר מינימום וסוכנויות רגולציה קובעות סטנדרטים להגנה על עובדים.
זה לא האידיאל האוטופי. אי השוויון הכלכלי גדל בחברות קפיטליסטיות רבות. היו מיתונים מעת לעת, כמו גם שפל גדול אחד, אבל הם לא נחשבים כמאפיין אינהרנטי של שווקים חופשיים.
ואכן, חברה ללא תחרות, כסף או רכוש פרטי לחלוטין לא התממשה בעולם המודרני, וההיסטוריה האחרונה מעידה כי אין סיכוי שתצוץ בעתיד.
איזה סוג של פילוסופיה זה מרקסיזם?
מרקסיזם היא פילוסופיה שפותחה על ידי קרל מרקס במחצית השנייה של המאה ה-19 המאחדת תיאוריה חברתית, פוליטית וכלכלית. היא עוסקת בעיקר בהשלכות של חברה המחולקת בין מעמד בעלות למעמד פועלים ומציעה מערכת חדשה של בעלות משותפת על אמצעי הייצור כפתרון לאי השוויון הבלתי נמנע שהקפיטליזם מטפח.
מה חזה מרקס לעתיד?
מרקס חשב שהשיטה הקפיטליסטית בהכרח תשמיד את עצמה. התחרות תגדל כל כך עזה שרוב העסקים יתקפלו וייספגו במונופולים קשים. עובדים ידחו מערכת שמנצלת אותם. העובדים המדוכאים יפלו בסופו של דבר את הבעלים כדי להשתלט על אמצעי הייצור, ויביאו לחברה חסרת מעמדות של בעלות משותפת.
האם קרל מרקס צדק?
לא כל כך רחוק. מאז התמוטטות ברית המועצות ב-1991, המדינות המצליחות ביותר מבין המדינות הקומוניסטיות הבודדות שנותרו, בעיקר סין ווייטנאם, שיפרו כמה מהשיטות הנוקשות ביותר שלהן. אף אחד לא הצליח לחסל לחלוטין רכוש אישי, כסף ומערכות מעמדיות באופן שחזה קרל מרקס. בשנת 2021, הקפיטליזם, על צורותיו השונות, נותר השיטה הכלכלית השלטת. אבל גם זה השתנה מאז תקופתו של מרקס, עם טיפול בכמה מההפרעות הקשות ביותר. תקני בטיחות עובדים, חוקי עבודת ילדים, חוקי שכר מינימום ותוכניות נגד עוני הם כולם דוגמאות.
האם מרקסיזם הוא אותו דבר כמו קומוניזם?
מרקסיזם הוא פילוסופיה, ואילו קומוניזם הוא שיטת ממשל המבוססת על עקרונות מרקסיסטיים. מרקס ראה בעיני רוחו חברה שבה עובדים הם הבעלים של אמצעי הייצור. בקומוניזם בעולם האמיתי, ממשלות מחזיקות באמצעי הייצור.
סיכום ומסקנות
מרקסיזם היא התיאוריה החברתית והכלכלית שפיתח קרל מרקס במאה ה-19. הכלכלה המרקסיסטית מתארת את שיטת הייצור הקפיטליסטית כבלתי הוגנת מטבעה כלפי העובדים, המייצגים את רוב האוכלוסייה.
התיאוריות החברתיות של מרקס חיברו את הפגמים הללו של הקפיטליזם עם קונפליקט מעמדי הולך וגובר בין עובדים ובעלי עסקים, מה שהוביל בסופו של דבר למהפכה שתעצים את מעמד הפועלים ותיצור בעלות קהילתית על אמצעי הייצור.
התיאוריות שלו נבדקו בעולם האמיתי. הניסוי הקומוניסטי בברית המועצות הסתיים ב-1991. הוא ממשיך להיבחן בסין, שיוצרת מערכת חברתית וכלכלית היברידית שמרקס אולי לא יכיר בה.