מה זה ניאו-ליברליזם?
מה זה ניאו-ליברליזם? ניאו-ליברליזם הוא מודל מדיניות המקיף גם פוליטיקה וגם כלכלה. היא מעדיפה יזמות פרטית ומבקשת להעביר את השליטה בגורמים כלכליים מהממשלה למגזר הפרטי. מדיניות ניאו-ליברלית רבות נוגעת לתפקוד יעיל של קפיטליזם בשוק החופשי ומתמקדת בהגבלת הוצאות הממשלה, רגולציה ממשלתית ובעלות ציבורית. הניאו-ליברליזם מזוהה לעתים קרובות עם ההנהגה של מרגרט תאצ'ר, ראשת ממשלת בריטניה מ-1979 עד 1990 (ומנהיגת המפלגה השמרנית מ-1975 עד 1990) ורונלד רייגן, הנשיא ה-40 של ארה"ב מ-1981 עד 1989. לאחרונה, ניאו-ליברליזם נקשר למדיניות של צנע ולניסיונות לקצץ בהוצאות הממשלה על תוכניות חברתיות.
מה זה ניאו-ליברליזם? – מדיניות ניאו-ליברלית רבות נוגעת לתפקוד יעיל של קפיטליזם בשוק החופשי ומתמקדת בהגבלת הוצאות הממשלה, רגולציה ממשלתית ובעלות ציבורית.
מה זה ניאו-ליברליזם? – הניאו-ליברליזם מזוהה לעתים קרובות עם ההנהגה של מרגרט תאצ'ר, ראשת ממשלת בריטניה מ-1979 עד 1990 (ומנהיגת המפלגה השמרנית מ-1975 עד 1990) ורונלד רייגן, הנשיא ה-40 של ארה"ב מ-1981 עד 1989.
מה זה ניאו-ליברליזם? – לאחרונה, ניאו-ליברליזם נקשר למדיניות של צנע ולניסיונות לקצץ בהוצאות הממשלה על תוכניות חברתיות.
מה זה ניאו-ליברליזם? – נקודות מרכזיות
הבנת ניאו-ליברליזם
ניאו-ליברליזם היא פילוסופיה פוליטית וכלכלית המדגישה סחר חופשי, דה-רגולציה, גלובליזציה וצמצום הוצאות הממשלה. זה קשור לכלכלה של טולאיס-פייר, אסכולה שקובעת כמות מינימלית של התערבות ממשלתית בסוגיות הכלכליות של יחידים וחברה.
Laissez-Faire Economics מציע כי המשך צמיחה כלכלית יוביל לחדשנות טכנולוגית, הרחבת השוק החופשי והתערבות המדינה מוגבלת.
בנוסף, ניאו-ליברליזם מבולבל לפעמים עם ליברטריאניזם. עם זאת, ניאו-ליברלים בדרך כלל דוגלים בהתערבות ממשלתית יותר בכלכלה ובחברה מאשר בליברטריאניזם. לדוגמה, בעוד ניאו-ליברלים בדרך כלל מעדיפים מיסוי פרוגרסיבי, ליברטריאנים לרוב נמנעים מעמדה זו לטובת תוכניות כמו שיעור מס אחיד לכל משלמי המסים.
בנוסף, הניאו-ליברלים לעתים קרובות אינם מתנגדים לצעדים כגון חילוץ של תעשיות גדולות, המהווים אימה לליברטריאנים.
בעוד שמדיניות ניאו-ליברלית עשויה להיחשב שמרנית ומנוגדת לאמונות הפוליטיות של רבים, יש לציין כי יוזמות ניאו-ליברליות שונות בארה"ב כגון הסכמי סחר חופשי, הסרת הרגולציה של תעשיות התחבורה, השירותים והבנקאות, וקיצוץ בשיעור מס ההכנסה העליון. ומס רווחי הון כולם קיבלו תמיכה דו-מפלגתית.
מאפיינים של ניאו-ליברליזם
ניאו-ליברליזם כרוך באמונה שחופש כלכלי גדול יותר מוביל להתקדמות כלכלית וחברתית גדולה יותר עבור יחידים. זה תומך:
ליברליזם מול ניאו-ליברליזם
בבסיסו, הליברליזם הוא פילוסופיה פוליטית רחבה. הוא מחזיק בחירות ברמה גבוהה ומגדיר את כל ההיבטים החברתיים, הכלכליים והפוליטיים של החברה, לרבות תפקיד הממשלה.
ניאוליברליזם הוא בעצם אידיאולוגיה כלכלית. המדיניות של הניאו-ליברליזם ממוקדת יותר, והיא עוסקת בעיקר בשווקים ובמדיניות ובאמצעים המשפיעים על הכלכלה.
ביקורת על הניאו-ליברליזם
יש הרבה ביקורות על הניאו-ליברליזם.
גישת שוק חופשי מוטעית לשירותים ציבוריים
אחת הביקורות הנפוצות על הניאו-ליברליזם היא שתמיכה בגישת שוק חופשי בתחומים כמו בריאות וחינוך היא מוטעית מכיוון ששירותים אלו הם שירותים ציבוריים. השירותים הציבוריים אינם נתונים לאותה מוטיבציה רווחית כמו תעשיות אחרות.
חשוב מכך, אימוץ גישת שוק חופשי בתחומי הבריאות והחינוך יכול להוביל להגדלת אי השוויון ולתת מימון של משאבים (בריאות וחינוך) הנחוצים לבריאות ולכדאיות של כלכלה בטווח הארוך.
מונופולים
אימוץ המדיניות הניאו-ליברלית בעולם המערבי התנהל במקביל לעלייה באי השוויון הן בעושר והן בהכנסה. בעוד שעובדים מיומנים עשויים להיות בעמדה של שכר גבוה יותר, עובדים מיומנים נמוכים נוטים יותר לראות שכר עומד.
מדיניות הקשורה לניאו-ליברליזם נוטה לעודד את נוכחותם של מונופולים, המגדילים את רווחי התאגידים על חשבון הטבות לצרכנים.
חוסר יציבות פיננסית מוגברת
בניגוד למה שטוענים בדרך כלל תומכי הניאו-ליברליזם, דה-רגולציה של הון לא בהכרח סייעה לפיתוח כלכלי. במקום זאת, דה-רגולציה של הון הובילה לעלייה בחוסר היציבות הפיננסית, לרבות אירועים כלכליים שלעיתים שלחו גלי הלם ברחבי העולם.
למעשה, דו"ח של קרן המטבע הבינלאומית (IMF) על הניאו-ליברליזם מגלה כי עלייה בתזרימי ההון הייתה גורם לעלייה בסיכון למחזורים כלכליים שליליים.
אי שיוויון
מדיניות ניאו-ליברלית הוכחה כמגבירה את אי השוויון. אי שוויון זה יכול לעכב את סיכויי הצמיחה ארוכי הטווח של כלכלה. בקצה אחד של הספקטרום, למי שמרוויח הכנסה נמוכה יש כוח הוצאה מוגבל. יחד עם זאת, למי שמתעשר יש נטייה גבוהה יותר לחסוך.
בתרחיש האחרון, העושר אינו זולג מטה באופן שבו טוענים תומכי הניאו-ליברליזם.
גלובליזציה
לבסוף, הדגש של הניאו-ליברליזם על יעילות כלכלית עודד את הגלובליזציה, אשר המתנגדים רואים בה מונעת ממדינות ריבוניות את הזכות להגדרה עצמית.
המתנגדים של הניאו-ליברליזם גם טוענים שקריאתו להחליף תאגידים בבעלות ממשלתית בחברות פרטיות יכולה להפחית את היעילות. בעוד שהפרטה עשויה להגביר את הפריון, הם טוענים, ייתכן שהשיפור אינו בר קיימא בגלל המרחב הגיאוגרפי המוגבל בעולם.
בנוסף, המתנגדים לניאו-ליברליזם מוסיפים כי הוא אנטי-דמוקרטי, עלול להוביל לניצול ולאי צדק חברתי, ועלול להפליל את העוני.
מהו ניאו-ליברליזם במונחים פשוטים?
זהו מודל או פילוסופיה כלכלית המדגישה שבחברה חופשית, ניתן להשיג התקדמות כלכלית וחברתית גדולה יותר כאשר הרגולציה הממשלתית ממוזערת, הוצאות הממשלה ומסים מופחתים, ולממשלה אין שליטה קפדנית על הכלכלה. הניאו-ליברליזם אינו מתנגד לכל התערבות ממשלתית. עם זאת, היא כן רוצה לראות את זה מוגבל רק כאשר יש צורך לתמוך בשווקים חופשיים וביזמות חופשית.
מהן ההשפעות של ניאו-ליברליזם?
חלק מההשפעות עשויות להיות שווקים חופשיים יותר, גישה ליותר מוצרים ושירותים כדי לענות על דרישת הצרכנים, הכנסות גדולות יותר ורווחים גבוהים יותר. הפחתת מחירים עקב תחרות גדולה יותר יכולה להיות גם השפעה. חיסכון יכול לנבוע מהקצאה יעילה יותר של משאבים. ארגון טוב יותר של כוח העבודה והיכולת לגייס כשרונות הדרושים למשרות ספציפיות יכולים לנבוע גם ממדיניות ניאו-ליברלית. אחרים עשויים להצביע על כמה מההשפעות השליליות שלדעתן קשורות לניאו-ליברליזם. אלה יכולים לכלול אי שוויון כלכלי, צמיחת מונופולים, חוסר ביטחון תעסוקתי, אובדן מקומות עבודה עקב מיקור חוץ, ואדישות גוברת לצרכים ולרווחתם של אנשים.
מהי דוגמה לניאו-ליברליזם?
הסכם הסחר החופשי של צפון אמריקה (NAFTA) הוא דוגמה אחת. בהסכם זה, קנדה, מקסיקו וארה"ב הסכימו להסיר את כל מגבלות הסחר בין מדינותיהן כדי לפתוח את הסחר ולהגדיל את היתרונות הכלכליים לכל אחת מהן.
