מה זה פריסה ברוטו?
מה זה פריסה ברוטו? הפריסה ברוטו היא הפיצוי שמקבלים החתמים של הנפקה ראשונית (IPO). הנפקה היא תהליך של הוצאת תאגיד פרטי לציבור על ידי הנפקת מניות. הפריסה ברוטו היא ההפרש בין מחיר החיתום שקיבלה החברה המנפיקה לבין המחיר המוצע בפועל לציבור המשקיעים. במילים אחרות, המרווח ברוטו הוא הקיצוץ או הרווח של המוסד הפיננסי מהרישום בהנפקה. פריסה ברוטו נקראת גם "מרווח חיתום ברוטו", "מרווח" או "ייצור".
מה זה פריסה ברוטו? – נקודות מרכזיות
הבנת המרווח הגולמי
המרווח ברוטו מכסה את העלות של חברת החיתום לביצוע הנפקה. רוב הרווחים שחברת החיתום מרוויחה באמצעות העסקה מושגים לרוב באמצעות הפריסה ברוטו. חברה עשויה לבחור יותר מחתם אחד מכיוון שאולי יש להם תחום מומחיות ספציפי.
חברה המעוניינת לגייס כספים או הון ממשקיעים תשכור בנק השקעות להיות החתם להנפקה שלה. החתמים של בנק ההשקעות והחברה קובעים כמה כסף תגייס ההנפקה וכמה ישולם לבנק עבור שירותיהם.
החברה והחתמים מגישים הצהרה ל-Securities and Exchange Commission (SEC) לרישום ההנפקה. בתורו, ה-SEC בוחן את הבקשה, ולאחר שנקבע שהמידע הדרוש נמסר, נקבע תאריך הגשה להנפקה.
בנק ההשקעות קונה את המניות למימון ההנפקה ומוכר את המניות לרשת ההפצה שלו במחיר גבוה יותר. ההפרש בין מחיר הרכישה למחיר המכירה הוא המרווח ברוטו, שהוא הרווח של החתם.
עלויות פריסה וחיתום ברוטו
כספים המופקים על ידי המרווח הברוטו חייבים בדרך כלל לכסות מספר עלויות חיתום, כולל עמלת המנהל וכן עמלת החיתום, שמרוויחים חברי סינדיקט החיתום. הפריסה ברוטו מכסה גם את הזיכיון, שהוא פריסת המחירים שהרוויח הברוקר-דילר שמוכר את המניות.
המנהל זכאי לכל הפריסה ברוטו. כל חבר בסינדיקט החיתום מקבל חלק (לא בהכרח שווה) מעמלת החיתום ומהזיכיון. סוחר-ברוקר, שאינו חבר בסינדיקט החתם, אך מוכר מניות, מקבל רק חלק מהזיכיון. החבר בסינדיקט החיתום שמספק את המניות לאותו ברוקר-סוחר ישמור על עמלת החיתום. הפריסה ברוטו מכסה גם הוצאות משפטיות וחשבונאיות וכן כל דמי רישום.
באופן יחסי, הזיכיון גדל ככל שהרווח הכולל ברוטו עולה. בינתיים, דמי הניהול והחיתום יורדים עם הפריסה ברוטו. השפעת הגודל על חלוקת העמלות נובעת בדרך כלל מיתרונות גודל דיפרנציאליים. היקף העבודה של בנקאי השקעות, למשל, בכתיבת התשקיף והכנת התוכנית קבועה במקצת, בעוד שכמות עבודת המכירות משתנה. עסקאות גדולות יותר לא בהכרח כרוכות בעבודה נוספת עבור בנקאי ההשקעות. עם זאת, עסקה גדולה יותר עשויה להיות כרוכה בהרבה יותר מאמץ מכירה, הדורשת הגדלת שיעור הזיכיון למכירה. לחלופין, בנקים זוטרים עשויים להצטרף לסינדיקט, גם אם הם מקבלים חלק קטן יותר מהעמלות בצורה של זיכיון מכירה נמוך יותר.
דוגמה למרווח ברוטו
נניח, כדוגמה, חברת ABC, מקבלת 36 דולר למניה עבור ההנפקה הראשונית שלה. אם החתמים יסתובבו וימכרו את המניה לציבור במחיר של 38 דולר למניה, המרווח ברוטו – ההפרש בין מחיר החיתום למחיר ההנפקה לציבור – יהיה 2 דולר למניה. ערך המרווח הגולמי יכול להיות מושפע ממשתנים כמו גודל ההנפקה, סיכון ותנודות או תנודתיות במחירי השוק.
יחס פריסה ברוטו
ניתן לבטא את הפריסה ברוטו כיחס. בדוגמה שלמעלה, ההפרש בין המחיר שבנק ההשקעות שילם למנפיק לבין מחיר ההנפקה לציבור הוא $2 למניה. כתוצאה מכך, יחס המרווח ברוטו הוא כ-5.3% (או 2$ / 38$ למניה).
ככל שיחס המרווח הגולמי גבוה יותר, כך חלק גדול יותר מתקבולי ההנפקה עובר לבנק ההשקעות. יחס פריסה ברוטו יכול לנוע בין 3-7% בהתאם לגודל העסקה וארץ המוצא.
