מהו שוק מונופוליסטי?
מהו שוק מונופוליסטי? שוק מונופוליסטי הוא מצב תיאורטי המתאר שוק שבו רק חברה אחת רשאית להציע מוצרים ושירותים לציבור. שוק אמונופוליסטי הוא ההפך משוק תחרותי לחלוטין, שבו פועלות מספר אינסופי של חברות. במודל מונופוליסטי גרידא, חברת המונופול יכולה להגביל את התפוקה, להעלות מחירים וליהנות מרווחים על נורמליים בטווח הארוך.
מהו שוק מונופוליסטי? – נקודות מרכזיות
1:26
שוק מונופוליסטי
הבנת שווקים מונופוליסטיים
שוק מונופוליסטי הוא מבנה שוק עם מאפיינים של מונופול טהור. מונופול קיים כאשר ספק אחד מספק סחורה או שירות מסוים לצרכנים רבים. בשוק מונופוליסטי, למונופול, או לחברה השולטת, יש שליטה מלאה בשוק, ולכן היא קובעת את המחיר וההיצע של סחורה או שירות.
שווקים מונופוליסטיים גרידא הם נדירים ואולי אפילו בלתי אפשריים בהיעדר חסמי כניסה מוחלטים, כגון איסור על תחרות או החזקה בלעדית של משאבים טבעיים.
כאשר הם מתרחשים, המונופול שקובע את המחיר והאספקה של סחורה או שירות נקרא מייצר המחירים. מונופול הוא ממקסם רווחים מכיוון שעל ידי שינוי ההיצע והמחיר של הסחורה או השירות שהוא מספק הוא יכול לייצר רווחים גדולים יותר. על ידי קביעת הנקודה שבה ההכנסות השוליות שלו משתוות לעלות השולית שלו, המונופול יכול למצוא את רמת התפוקה שממקסמת את הרווח שלו.
כאשר בדרך כלל רק מוכר אחד שולט בייצור והפצה של סחורה או שירות, חברות אחרות אינן יכולות להיכנס לשוק. בדרך כלל יש חסמי כניסה גבוהים, שהם מכשולים שמונעים מחברה להיכנס לשוק. מצטרפים פוטנציאליים לשוק נמצאים בעמדת נחיתות מכיוון שלמונופול יש את יתרון המניע הראשון והוא יכול להוזיל מחירים כדי לחתוך עולה חדש פוטנציאלי ולמנוע מהם לצבור נתח שוק.
מכיוון שיש רק ספק אחד, וחברות לא יכולות להיכנס או לצאת בקלות, אין תחליפים לסחורה או לשירותים. לכן, למונופול יש גם בידול מוצר מוחלט מכיוון שאין סחורות או שירותים דומים אחרים.
ההיסטוריה של המונופולים
המונח "מונופול" מקורו בחוק האנגלי כדי לתאר מענק מלכותי. מענק כזה אישר סוחר או חברה אחד לסחור בסחורה מסוימת, בעוד שאף סוחר או חברה אחרים לא יכלו לעשות זאת.
מבחינה היסטורית, שווקים מונופוליסטיים התעוררו כאשר יצרנים בודדים קיבלו הרשאות משפטיות בלעדיות מהממשלה, כמו ההסדר שהושג בין ועדת התקשורת הפדרלית (FCC) ו-AT&T בין 1913 ל-1984. במהלך תקופה זו, אף חברת תקשורת אחרת לא הורשה להתחרות ב-AT&T בגלל הממשלה האמינה בטעות שהשוק יכול לתמוך רק ביצרן אחד.
לאחרונה, חברות פרטיות לטווח קצר עשויות לעסוק בהתנהגות דמוית מונופול כאשר לייצור יש עלויות קבועות גבוהות יחסית, מה שגורם לירידה הכוללת הממוצעת בטווח הארוך ככל שהתפוקה גדלה. ההשפעה של התנהגות זו עלולה לאפשר זמנית ליצרן יחיד לפעול על עקומת עלויות נמוכה יותר מכל יצרן אחר.
השפעות של שווקים מונופוליסטיים
ההתנגדות הפוליטית והתרבותית האופיינית לשווקים מונופוליסטיים היא שמונופול, בהיעדר ספקים אחרים של אותו מוצר או שירות, יכול לגבות פרמיה מלקוחותיו. לצרכנים אין תחליפים והם נאלצים לשלם את המחיר עבור הסחורה שמכתיב בעל המונופולין. במובנים רבים מדובר בהתנגדות למחירים גבוהים, לאו דווקא התנהגות מונופוליסטית.
הטיעון הכלכלי הסטנדרטי נגד מונופולים שונה. לפי הניתוח הטוניאו-קלאסי, שוק מונופוליסטי אינו רצוי מכיוון שהוא מגביל את התפוקה, לא בגלל היתרונות של מונופולין על ידי העלאת מחירים. תפוקה מוגבלת שווה לייצור פחות, מה שמפחית את סך ההכנסה החברתית הריאלית.
גם אם קיימות סמכויות מונופוליסטיות, כמו המונופול המשפטי של שירות הדואר האמריקאי על מסירת דואר מהשורה הראשונה, לצרכנים יש לרוב אלטרנטיבות רבות כמו שימוש בדואר רגיל דרך FedEx או UPS או דואר אלקטרוני. מסיבה זו, זה נדיר ששווקים מונופוליסטיים מצליחים להגביל את התפוקה או ליהנות מרווחים סופר-נורמליים בטווח הארוך.
רגולציה של שוק מונופוליסטי
כמו במודל של תחרות מושלמת, קשה עד בלתי אפשרי לשחזר את המודל לתחרות מונופוליסטית בכלכלה הקיימת. מונופולים אמיתיים הם בדרך כלל תוצר של תקנות נגד המתחרים. מקובל, למשל, שערים או עיירות מעניקות מונופולים מקומיים לחברות שירות וטלקומוניקציה.
עם זאת, ממשלות לעתים קרובות מסדירות התנהגות עסקית פרטית שנראית מונופוליסטית, כגון מצב שבו חברה אחת מחזיקה בחלק הארי של השוק. ל-FCC, לארגון הסחר העולמי ולאיחוד האירופי יש כללים לניהול שווקים מונופוליסטיים. אלה נקראים לעתים קרובות חוקי הגבלים עסקיים.
