מהו שיעור המפתח?
מהו שיעור המפתח? שיעור המפתח הוא הריבית הספציפית הקובעת את שיעורי ההלוואות הבנקאיות ואת עלות האשראי ללווים. שתי ריביות המפתח בארה"ב הן שיעור ההנחה ושיעור הקרנות הפדרליות. מדובר בתעריפים שנקבעים, במישרין ובין בעקיפין, על ידי הפדרל ריזרב, במטרה להשפיע על ההלוואות ועל היצע הכסף והאשראי במשק.
מהו שיעור המפתח? – נקודות מרכזיות
הבנת שיעור המפתח
שיעור המפתח הוא הריבית שבה הבנקים יכולים ללוות כאשר הם לא עומדים ברזרבות הנדרשות. הם עשויים ללוות מבנקים אחרים או ישירות מהפדרל ריזרב לפרק זמן קצר מאוד. התעריף שבו בנקים יכולים ללוות מבנקים אחרים נקרא ריבית קרנות פדרליות. השיעור שבו הבנקים לווים מהפדרל ריזרב נקרא ריבית היוון.
כאשר אחוז גדול מבעלי החשבונות מחליטים למשוך את כספם מבנק, הבנק עלול להיתקל בבעיות נזילות או חוסר בכספים. משמעות הדבר היא שלא כל הלקוחות יוכלו למשוך את כספם כאשר יתבקשו מכיוון שלבנק אין את הכסף שהוא חייב להם. זה קורה מכיוון שהפדרל ריזרב מקיים מערכת בנקאית אפראקטיבית, המחייבת את הבנקים לשמור רק אחוז קטן מהפיקדונות שלהם במזומן – המכונה גם דרישת הרזרבה.
נסיבות ייחודיות
שיעורי מפתח הם אחד הכלים העיקריים המשמשים את מערכת הפדרל ריזרב ליישום מדיניות מוניטרית. כאשר הפדרל ריזרב רוצה להרחיב את אספקת הכסף בכלכלה, הוא בדרך כלל יקנה אג"ח בשוק הפתוח עם כסף חדש שנוצר באמצעות המדרג של הקרנות הפדרליות כדי לאמוד את נפח ומהירות האג"ח הנרכשות הנדרשות. כאשר הפדרל ריזרב נמצא בשלב אדוקרי, הוא יעלה את הריבית כדי להגדיל את עלות ההלוואות.
הפדרל ריזרב מסוגל לשלוט בהיצע הכסף על ידי התאמת ריבית המפתח מכיוון ששער הפריים תלוי בשער המפתח. ריבית הפריים היא שיעור הייחוס שמציעים הבנקים לצרכנים. ככלל אצבע, ריבית הפריים הלאומית היא בדרך כלל כ-3 נקודות אחוז מעל הריבית הפד. אם ריבית הקרן הפד תעלה לאחר עליית שיעור ההיוון, הבנקים ישנו את שיעורי הפריים שלהם כדי לשקף את השינוי הזה. לכן, גם התעריפים על הלוואות צרכניות, כמו שיעורי המשכנתא ותעריפי כרטיסי האשראי, יעלו.
כאשר שיעורי המפתח עולים, עלות ההלוואות הצרכנית עולה, מה שגורם לצרכנים לחסוך יותר ולהוציא פחות, ולכן גורם לכלכלה להתכווץ. הורדת ריבית המפתח תוריד את עלות ההלוואה ותגרום לירידה בחיסכון ולעלייה בהוצאות — הרחבת המשק.
סוגי תעריפי מפתח
ריבית הקרן הפד היא השיעור שהבנקים גובים זה מזה על הלוואות המשמשות כדי לעמוד בדרישות הרזרבה שלהם. שיעור זה מסדיר את הלוואת הלילה של כספים העומדים לרשות בנקים מהמגזר הפרטי, איגודי אשראי ומוסדות הלוואות אחרים. אם בנק מחליט ללוות ישירות מהפדרל ריזרב, הוא יחויב בשיעור ההיוון.
הפדרל ריזרב קובע את שיעור ההיוון. אם שיעור ההיוון מוגדל, הבנקים נרתעים מללוות בהתחשב בכך שעלות ההלוואה נקבעה גבוה יותר. במצב זה, הבנקים יבנו רזרבות וילוו פחות כסף לאנשים פרטיים ועסקים. מצד שני, אם הפד יפחית את שיעור ההיוון, עלות ההלוואות תהיה זולה יותר לבנקים, מה שיוביל אותם להלוות יותר כסף וללוות יותר כספים כדי לעמוד בדרישות הרזרבה שלהם.
