מהי דינמיקת שוק?
מהי דינמיקת שוק? דינמיקת שוק היא כוחות שישפיעו על המחירים ועל התנהגויות היצרנים והצרכנים. בשוק, כוחות אלו יוצרים אותות תמחור הנובעים מתנודות ההיצע והביקוש למוצר או שירות נתון. דינמיקת השוק יכולה להשפיע על כל מדיניות של תעשייה או ממשלה. ישנם כוחות שוק דינמיים מלבד מחיר, ביקוש והיצע. רגשות אנושיים מניעים גם החלטות, משפיעים על השוק ויוצרים אותות מחיר.
מהי דינמיקת שוק? – ישנם כוחות שוק דינמיים מלבד מחיר, ביקוש והיצע. רגשות אנושיים מניעים גם החלטות, משפיעים על השוק ויוצרים אותות מחיר.
מהי דינמיקת שוק? – נקודות מרכזיות
הבנת דינמיקת שוק
דינמיקת השוק היא הגורמים המשנים את עקומות ההיצע והביקוש. הם מהווים בסיס למודלים ותיאוריות כלכליות רבות. מכיוון שהדינמיקה בשוק משפיעה על עקומות ההיצע והביקוש, קובעי המדיניות שואפים לקבוע את הדרך הטובה ביותר להשתמש בכלים פיננסיים שונים כדי לעורר או לצנן כלכלה. האם עדיף להעלות או להוריד מסים, להעלות שכר או להאט את צמיחת השכר, לא לעשות את שניהם או לעשות את שניהם? כיצד ישפיעו ההתאמות הללו על היצע וביקוש ועל הכיוון הכללי של המשק?
ישנן שתי גישות כלכליות עיקריות בכל הנוגע לשינוי ההיצע או הביקוש בכלכלה במטרה סופית להשפיע על הכלכלה באופן חיובי. לאחד יש בסיס על תיאוריית צד ההיצע ולשני יש בסיס של צד הביקוש.
דינמיקה של כלכלה בצד ההיצע
כלכלת צד ההיצע, הידועה גם בשם "ריאגנומיקס", או "כלכלה מטפטפת" היא מדיניות שהתפרסמה על ידי נשיא ארה"ב ה-40, רונלד רייגן, המבוססת על התיאוריה לפיה קיצוץ מס משמעותי יותר למשקיעים, תאגידים ויזמים מספקים. תמריצים למשקיעים לספק יותר סחורות לכלכלה, מה שמביא ליתרונות נוספים נוספים שזולגים לשאר המשק.
לתיאוריית צד ההיצע שלושה נדבכים שהם מדיניות מס, מדיניות רגולטורית ומדיניות מוניטרית. עם זאת, התפיסה הכוללת היא שייצור, או אספקת סחורות ושירותים, הוא החשוב ביותר בקביעת הצמיחה הכלכלית. תיאוריית צד ההיצע מנוגדת לתיאוריה הקיינסיאנית, שחושבת שהביקוש למוצרים ושירותים יכול לרדת, ובמקרה כזה, הממשלה צריכה להתערב עם גירויים פיסקאליים ומוניטאריים.
דינמיקה של כלכלה צד ביקוש
ההפך מכלכלת צד ההיצע היא כלכלה בצד הביקוש, הטוענת שיצירת צמיחה כלכלית אפקטיבית נובעת מהביקוש הגבוה למוצרים ושירותים. אם יש ביקוש גבוה לסחורות ושירותים, הוצאות הצרכנים גדלות, ועסקים יכולים להתרחב ולהעסיק עובדים נוספים. רמות גבוהות יותר של תעסוקה מעוררות עוד יותר את הביקוש המצרפי ואת הצמיחה הכלכלית.
כלכלנים מצד הביקוש מאמינים שהפחתת מסים באופן כללי יכולה לעורר ביקוש מצרפי ולהניע כלכלה שיש לה אבטלה משמעותית בחזרה לתרחיש תעסוקה מלאה. עם זאת, הפחתת מסים ספציפית עבור תאגידים ובעלי ממון לא עשויה בסופו של דבר להמריץ את הכלכלה. במקרה זה, ייתכן שהכספים הנוספים לא יגדילו את הביקוש לסחורות או לשירותים. במקום זאת, ניתן לטעון שההכנסה המצטברת שנוצרת עשויה לחזור לרכישות חוזרות של מניות שמקפיצות את ערך השוק של המניה או להטבות מנהלים, אך לא בסופו של דבר מעוררות את הכלכלה באופן מהותי.
כלכלנים מצד הביקוש טוענים שהגדלת ההוצאה הממשלתית תעזור להצמיח את הכלכלה על ידי דרבן הזדמנויות תעסוקה נוספות. הם משתמשים בשפל הגדול של שנות ה-30 כעדות לכך שההוצאות הממשלתיות המוגברות ממריצות צמיחה בקצב גבוה יותר מאשר הורדות המס.
דינמיקה של שוקי ניירות ערך
מודלים ותאוריות כלכליות מנסים להסביר את הדינמיקה של השוק בצורה שתופס כמה שיותר משתנים רלוונטיים. עם זאת, לא כל המשתנים ניתנים לכימות בקלות.
מודלים של שווקים של סחורות או שירותים פיזיים עם דינמיקה פשוטה יחסית הם, לרוב, יעילים, ומשתתפים בשווקים אלה מניחים לקבל החלטות. עם זאת, בשווקים הפיננסיים, האלמנט האנושי של הרגש יוצר אפקט כאוטי וקשה לכימות שתמיד מביא לתנודתיות מוגברת.
בשווקים הפיננסיים, חלקם, אך לא כולם, אנשי מקצוע בתחום השירותים הפיננסיים יודעים כיצד שווקים עובדים. אנשי מקצוע אלה מקבלים החלטות רציונליות שהן לטובת לקוחותיהם בהתבסס על כל המידע הזמין.
אנשי מקצוע נבונים מבססים את החלטותיהם על ניתוח מקיף, ניסיון רב וטכניקות מוכחות. הם גם עובדים כדי להבין היטב את צרכי הלקוח שלהם, יעדים, אופקי זמן ויכולת לעמוד בסיכוני השקעה.
למרבה הצער, חלק מהמשתתפים בשוק אינם מקצוענים ובעלי ידע מוגבל על השווקים והאירועים השונים שיכולים להשפיע על השוק.
פלח זה של לא מקצועיים כולל סוחרים קטנים עד בינוניים המבקשים "להתעשר מהר", אמני הונאה, המונעים על ידי חמדנות אישית, ומשקיעים שמנסים לנהל את השקעותיהם במקום לבקש ייעוץ מקצועי. חלקם בקטגוריית המומחים הזו הם אנשי מקצוע המוכרים על עצמם שלעתים אינם ישרים.
חמדנות ופחד בשווקים
סוחרים מוסמכים ומקצועיים קובעים נקודות כניסה ויציאה של כל השקעה או מסחר תוך שימוש במודלים או טכניקות מוכחות. הם מגדירים את תוכנית הפעולה המתאימה ועוקבים אחריה בדיוק. באמצעות תרגול של ניהול כספים קפדני, ביצוע העסקאות מתרחש מבלי לסטות מהתוכנית המחושבת היטב, שנקבעה מראש. לעתים רחוקות רגש משפיע על תהליך קבלת ההחלטות של סוחרים אלה.
לעומת זאת, עבור המשקיע או הסוחר המתחיל, הרגש משחק לעתים קרובות תפקיד בתהליך קבלת ההחלטות שלהם. לאחר ביצוע עסקה, אם הוא יהפוך לרווחי, חמדנות עשויה להשפיע על המהלך הבא שלהם.
סוחרים אלה יתעלמו מאינדיקטורים, ולעתים לא יקחו רווחים שיהפכו עסקה מנצחת לעסקה מפסידה. פחד הוא עוד רגש שיכול להניע את ההחלטות של המשקיעים האלה. הם עלולים להיכשל ביציאה ממסחר בהפסד קבוע מראש. אלו הן דוגמאות להתנהגות רגשית לא רציונלית שקשה לתפוס במודלים כלכליים, ולכן קשה לדעת כיצד דינמיקת השוק תשפיע על היצע וביקוש.
דוגמה בעולם האמיתי
ביקוש צרכנים יכול לפעמים להיות דינמיקה חזקה בשוק. כפי שהוסבר במחקר של קבוצת NPD, הוצאות הצרכנים נמצאות בגידול, במיוחד על פריטי אופנה יוקרתיים, כגון הנעלה, אביזרים והלבשה.
על פי מחקר ה-NPD בינואר 2019, המכירות של פריטי אופנה יוקרתיים גדלו ככל שמותגים חדשים צצו ופלטפורמות קמעונאות מקוונות יצרו נוף תחרותי יותר תוך צבירת נתחי שוק בשל הדמוגרפיה והעדפות הקונים.
ככל שהביקוש לבגדי יוקרה יגדל, יצרנים ומותגים יוכלו להעלות מחירים, מה שימריץ את התעשייה ויחזק את הכלכלה הכוללת.
לדברי מרשל כהן, היועץ הראשי לתעשייה, קבוצת NPD, "אם נשים לב למה שצרכנים אומרים, הדינמיקה החדשה של השוק מהווה הזדמנויות רבות בכל שוק האופנה היוקרתי".
